בג"צ לא יבטל את מינויו של הרב הראשי הצבאי, וחבל שכך. בהתחשב בקריטריונים של הצבא לבחירת רב צבאי ראשי, עדיף לבטל בכלל את התפקיד, ולמנות קצין דת ראשי.
תפקידו העיקרי של רב צבאי ראשי, הוא לספק את צרכי הדת של החיילים. רב ראשי הצבאי לא נבחר כדי לנהל סמינרים ליהדות. הצבא נועד ללחום באויב, ולא לעבור קורס במדעי היהדות. במינויים האחרונים, הצבא ממנה רק כאלה ששרתו שירות קרבי ועברו תפקידי פיקוד כאלה או אחרים. זה לא נקרא רב.
מבלי לפגוע, ומבלי להכליל, כי לא כולם אותו דבר, לא מקובל שמפקד קרבי, שבקושי למד ולא היה לו על ניסיון רבני, מתמנה לרב ראשי לצה"ל. זה פשוט פגיעה בתפקידו ומעמדו של רב, לא כל שכן רב ראשי. הצבא בוחר כל מיני אנשים בעלי מטען אידיאולוגי, שרואים את עיקר תפקידם בצבא כרבנים שבאים לחנך.
בסופו של דבר, רק צרות יראו מהרבנים כאלה. אחד הרבנים הצבאיים הראשיים, נחשב כדוגל מרכזי בארץ ישראל השלמה, מתוך גישה משיחית. מובן מאליו, שהוא לא יכול היה להסתיר את זה במילוי תפקידו. אצל חלק מהרבנים שלחו חיילים לקבר בבא סאלי. אחרים פרסמו בין החיילים כתבים של רבי נחמן מברסלב. כל זה פשוט נורא.
אסור למנות רבנים אידיאולוגיים, ורוב הרבנים הלאומים הדתיים הם כאלה. להבנתם, בלי הדרשות וההטפות האידיאולוגיים שלהם, צה"ל יכשל. הם חיים בתחושה שהצבא זה הם. שוב, לא כולם אותו דבר. אבל זה טבוע בהם, והם לא יכולים להשתחרר מזה. לא פלא שהם נתפסים בכל מיני אמירות וביטויים ששום רב בעל שכל ישר לא היה נתפס בהם. צודק הבג"ץ שהוא מבקש לבחון בשבע עיניים את המועמד הנוכחי. הרי מחר הוא יפיץ בצבא את כתבי הרב קוק ויעביר חוגים בתורת המלך. חבל שהוא לא יפסול אותו.
המצב בצבא הוא כזה, ששבעים אחוז מהמשרתים בו הם חיילים חילוניים, שבתקופה הליברלית הנוכחית, לא רוצים לשמוע הטפה ולא להתחנך על ידי כל מיני רבנים, בעיקר לא כאלה קיצונים ימנים, שהאידיאולוגיה היא רבנותם. ולא מדובר רק על הרב הצבאי הראשי, אלא גם על רבנים גדודים ומעלה.
בהכללה, אבל הכללה קרובה למציאות, רק לרבנים חרדים (לא לכולם כמובן) יש את המיומנות הרבנית הנדרשת לסוג כזה של תפקיד. כי רב צריך להיות מורם מעם. קודם כל רב, ולא מפקד טנקים.
רב הוא מי שכל חייו הם הכשרה לעולם הרבנות. זה מקצוע בפני עצמו. צריך טקט. צריך שכל ישר. צריך לדעת איך להתנהל בנעימות, לקרב ולא לרחק, ולא להתנהל במין בוטות אידיאולוגית שכל אחד מרגיש בה. הוא צריך להיות כזה, שאף אחד לא ידע בכלל מה הוא חושב בעניינים שעל הפרק. אדם בעל צורה רבנית, שיזכה לכבוד ולהערכה בקרב מפקדי צה"ל הבחירים, ולא יראו בו חייל קרבי עושה דברו של מפקד זה או אחר.
תפקידו העיקרי של הרב הצבאי, לספק שירותי דת, ולא להטיף. הוא צריך לדאוג לכשרות. לסידורים. לספרי תורה כשרים. לבתי כנסת. לתפילין. לכשרות כל המחנות בפסח. לארבע מינים וסוכות. לעמוד על משמר חילולי שבת לא נדרשים. זו עבודה קשה. אבל רבנים אידיאולוגים עסוקים בהטפה במקום לדאוג לכך. אין להם גם מסורת רבנית. הם לא יודעים מה המשמעות של הנכבדות הכרוכה בתפקיד הרבנות.
במצב הדברים הנוכחי, בדרך שראשי הצבא מחליטים לבחור רב צבאי ראשי, עדיף לבטל את התפקיד, ולמנות קצין דת ראשי. לפחות הוא, כאיש מטה מוכשר, ידאג לצרכים הדתיים הבסיסיים של החיילים, ולא יתעסק בענייני הנחלת ערכים ורוח, שרק משניאים אותו עליהם.