אנו נמצאים כיום במצב אסטרטגי, צבאי ומדיני שדומה מאוד למצב ביוני 2014 לפני מבצע 'צוק איתן'. חשוב שבהנהגה הצבאית והמדינית יגבשו אסטרטגיה שונה, צבאית ומדינית כאחד, בכדי להשיג יעדים שיקדמו את הביטחון הלאומי של מדיניות ישראל.
דו"ח המבקר הוא דו"ח של 'חכמה בדיעבד', יש סוגיות אסטרטגיות חשובות שהתרעתי עליהן בזמן אמת ואינן נכללות בדוח המבקר: התארכות המערכה ל-50 יום, האופן בו פעולת צה"ל הייתה צפויה, אי זיהוי מרכזי כובד, פעולה ללא תחבולה או איגוף והאופן הלא מספק של הפגיעה בחמאס הצבאי.
ולבסוף התיקו האסטרטגי, האסימטרי, שהושג אל מול חמאס, וההתעלמות מהתעצמות עתידית של החמאס. דו"ח המבקר לא בדק את הנושאים החשובים הללו שבהם הכרח להפיק לקחים.
המבקר בחן בראייה צרה מאד רק את סוגיית המנהרות, בו בזמן שבמבצע היו בעיות קשות בהרבה, כמו הבנת כוונות הצד השני, תמרון קרקעי לא מספק, העובדה שלא הצלחנו להפתיע את האויב, וכן נפילתם של חיילים בשטחי כינוס במספרים שאינם נופלים מאלו שנהרגו סביב המנהרות.
באיום הכללי על מדינת ישראל, המנהרות אינן בצמרת האיומים. לפניהן ניצבים איום הגרעין האיראני, הטילים והרקטות של חיזבאללה שיכולים להגיע לכל נקודה בארץ, טילים כבדים עם ראשי נפץ כבדים, נשק כימי בסוריה, מטוסים ללא טייס ואיומים רבים נוספים.
איננו יודעים אם הקבינט הקדיש להם את הזמן הראוי לדיונים מעמיקים, ואם מערכת הביטחון הקצתה תקציב ואימנה את הכוחות להתמודד עם אותם איומים משמעותיים. יתרה מכך, המבקר בודק את ההתנהלות והידע של הקבינט אך לא את טיב ההחלטות אותן היה צריך לבדוק.
המבקר גם הצטרף לתכונה הפבלובית הישראלית שנקראת "כל כישלון מבצעי ומדיני - מקורו במחדל מודיעיני", ובכך מוכיח שאינו מבין את תפקיד המודיעין והאתגרים עמם צבא מודרני מתמודד במאה ה-21.
מפתיעה גם אי ההתייחסות להדלפות מהקבינט ובמיוחד להדלפת מצגת הרמטכ"ל שעסקה בכניסה הקרקעית לעזה. בהדלפות אלה נגרם נזק מודיעיני המהווה מתנה לחמאס. כראש אמ"ן לשעבר הייתי מאוד רוצה לקבל את הפרוטוקולים, המצגות ואופן החשיבה של דיוני צמרת החמאס, לפחות באותו אופן בו הועברו בהדלפות ובדו"חות בקרה הפרוטוקולים של הקבינט המדיני-ביטחוני לכל אויבינו.
אם רוצים שהקבינט יהיה באמת הגוף שמנהל את המערכות הצבאיות של ישראל, יש לטפל בנושא ההדלפות, ולהבטיח את יעילות, חשאיות ומיקוד הדיונים - כולל בדיקת פוליגרף לחברי הקבינט במקרה של הדלפה.
בשורה התחתונה, המבקר מצביע על שיח לקוי בין דרג מדיני לדרג צבאי, שיח אותו צריך לתקן. דו"חות מסוג זה אינם תורמים לתיקון אלא להמשך התייחסות המשתתפים לפרוטוקול, לטובת ועדות חקירה עתידיות.
לא החמאס ולא מדינת ישראל מעוניינים בעת הזו בעימות נוסף, אך זה היה המצב גם בקיץ 2014. ההידרדרות לעימות קרתה ויכולה לקרות שוב כתוצאה מהחלטות שהובילו להסלמה בלתי רצונית. עלינו להיות מוכנים להסלמה לא רצויה שכזאת ולקוות שצה"ל יסיים את הפקת לקחיו, כך שמערכה תסתיים ללא צורך בוועדת חקירה או דו"ח מבקר נוספים.
אלוף במיל' עמוס ידלין הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן) ומאז שחרורו מצה"ל מכהן כראש המכון.