שלי יחימוביץ´: "החרדים הובסו? החילונים עוד יותר"

יחימוביץ' כתבה כי במאבק על השבת אמנם החרדים הובסו והחוק מתיר בנסיבות מסוימות להעסיק עובדים בשבת אך מיד היא מסבירה כי ההפסד הגדול הוא של הציבור החילוני והחברה הישראלית כולה: "במאבק בין חרדים וחילונים על העבודה בשבת, הסטטוס קוו הופר והחרדים הובסו. כחצי מיליון איש עובדים בשבתות. אבל האם החילונים ניצחו? האם אנחנו לא יכולים להשתחרר לרגע מהעוינות האינסטינקטיבית לחרדים ולהבין שאנחנו הובסנו עוד יותר מהם? שהעובדה שחצי מליון איש עובדים לעיתים בעל כורחם ביום המנוחה היא פגיעה קשה בזכויות של העובדים האלה?"

באופן אבסורדי, כותבת יחימוביץ', החוק האלוקי של מצוות השבת מלפני 3,000 שנה היטיב עם העובד הרבה יותר מאשר החוק המודרני היום במדינת ישראל: "מה שקיבל העבד לפני אלפי שנים, לא מקבלת היום הקופאית ממגדל העמק. ואגב, גם לא איש ההייטק, שעל פי הממצאים האחרונים מכיר את האירועים המכוננים בחיי ילדיו דרך צילומים.

"לו ולמעסיקו ברור שגם כשהוא בבית, בשבת, הוא ימשיך לראות את מסך המחשב יותר מאשר את ילדיו. הרי הוא מועסק בחוזה גלובאלי, וחוזה גלובאלי, כידוע, מפקיע מהעובד את זכויותיו הבסיסיות והחוקיות, לרבות הזכות ליום מנוחה שבועי."

בסוף המאמר כותבת יחימוביץ' שבמאבק על השבת מצד קבוצות שונות בחברה החילונית יש מעט אידיאולוגיה והרבה חמדנות ושהגיע הזמן להחזיר קצת מיסודות מצוות השבת אל החברה הישראלית: "האם החופש שלי כחילונית לקנות כורסא בשבת מצדיק את השעבוד של העובד העני בשבת ואת הרס העסקים הקטנים? לטעמי לא. וכחילונית גמורה אני מודיעה בזה שאין כאן ולא שמץ של מאבק חילוני על החופש. אין חופש במקום שבו העובד מנוצל.

יש כאן רק אינסנטיב אחד: כסף. שלא לומר חמדנות. מנוע אדיר של עשיית רווחים על כתפיהם של העובדים ושל העסקים הקטנים. כשנחשפה שערוריית העסקתם של עובדים בסידור מוצרים בעיצומו של יום כיפור באחת מחנויות רשת אי אם פי אם, היו רוב האנשים הנורמטיביים אחוזי סלידה מהוולגריות של המעשה. את אותו זעזוע קטן שחשנו אז, בואו נפעיל מעתה כבקרה מצפונית חילונית, רק מידי פעם, כשאנחנו רואים אנשים שעובדים בשבת."