"כמה אני חייב לאבא?" אמר הגאון הרב אברהם יוסף, בנו של מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל במהלך יום השידורים להקמת בית "מאור ישראל". "כל תלמידיו של אבא, והם מאות ואלפים - אם זה ילד קטן שאבא ליטף אותו ועל ידי כך הלך ללמוד בישיבה - חייבים לו"
"אני הבאתי תלמידים מהישיבה שלי אליו..." נזכר הרב אברהם, "באיזו חביבות הוא היה מדבר אליהם ומעודד אותם לגדול בתורה ויראת שמיים. המשימה שלנו היא להיות ממזכי הרבים, השותפות הזו היא הביטוי הכי מוחשי לזיקה עם אבא".
"זה יום מרגש לא רק בגלל הקמיע. זה דבר גדול, כולם זקוקים לאיזה משהו - פרנסה זיווג או זרע בר קיימא. המושג הזה נובע מהכרת הטוב, הכרת הטוב פירושה 'אני מכיר בדבר שנתנו לי ואני חייב להשיב טובה תחת טובה'. זו ההגדרה של הכרת הטוב. בורא עולם נתן לנו יכולות, בואו ננצל אותם".
"יש לי את הספרים של אבא עם ההקדשות. חוט אחד מוביל בין כולם - מזכה הרבים. נתן לי הקב"ה יכולות בדיבור? אני אתן לאחרים. לא אשמור לעצמי. כמו שאבא אהב לזכות את הרבים".
"להתנתק לרגע מספר? זה היה כואב לו... הבית הזה (הקבלן 45) הפך להיות בית של כלל ישראל, הוא יאיר את עיני ישראל" מכריז הרב ארבהם.
"לראות איך אבא היה ספון וטמון לכתוב את חיבוריו... הוא היה מתעורר בליל שבת והיה צריך להשאיר עבורו את האור דולק מערב שבת כדי שיוכל ללמוד תורה. במוצ"ש, לאחר השיעור בלווין, הוא היה יושב וכותב את כל מה שהרחיב במשך השבת בכדי שיהיה זיכוי הרבים. איך עושים תועלת לרבים? דרך השותפות".