קראתי את הידיעה שהביא סופרנו החרוץ יוני גבאי כאן ב"כיכר השבת" המדווח על ה"ביקורת הרבה השוררת בקרב ראשי העיתונות החרדית על חדירת שיטת היחצ"נות החילונית לרחוב החרדי. "הדבר מביא לאפשרות קניית עמדות בתשלום". וכי "דוברים מקושרים מנסים להכתיב עמדות מעל לשיקולים האובייקטיבים של העיתונות החרדית".
קראתי ונמלאתי חמלה על העורכים שמגלים משום מה בורות מדהימה בנעשה בתוככי מערכותיהם, או שהם תמימים או שהם מנסים להופיע בפנינו במצגת מדומה, הבאה להסתיר מציאות שהיא אכן כואבת.
האם לא יודעים העורכים שהעיתונות החרדית שלהם כבר מזמן מכורה ליח"צנים? אין דבריהם דברי אמת. אלו "דמעות תנין".
ולמי שאיננו יודע, המושג "דמעות תנין" מבטא צער לא כנה.
מקורו של המושג היפה הזה, בתנינים שביאור, אותם ברא הקב"ה, עם קרום מתחת לעפעף התחתון, המגן על קרנית העין בעת שהם יורדים מתחת למים לציד. מתחת לקרום הזה יש לתנינים בלוטת דמעות. וכאשר שב התנין ועולה מעל פני המים, מתחילות הדמעות לצאת החוצה והתנין נראה כ...בוכה.
התנינים מנצלים את הבכי המדומה הזה, כדי להיראות מסכנים וכך נופלות חיות רבות, ולעיתים גם בני אדם ברשת המדומה והמטעה של החיה שכאילו עומדת בוכייה ואומללה, ונטרפים במהירות.
אין הגדרה יפה יותר מזאת לבכיים של העורכים המצרים על כך שבני משפחת האם ובנה מירושלים לקחו להם בכספם האישי אנשי יחסי ציבור. אלו דמעות תנין המכסות על האמת המרה ולפיה כבר מזמן, כל ידיעה שנייה בעיתונות החרדית מקורה באותם יח"צנים, באנשי משרדי פרסום ודומיהם.
כמעט כל גוף ציבורי ברחוב החרדי מחזיק לעמו איש שכזה והמהדרין שבהם שוכרים ישירות את שירותיהם של כתבים ועורכי לילה, המעבירים "ידיעות תמימות" במסגרת עבודתם השוטפת, שמתברר כי כל ידיעה שלישית שלהם, מקורה באותו גוף מקושר.
אפילו כדי לזכות בידיעה קצת מכובדת יותר על פטירת בן משפחה או מקורב יש צורך בהפעלת שירותי היח"צנות הפנימיים האלו. הגיעו הדברים עד כדי כך שגם חברי הכנסת של הסיעות החרדיות עצמם מפעילים יח"צנים פנימיים כדי שיקבלו חשיפה טובה יותר ופעילותם תבוא לידי ביטוי במיקום טוב יותר בעמודים הראשונים.
הרבה כסף מתגלגל בתחום הזה, כסף שהעיתונים עצמם לא רואים אותו. אך זה נראה תמים מצדם שהם מופיעים כאילו הם גם לא יודעים על המתחולל מתחת לאפם. האם הם לא יודעים שרבנים שלא שנו ולא פרסמו מעודם פסק הלכה או ספר ראוי לשמו, זוכים בשל יח"צנותם של אנשיהם לתארים מפוצצים של הרה"גים ולמעלה מכך בקודש?
מה רע בכך שמשפחה שחשה כי נפגעה מפעילות של גופים גדולים נגדה, ויש לה את האמצעים, שוכרת אנשי יחסי ציבור מוכשרים ובעלי ניסיון מוכח בעבודתם?
ובאשר לקביעה של אותם עורכים שאנשי יחסי הציבור האלו "שיווקו" רק צד אחד בוויכוח ומנעו את פרסום העמדות הנגדיות, זהו בדיוק תפקידו של איש יחסי הציבור הנשכר לייצג את הצד הספציפי. האם לא יודעים זאת העורכים בתקשורת החרדית?
ולאלו, מן הראוי לומר "טלו קורה מבין עיניכם". קשה לנו להאמין שאתם לא יודעים מה מתחולל אצלכם בעיתוניכם היומיים והשבועונים. ואם באמת אתם לא יודעים, מצבכם באמת אומלל.