מי שהחליט על המצוד נגד נתניהו, הוא השלטון האמיתי במדינה, ששולט בתקשורת ובעולם המשפט. כל גורמי המשפט והמשטרה חרדים מפני לחץ התקשורת. הם רוצים לחזור הביתה בשלום במקרה הטוב ורוצים להתקדם בקריירה על חשבון הזולת, במקרה הרע. השירות המשפטי כולו הפך לעושה דברה של התקשורת אחת לאחד. היום זה נתניהו, אתמול זה היה ריבלין, נאמן, רפול, צחי הנגבי וליברמן. הראשון היה הרב אריה דרעי.
מאז פרשת דרעי, המשטרה והפרקליטות הפכו למכשירי חיסול יריבים פוליטיים בשירות התקשורת. חמור מכך הוא שכל השירות הציבורי הפך למנגנון של עושק ועוול, אפליה וקיפוח, נגד כל האזרחים הלא מקושרים ו"לא רצויים" במדינה.
****
אחד מפלאי ה"דמוקרטיה" היתה ברית המועצות. במשך שבעים שנה שלטה "דמוקרטיה עממית סובייטית" על שלש מאות מליון בני אדם מבני לאומים רבים וארצות שונות. הדמוקרטיה הישראלית עדיין לא ירדה לרמה רוסית, אבל היא מתקדמת לשם לאט ובטוח.
לפני יובל שנים היו אומרים שההבדל בין ה"דמוקרטיות" במשטר הרוסי והישראלי הוא שברוסיה אסור לדבר נגד השלטון. הרוסים רגישים למה שיאמרו הבריות. במדינת ישראל אתה יכול לדבר ולכתוב נגד השלטון. דבר אל העצים ואל האבנים. זה לא מעניין אף אחד בשלטון, מה אתה חושב ואומר וכותב. השלטון ימשיך לרמוס באדישות את זכויות האדם חסר הפרוטקציה. מי שאינו מקושר לפקידי השלטון ושליטי המשפט וכתבי התקשורת, לא קיים. כקול עלה נידף ברוח, כך דעת הקהל הזועקת כשה אילמה. קולה לא יגיע לאוזן השלטון. איש לא מתרגש מן הדיבורים הללו. מאז השתנו הרבה דברים. ברית המועצות כבר קרסה ופוטין שיכלל את ה"דמוקרטיה" שם. אבל באטימות הדיקטטורה החילונית, לא השתנה דבר. אתה יכול לדבר ולזעוק ולאיש לא אכפת ממך.
ללמדך שהדמוקטטורה הישראלית חזקה משל הסובייטית. הרוסים רגישים לביקורת ונלחמים להשתקתה. רוסיה היא מדינת ענק ואלפי אנשים נשלחו לסיביר ונרצחו, בגלל ביקורת נגד השלטון. ישראל היא מדינה קטנה, יש לשליטי המשפט והתקשורת שליטה ומעקב על כל אזרח ועל כל שכונה בעייתית. אין להם שום תחושת סכנה מקבוצת אנשים ביקורתית ומתנגדת. לכן הם לא מפחדים מביקורת ציבורית. מישטר האימים עצמו מוביל את הביקורת ושולט על השיח הציבורי. הוא מלבה אותה ומסכסך בין ציבורים בשיטת הפרד ומשול.
לא זו בלבד שהם לא חוששים ממה שמדברים וכותבים נגדם. אדרבה, זה נותן להם כיסוי של מדינת "חופש ביטוי" תחת שליטה מלאה על מעשי האנשים. שליטי ה"אג'נדה" קובעי סדר היום. הם קובעים בבוקר מה תדבר "כל המדינה" בערב. השלטון התקשורתי שולט בתודעה ההמונית. הוא מסמן יעדים ומריץ המונים לרדוף אחר "אויבי העם", המתחלפים לפי צרכי ההגמוניה החילונית.
התקשורת מוציאה אותם אל עמוד הקלון ומזפתת את שמם בזפת ונוצות ומגלגלת אותם בכל רחובות הארץ. איש אינו חסין מפניהם, מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים ה"לא רצויים". המשטר הרודני שולט בתקשורת וקובע את מה יבקרו ועל מה לא ידברו מילה.
****
אנשים שואלים מיהו ה"שלטון הישראלי", בשעה שראשי ממשלות נחקרים כאחרוני הפושעים ומושלכים לכלא. התשובה היא, השלטון אינו הממשלה ולא הכנסת ולא העיריות. חוקי המשחק אינם נקבעים בכנסת.
כמו ה"דומה" במוסקבה שמחוקק ואיש בקרמלין לא כפוף להם, כך הכנסת במדינת ישראל יכולה לחוקק ולדבר ולבקר ואף שופט בג"צ אינו כפוף להם. השופט יכול "לפרש" חוקים הפוך מן הכתוב. לעת הצורך הם אפילו מבטלים חוקים באופן רשמי ובלתי חוקי. כל "מוסדות הדמוקרטיה" הם הסוואה לשליטה אמיתית של שלטון רפאים, תקשורתי ומשפטי וכלכלי, המטיל אימתו על מאות אלפי פקידים ושוטרים וחיילים.
