מזה שבוע נרשמת התרגשות עצומה בקרב מקבלי ההחלטות, המדינאים כמו גם כלי התקשורת לקראת הגעתם של צמד מטוסי ה-F35 החמקן או בשמם העברי "אדיר" הצפויים להגיע היום לישראל.
את בואם של המטוסים האמורים לתת תנופה לעליונות האווירית של ישראל במרחב האזורי מלווה מסע יחסי ציבור ותעמולה שאיננו מבייש את המשטרים המיליטריסטים.
כתבות רוחב על המיכשור החדשני ועל טכנולוגיית העילית כמו גם הביצועים המרשימים נמרחות על פני דפי העתונות לצד סיקור של התרגשות בכירי חיל האוויר, הטייסים שיזכו לשבת בקוקפיט והגאווה על העוצמה הבטחונית וזקיפות הקומה של צה"ל.
שר הביטחון אביגדור ליברמן אף אמר הבוקר: "היום נקבל בבסיס חיל האוויר בנבטים את מטוס ה-F-35 - 'אדיר' - שמצטרף לשורותינו ויהווה עוד מרכיב בשמירת העליונות האווירית שלנו באזור. חיל אוויר חזק משמעו צה"ל חזק, וצה"ל חזק משמעו מדינת ישראל חזקה ועם ישראל חזק".
אין ספק כולנו גאים ונהנים להסתמך על תחושת הביטחון והרוגע שהמטוסים החדשים יביאו לנו אולם נדמה כי גם בעיניים חילוניות נחצה קו התפר העדין הניצב כל העת בין הצורך האמיתי לשמור על הביטחון ולהגן על מדינת ועם ישראל לבין תחושת שיכרון הכוח המלווה כעת בשכרון חושים ובסיחרור גבהים של ממש.
לרגע נדמה כי ריבועי הברזל האימתניים והאדירים שעוצמתם אינה מוטלת בספק - רק הם אלו שיביאו לעם ישראל בארצו הדוויה והמיוסרת את הישועה. ולא היא.
נראה אולי לעיתים כי רק הצוללות המהירות והמחומשות הם אלו שיביאו את ההגנה על המולדת המאוימת. ולא היא.
גם למי שאינו נמנה על ציבור שומרי המסורת והמאמינים בהשגחה העליונה ושאינו אמון על זכירת הפסוק "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" יודע כי מישהו כאן הפריז. מישהו עבר את הגבול.
התעמולה והפרופגנדה חצו את הקו האדום ונראים כרהבתנות גרידא שאינה תורמת דבר ואולי אף מזיקה.
לכן מותר אולי מעט שמחה לאיד על כך שהמראתם של צמד מטוסי ה-F-35 ("אדיר") מאיטליה לישראל מתעכבת בגלל תנאי מזג האוויר. מדובר צה"ל נמסר כי "בשל תנאי מזג אוויר שאינם מאפשרים המראת המטוסים מאיטליה, תידחה המראת המטוסים בזמן קצר".
מי היה מאמין. האדיר שאמור לתקוף את האוייב בכל תנאי מזג אוויר בחום בקור בלילה וביום מסביב לכל עונות השנה מתעכב רק בגלל ערפל ורוח.
אולי כדי שכולם ידעו את המשך הפסוק: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".