אי"ה, ביום חמישי הקרוב במסגרת כנס חי"ש (תנועת חרדים ישראלים - לקיום אורח חיים חרדי תוך הכרה במציאות הישראלית) תוענק ליו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי, תעודת הוקרה על היותו חבר הכנסת החרדי היחיד! היוצא נגד ההסתה האלימה הפוגעת בחיילים החרדיים. בהפגנה אישית של אנושיות והבעת תחושות אמת מצד אדם יקר, העומד יחידי מול בריונים אלימים הפועלים נגד כל מוסר אנושי ולא כל שכן תורני. מציאות זו מצביעה על ריקבון פנימי של חברה שפשוט שותקת בזמן שאותו חלק לא שפוי ולא גדול מהחברה החרדית הפך את חייהם של אותם קדושי ישראל לסיוט ופוגע בהם בברוטליות בלתי נסלחת כשונאי ישראל הגרועים ביותר.
אחד מהדברים הפחות מובנים בחברה שלנו היא ההתנגדות לצה"ל והסירוב המטופש לומר כל סוג של תפילה למען חיילי ישראל. בפרט שניתן כן להבחין בסוג של תמיכה ועידוד לחיילנו, הכנסו לכל ישיבה חרדית בעת מלחמה, או פעילות צבאית עם סיכון חיים ממשי ותראו את עומק ההתרגשות, הכוונה הדמעות והרצינות בעת אמירתם את פסוקי התהילים. דבר זה אך מחזק את התמיהה, הזמן היחיד שהם מתפללים לשלום חיילנו זה כשכלל ישראל נמצא בסכנה. כלל ישראל שכולל אותם בעצמם ומשפחתם.
כל עוד החרדי המצוי לא מושפע ישירות מאירוע בו הוא מאוים ביטחונית, ממשיך הוא בסדר יומו כרגיל. אין זאת אלא כפירה בטובו של הקב"ה, התעלמות בוטה מהעובדה שה' בחר בצה"ל כאמצעי להשראת תחושת ביטחון. בעת נפילת הטילים, על אף האמונה שלימוד תורה היא המגנה עלינו מכל, בכל זאת, ראשי הישיבות קראו אז לפינוי הישיבות עד יעבור זעם. ובינתיים, מי נשאר בזירה? מי ממשיך לסכן אקטיבית את חייו למען כלל ישראל ולימוד התורה? אלו הם חיילנו ובתוכם חיילים חרדים יקרים אשר עומדים יום יום בסכנה ממשית.
חיילים יקרים שלא פגעו באף אחד, לא רק שלא זוכים לתפילה מיוחדת או פרק תהילים מוקדש להם, אלא זקוקים הם להגנה מיוחדת לא מול אויבינו בחוץ אלא ובעיקר ממטר התקיפות האלימות בשכונות החרדיות בעצמם. אין גבול לצביעות הדוחה, האגואיזם וההתנשאות כלפי חיילנו בזמן ששוכחים עד כמה הם עצמם קטנים ופחדנים מוגי לב בזמן אמת.
החיילים החרדים נאלצים לשאת במלוא ההשלכות של השקפה ישנה אשר תלושה מכל מציאות שבה שרוי רוב המגזר החרדי. באופן אבסורדי, עדיין קשה לנו להשלים עם עצם קיומה של מדינה יהודית, שקמה לא עלינו תחת הנהגה חילונית סוציאליסטית אנטי יהודית, מדמים בנפשם כי הם עדיין במלחמה ששייכת למאה הקודמת, מלחמה הזויה, כשבגין קריאות אנטי ציוניות של המיינסטרים החרדי כבר ב 1937 נטבחו קהילות שלמות של חרדים בשואה, שיכלו להנצל ולעלות ארצה, ולחיות פה חיים יהודיים, לולא שיקול דעת מוטעה של עסקני התקופה. קשה עד מאוד לאותם חרדים להשתחרר משנאה תהומית אשר מבוססת על נתונים לא אקטואליים, והסתירה הברורה בין האמונה כי ה' מנהיג את העולם, ולבין ההתנהגות הזו המורה כביכול כי אין הנהגה כלל בעולם, מעידה על פגם חמור באמונה, עד כדי כפירה.
בינתיים אנחנו שרויים בהזיה והכחשה, פועל ממניעים שנולדו אי שם במזרח אירופה לפני כמעט 100 שנה וכבר אינם רלוונטיים. מדינת ישראל קיימת כעובדה ומשגשגת. עם כל השחיתויות, מדינת ישראל תומכת בעולם התורה ומקיימת שירותי דת שאינם קיימים בסדר גודל זהה באף מקום בעולם. ומשום מה ממאנים הם להתעורר וממשיכים להכות בשד הציוני, עוברים על לאווים חמורים בתורה ופוגעים ביהודים כשרים. כל זה מהסיבה היחידה, שהמדינה שבה אנו חיים לא קמה בדיוק איך שראו הם לנכון, האקלים ברחוב החרדי כלפי כל סממן ציוני מגלה עויינות, אלימות, פחד, אי הכרה במדינה ורצון לחסלה. קל לטעות ולהניח שהם אינם אלא בני בריתם של מוחמד עבאס, איראן ושאר שונאי ישראל. גם אלו במגזר ששותקים, שותפים לפשע. איפה הנאמנות לבני עמינו, לאחינו? כיצד קרה שחלק מעם ישראל הקיים בארצנו הקדושה מזדהה וקרוב לאויבינו הנמרצים ביותר?.
עם כל זאת יש לנו אחריות, דווקא כמאמינים וכאלו שהתפילה שגורה על שפתינו. עלינו להתפלל ביתר שאת לחיילנו, לביטחונם ולשלומם, ועבור הצלחת המדינה והממשלה. לא רק למען הערך הברור של שמירת חוק, סדר וחיים תקינים. אלא מהבחינה הנשגבה יותר שאנו מתפללים לסיוע אלוקי, להאיר וללוות את הממשלה בדרך הנכונה. אין ממשלה מושלמת ואין ממשלה בעולם שלא נגועה בשחיתות וכן אנו מייחלים למדינה שתתנהל בדרך התורה. ועל כן תפילתנו עבור מדינת ישראל נדרשת פי כמה וכמה ובפרט עבור חיילינו החרדים שעושים כמיטב יכולתם לשמור עלינו ויחד עם זאת לשמור על קלה כחמורה. אין קידוש ה' יותר גדול מלאשר לראות חייל חרדי עם ציציותיו ומדיו מייצג בגאווה את המגזר, לעמוד על כל משמר פיזי ורוחני. זאת אינה משימה פשוטה.
ח"כ יעקב מרגי מהווה קרן אור של תקווה והכרה בתפקידה החיוני של המדינה בחיינו והחשיבות שאנו ניקח חלק יותר פעיל בבנייה ולפחות בתמיכה בחרדים שכן השתלבו בחברה שיהיו לנו שליחים נאמנים. עלינו להתמקד בטוב של חלקנו וגורלנו. העיסוק בשלילי מדרדר אותנו כחברה, חוסן מגזרי הוא רק באמצעות אחדות העם, הארת פנים והכרה במדינה היהודית שלנו.
אריאלה פישר היא פעילה חברתית