באמצעות המשטרה ומוסדות השלטון הם מטילים חיתתם על שמונה מליון אזרחים שאף משלמים להם מיסים בסך ארבע מאות מליארדים בשנה. מינוס שלושה מליארד דולרים אמריקאים.
אילו מדינת ישראל לא היתה תחת סכנה קיומית מצד מאות מליוני מוסלמים מסביב, לא היינו צריכים להיות מודאגים. רוב מדינות העולם אינן דמוקרטיות ומליארדי אנשים חיים ומתים בלי דמוקרטיה. אבל במדינה במצור המוקפת רוצחים ההורגים אנשים נשים וטף, אנו זקוקים לניסי חנוכה לשרוד שלטון דיקטטורי מושחת ורקוב כזה.
אם חייל שירה במחבל שדקר את חבירו ישב בכלא, במצוות התקשורת, זה יגרום לכל חייל בשטח וכל שוטר בזירה, להימנע מלשלוף נשק נגד מחבל שבא לדרוס ולדקור. זו רק דוגמא אחת, לסכנה קיומית מול הטרור האסלאמי. ראש ממשלה מאוים בחקירות, עלול לקבל החלטות, מפחד שלטון התקשורת והפרקליטות. שרון גירש עשרת אלפים יהודים, כדי למצא "אתרוג מהודר" בתקשורת. בין ראש הממשלה לחייל בחברון, ישנם קרוב למליון עובדי המגזר הציבורי השולטים בחיינו. רובם ככולם חוששים לפרנסתם, אם לא יפעלו לפי הוראות ההפעלה של השמאל הקיצוני.
שלטון הרפאים התקשורתי והמשפטי אינו מורכב מהרבה אנשים. כמו בכנופיות שלטון דיקטטוריות בהיסטוריה העולמית, מדובר בקבוצות קטנות השולטות בהמונים מפוחדים המדחיקים את מצבם ב"אמונה במדינה".
בדיון על השידור הציבורי בכנסת עלו ובאו שורה של ח"כים שהיו בעבר עובדי רשתות השידור, הצבאית והאזרחית. כולם עד אחד היו חכי"ם השייכים לשמאל הקיצוני. הדבר בלט כל כך, עד שהשר היחיד מן הליכוד שישב במליאה קם ואמר: "העובדה שכל בוגרי התקשורת "הציבורית" שייכים לשמאל הקיצוני ואין אף ח"כ מן הימין והדתיים שעבד בתקשורת השלטונית, מוכיחה על שלטון השמאל הקיצוני על התקשורת ההמונית". איש לא יכל לענות לו מילה. זאת היתה תמונה סמלית, לדיקטטורה שלטונית בתקשורת שמפעילה בשלט רחוק את מערכות המשפט השולטת על המשטרה ובתי הסוהר.
מכאן התשובה לשאלה איך יכול להיות שבין מאות אלפי פקידי השלטון ושוטריו ושופטיו, איש כמעט לא נחקר ולא נאסר על שחיתות. במשך עשרים השנים האחרונות, רוב נחקרי השחיתות במשטרה הם שורה של ראשי ממשלה, שרים, ראשי ערים וחכי"ם. זה לא אומר שהם לא אשמים, אבל זה שאשמים אחרים אינם נחקרים. "אין ענין לציבור" בחקירתם.
יש מי שמחליט ויוצר אווירת אימים על המשטרה, הפרקליטות והשופטים, שרוקדים לפי החליל התקשורתי. הם חוקרים את מי שסומן בתקשורת, כי זה נותן להם קרדיט ומקדם אותם. במקום שהקצינים ירוצו אחר פושעים בסימטאות הסמים, הם מככבים בתקשורת ומתפרסמים. זאת הסיבה שהמפכ"ל החדש אסר על פרסום שמות קצינים חוקרים, אבל ההוראה מופרת בגלוי. זאת התשובה לשאלה איך זה שזה ארבעים שנה הימין נבחר לשלטון ועדיין השמאל הקיצוני שולט בכל מערכות החינוך, התרבות, התקשורת והמשפט.
****
כנופיות שלטון האימים מקבלות כסף מהגורמים האנטישמים בעולם. הם שולטים בתודעה החילונית השלטת. הללו הוציאו דיבתו רעה באזני כל העולם. הערבים והאירופים חוגגים על ההוכחה שהיהודים גנבים ומושחתים. אין לדוברי העברית מושג איך נראית מדינת ישראל בשפות הזרות המספרות על מדינה שהנשיא שלה וראש ממשלה שלה יושבים בכלא וראש ממשלה נוסף נחקר על שחיתות ושר בטחון לשעבר נפטר באמצע חקירה על שחיתות.
איזה פנים יש למדינה כזאת בעולם המערבי, שלא לדבר על העולם הערבי החוגג את סופה המתקרב של המדינה מושחתת כזאת.