הרבנית יהודית יוסף, כלתו של מרן פוסק הדור רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, מספרת על הכאב הגדול שרק הולך ומתעצם מאז הפטירה ועל ההשקעה העצומה לשמר את מורשתו של מרן בבית שספג את תורתו.
בראיון למשה גלסנר במהדורה המרכזית של 'קול ברמה', נשאלה הרבנית יוסף: "שלוש שנים אחרי, איך מסבירים את זה במילים לאנשים שלא יודעים מה להיות קרוב יום ליום למרן, לחיות את מרן".
הרבנית יהודית יוסף השיבה כי "זה קשה מאד להגדיר את זה. אומרים שהזמן מרפא את הכאב אבל ככל שהזמן עובר הכאב גדול יותר והחיסרון מורגש בכל צעד".
ב"זה דבר שלא פשוט לנו", היא מוסיפה, "אני תמיד אומרת הרב בשבילנו היה גדול הדור אבל היה בשבילנו עוד הרבה דברים היה פסיכולוג, היה יועץ, הוא היה רב שפוסק לנו הלכות, הוא היה איתנו 24/7, והיה אבא, וסבא החיסרון...
"כל הרבנים תמיד היו מנסים לנחם אותי ולומר לי שהזמן יעשה את שלו, אך צר לי, ככל שהזמן עובר - הגעגוע יותר גדול".
- אתם חיים בבית של מרן - בלעדיו, זה קשה שבעתיים. לא?
"אנחנו כבר לא גרים שם, את ליל הסדר האחרון עשינו בביתנו, עברנו לדירה חדשה ופתחנו למעשה דף חדש, חזרנו גם להיות משפחה, אבל הזיכרון של מרן תמיד פוצע את הלב, במיוחד שאנחנו הולכים לבקר את הבית ברחוב הקבלן, אני לא יכולה לתאר לך מה הקושי לראות את השולחן ריק מספרים, לראות את הכיסא המיותם שלו, לא סתם כתבתי בשיר, ב'כוכב מאיר' - 'החדר ריק, כיסא זועק מסבל, ספרים שמרכינים ראשם מאבל'.
האזינו לראיון המלא (באדיבות קול ברמה)
"השאיפה שלנו ולכן כל ההשקעה הזו שלנו וכל המאמצים בשנה האחרונה, שהבית הזה ברחוב הקבלן 45, ימשיך להיות 'הבית של מרן', לשמר שם את המורשת של מרן".
- מה זה אומר לשמר את המורשת? מה זה אומר בפועל?
"מרכז רוחני תורני שיהיה בבית המורשת, זה אומר להפיץ את התורה שלו ואת הכתבים שלו, להפיץ את ספריו, את כל מה שקשור למורשת האמיתית הרוחנית שלו.
"אנחנו מצאנו שם 80 מחברות, תתארו לכם אם הרב היה נשאר בחיים הוא היה צריך לחבר עוד 80 ספרים. מצאנו אלפי כתבים, זה פרויקט עצום, לשבת על הכתבים שלו, הרבה כתבים מצאנו גם מגיל מאוד צעיר.
"יהיה שם כולל אברכים שילמדו שם תמיד, יש תוכנית ענקית שיבואו בתי ספר וילמדו ויראו איפה מרן היה חי.
"אני מאמינה, כשאני נכנסת לבית של הרב, אני מרגישה שפשוט אם הקירות היו יכולים לדבר הם היו מדברים רק תורה, הקירות האלה ספגו את הקדושה של גדול הדור. בבית הזה תמיד היה קול התורה 24 שעות ואנחנו רוצים שקול התורה הזה לא ייפסק לעולם, זו המטרה שלנו ואנחנו מתפללים לקב"ה".
- קצת פירוט על התוכניות...
"בערב ראש השנה, יש את הבית כנסת של מרן שהוא המשיך כרגיל מאז שמרן נפטר, התחלנו עם הבית כנסת, הוא עבר שיפוץ מאד גדול, הוא התמלא בספריה ענקית, יהיו שם אברכים, בערב ראש השנה האחרון ירדו המתפללים לבית להתפלל וכשהסתיים השיפוץ הם חזרו לבית הכנסת, זה היה תפילה מאד מרגשת.
"מקומו של הרב, איפה שהוא ישב, נשאר אותו דבר ורק הוספנו עמדת ספריה, ושמנו את כל הספרים שמרן חיבר במשך חייו. הלשכה שלו נשארה אותו דבר, אבל הבית הכנסת קצת יותר התרחב.
"עכשיו שסיימנו עם בית הכנסת אנחנו ממשיכים לבית מורשת עצמו של מרן, איפה שהוא למד 24 שעות ביממה, איפה שהאור לא כבה לעולם, האור תמיד היה דלוק כי מרן היה יושב ולומד.
"יבואו בתי ספר יראו את כתביו, יראו את הגלימה שלו, יראו את התורה שהוא היה עמל, יראו איזה סרטון מי זה היה מרן. אנחנו רוצים שכל ילד שנולד אחרי פטירתו של מרן ידע שמרן חי וקיים, שידע מה היה אכפת לו באמת ושימשיך את הדרך שלו. יש עוד הרבה תכניות, אנחנו חייבים לו הכרת הטוב".