בסוף זה קרה, ובדקה ה-90: הגרי"ש אלישיב חתם על מכתבו של הגראי"ל שטינמן, בו הם מורים יחדיו להצביע אך ורק למועמד (החילוני) עוזי סלנט. מחר בבוקר יזכו קוראי יתד נאמן לשזוף בעיניהם את המכתב, שאף הוצב ברגע האחרון (איך – בהמשך), בעמודו הראשון של ביטאון המפלגה.
הלחץ היה ברור. תמונותיו של הגרי"ש לוחץ את ידו של המועמד הדתי, פורסמו מעל כל קרן רחוב ובכל לוח מודעות, אמנם לצידו התנוססו בגאון גם תמונותיהם של הגר"ח והגראי"ל אשר ברי לכל בר דעת שאינם תומכים במועמד האגודאי, אלא שבהעדר חתימת הגרי"ש והוראה רשמית וברורה אחרת, הייתה אפוא תמונה אחת, שווה אלף מילים. התוצאה: מודעות למען כבודו של הגראי"ל, לצד תמונותיו של מלול - מתברך מפי הגרי"ש.
החתימה המיוחלת הגיעה ממש בדקות האחרונות שלפני סגירת העיתון, אבל לא לפני שעסקני חנן 10, מתחו כדבעי את עצביהם של עסקני חזון איש 5, אלו שכבר מאמש כוססים ציפורניהם במתח, האם תצורף לבסוף חתימתו של הגרי"ש, לחתימת הסבא מחזו"א 5...
הדרך לחתימה המיוחלת, החלה מסתבר עוד הרבה קודם. הבטחה ראשונית לכך, ניתנה על ידי עסקני בית הגרי"ש כבר ביום ראשון. על פיה היו בטוחים נאמני בית הגראי"ל, כי כבר היום בבוקר יובהר (ב') בביטאון המפלגתי, חוסר הקשר בין התמונה - שלטענתם יצאה בשוגג, לבין דעתו האמיתית של הגרי"ש, זה התומך בדעתו של הגראי"ל. אלא שכידוע, "משום מה", כל מי שפתח היום את יתד לא מצא ולו אזכור קלוש לנושא.
היום (ב')בשעות הערב החליטו סופית בבית הגראי"ל, כי "אם אין אני לי - מי לי". וכך, ישב הגראי"ל בעצמו והכין את המכתב בו הוא קורא לציבור בני התורה ברחובות לתמוך במועמד עוזי סלנט. המכתב נערך, הוגה שוב ושוב (ושוב) ונשלח למערכת יתד נאמן עם השהייה, עד לחתימתו של הגרי"ש על המכתב.
אלא שבבית הגראי"ל נקפו השעות בזה אחר זה, ומירושלים לא התקבל כל דיווח על חתימה. גם ה'בולדוזרים' שהופעלו למענה של החתימה המיוחלת, חזרו כלעומת שבאו, כשבפיהם התשובה הלקונית: "מרן ישן". ועם 'מרן ישן' מי יכול להתמודד, וכמאמר המשנה, "שינה לצדיקים רע להם ורע לעולם".
רק לקראת השעה עשר, כאשר מפלס הלחץ הגיע לשיאו ובבית הגראי"ל החלו להפנים כי המכתב יפורסם ללא חתימתו של הגרי"ש (במערכת 'יתד' דאגה כבר הוועדה הרוחנית להבהיר למקורבי הבית בחזו"א ש"אין כרגע מקום בעמוד הראשון, רק בעמודים הפנימיים...") החליט כנראה מי שהחליט בחנן 10, כי הלקח להפעם הספיק, והמסר "מיהו בעל הבית" הועבר.
וכך, ברגע האחרון התקבל הטלפון עם הדיווח המיוחל: "הגרי"ש התעורר וחתם", וביתד הצליחה לפתע הועדה הרוחנית להוריד כתבה מאינדונזיה, לטובת מכתב קדשו של הגרי"ש, ובא לציון גואל.
