בכל פעם שאני מפרסם טור דעה בנושאים שונים, אני משתדל לקרוא את התגובות של כלל הציבור לדבריי. חלק מהתגובות מתייחסות לתוכן הדברים לטוב ולמוטב ומהן אני לומד דברים רבים, אולם חלק גדול מהתגובות מתייחסות לכותב ולא לתוכן הדברים.
השאלות שנשאלות הן ברובן הגדול: מי שמך להציע רעיונות ולהשמיע ביקורת? האם גדולי ישראל ומנהיגי העדה בחכמתם לא חשבו על הדברים? איך יתכן שאדם שיש ביקורת כה רבה על דעותיו ומעשיו זכאי להביע עמדה בנושאים כה חשובים? ועוד כהנה וכהנה טענות ומענות מסוג זה.
דומני שפרשת יתרו משיבה על שאלות אלו באופן הטוב ביותר, אנו קוראים בתחילת הפרשה על עצתו של יתרו למשה רבינו למינוי שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות, והדבר מעורר פליאה גדולה. מן הצד האחד עומד משה רבינו גדול הנביאים שמדבר עם השכינה, שהוציא את בני ישראל ממצרים ביד חזקה לאחר עשרת המכות, שקרע את ים סוף והעביר את בני ישראל בתוכו, ושמנהיג שישים ריבוא מבני ישראל באופן חסר תקדים. מן הצד השני עומד יתרו כהן מדין שעפ"י חז"ל עבד את כל העבודה זרה שבעולם, הוא איננו מכיר את עם ישראל, והוא בא ומציע הצעות מהפכניות כשהוא אף מעז לומר למשה רבינו "לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" (שמות יח,יז-יח).
כמתבוננים מהצד אנו אמורים לכאורה לדחות את דברי יתרו מכל וכל, איך יתכן שאדם זר ועובד עבודה זרה יאמר לגדול הנביאים דברים כה חריפים. אם הקב"ה לא ציווה את משה רבינו על כך, ואם משה לא חשב על כך מדעתו, ואם אף אחד מכל עם ישראל שהינו עם חכם ונבון לא הציע הצעה זו, ברור כשמש שכך צריכים הדברים להיות. אולם למרבה הפלא, משה רבינו איננו מנסה כלל להשיב על דברי יתרו, אלא תכף ומיד "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח,כד). מהו אפוא סוד כוחו של יתרו, מהיכן הוא ידע לומר את הדברים ומדוע נשמעו והתקבלו דבריו.
דברי יתרו נאמרו בסברה ישרה ובשכל ישר, ועל כן הוא ידע שאין פלא שהקב"ה לא ציווה את משה על כך, מפני שבדברים התלויים בשכל ובסברה הקב"ה איננו צריך להתגלות לברואיו, כפי שכתב ר' חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה" שהמידות הטובות לא נכללו בתורה מפני שהשכל מחייבן, וכפי שהגמרא אומרת "למה לי קרא? סברא הוא" (בבא קמא מו,ב). הוא גם הבין שלמרות גדולתו של משה רבינו ושל כל עם ישראל, יתכן שבדברים הנוגעים לסדרי שלטון אין לעם שזה עתה קם ויצא מבית עבדים את הידע וההבנה הנדרשים. והיות ודברי יתרו נאמרו בטעם נכון ובהיגיון, ידע משה רבינו לקיים בעצמו "שמע האמת ממי שאמרה" (לשון הרמב"ם בשמונה פרקים).
באותו עניין יש לציין שמשה רבינו עצמו נשאל ע"י שני העברים הניצים "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" (שמות ב,יד), והתשובה על כך היא שכשאדם בא לחברו בשם המוסר הטבעי אין צורך בשום מינוי מאף אדם, וזוהי חובתו של כל אדם להתריע על התנהגות לא מוסרית שהוא רואה.
אני משתדל בכל פעם לבסס את דבריי על השכל ועל המוסר ועל מקורות שונים, ועל כן דומני שאין רלוונטיות בדרך כלל לזהות הכותב. גם אם נאמר שפעולותיי ודעותיי הן פסולות ושגויות, הרי בידו של השומע או קורא את דבריי לבחון בעצמו את הדברים, לקרב את שראוי לקרב ולדחות את שראוי לדחות.
יהי רצון שנזכה שיתקיימו בנו דברי חז"ל "אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים, קל וחומר קטנים לגדולים. קל וחומר? חיובא הוא! אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים, נושאין קטנים קל וחומר בעצמן. (ראש השנה כה,ב)