ידועים דברי חז"ל על כך כי "הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".
והנה, אותו האיש מייסד ימין של תורה או שיטת "ביחד" לפלג מצטיין באותם פרמטרים שחז"ל גילו לנו לפני אלפי שנים כי הם הם הגורמים להוצאת אדם מן העולם עפ"ל.
הקנאה - ידועים הדברים והמפורסומות אינן צריכות לראיה, הרי יו"ר התנועה קיבל את הנהגת התנועה וכפי שהגדיר כבר מרן רבינו הגדול זיע"א הפיקדון וכך החליטה גם מועצת החכמים לאחר הסתלקותו של מרן לגינזי רום.
הרי שהמהפכה נמצאת שעה שעה בכל עיר וכרך.
התאווה - תאוות הנקם שלא יודעת שובע עד חולי נפש, שהרי אין בן תמותה יכול להגיע לקצה זה שהרי ישראל שיורדים וכ"ו.
הכבוד שהיה ונעלם כי איננו, שהרי סירב להצעתו הנדיבה של מחולל המהפכה יו"ר התנועה שהרי אני אתה ובן ישי ומי בראש.
חז"ל מגדירים את הדרך ליציאה עצמית של האדם מן העולם, ולפי הנראה אותו האיש עומד בקריטריונים ואף מצטיין בהם.
וממילא, שאדם נמצא במצב זה מטבע הדברים אין שום שליטה ע"צ והוא מסוגל לחבור לקבוצת קיצוניים שמררו את חייו של מרן רבינו הגדול זיע"א לאורך עשרות שנים, ואז מגיעים לשלב הבא שהוא זלזול ובגידה במרן, במורשתו, ובשליחו הנאמן (האמיתי).
האמת, כל זה לא קשור כהוא זה לתנועת ש"ס הקדושה שפעילה עם עזרתו של מרן זיע"א מלמעלה.
על דבר אחד אין מחילה והיא העובדה שהנ"ל באכזריות אין סוף הצליח לחולל סדקים באמונת חכמים הטהורה שלנו, ציבור עדות המזרח.
אותו ציבור שלא העלה על דעתו בשום אופן שום זלזול בתלמידי חכמים,
בזה הוא הצליח, 'יחד' עם חברו ניסים זאב, אשר מתחרים מי יצליח לחלל יותר שם שמיים, מי יצליח לקלקל עוד יותר את הדור הצעיר שמרן זיע"א מסר נפש על חינוכו הטהור.
אבל מה לנו להתאונן שהרי חז"ל גם פה הגדירו באופן מופלא: אם אין יראת השם... והרגוני.