מכאן אנו מונהגים: הצצה לבתי גדולי ישראל

בתיהם של גדולי הדור הפכו מזה שנים רבות לשם דבר, עמך בית ישראל צובאים על פתחי הבתים על מנת להתברך בדבר ישועה ורחמים, להיוועץ בכל שאלה או בעיה, ועיני הכל נשואות להכרעות התורניות, בסוגיות ההלכתיות וההשקפתיות היוצאות מהקודש פנימה אל העם כולו.

בין הסלון לחדר השינה ניצב שולחן קטן עליו עשרות קופות צדקה המצטרפות לקופות הניצבות מחוץ לבית.

חדר השינה הקטן נמצא לצד החדר האישי של מרן ראש הישיבה בו הוא יושב והוגה בתורה בכל שעות היום.

בשנים האחרונות פתחו למרן ראש הישבה יציאה נוספת לרחוב אליהו הנביא משם יוצאים לפועל הביקורים החשאיים בבית גדול הדור.

עד גיל מאה, שהה מרן ראש הישיבה בחדרו כשהוא ישוב על כסא בלי ידיות ומשענת. בחדרו האישי מתקיימים שיעורים מידי יום. פעם בשבוע מוסר מרן הגראי"ל שיעור מעמיק לתלמידי ישיבת תורה בתפארתה. פעם נוספת בשבוע מוסר מרן לבחורי ישיבת אורחות תורה שבנשיאותו ופעם בשבוע מוסר לתלמידי ישיבת גאון יעקב.

בנוסף יש לגראי"ל שיעור קבוע לפני התפילה ושיעור קבוע אחרי התפילה מידי יום המתקיים בחדרו זאת בנוסף לשיעור בערב עם בני הבית.

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי

את הדירה הצנועה והפשוטה ברחוב רשב"ם בשיכון חזון איש בלב בני ברק מכירים המוני עמך בית ישראל, דתיים לצד חילונים, אשכנזים וספרדים, פשוטי העם וגבירים.

בכניסה לדירה, מסדרון צר בסופו קיטון קטן שם היתה הרבנית מכינה אלפי מנות מזון.

בחדר המרכזי, בו שוהה שר התורה בעת קבלת הקהל מדי יום בשעות הצהריים לאחר תפילת מנחה, מוסר הגר"ח שיעור קבוע ביום שישי עם גיסו הגאון רבי יצחק זילברשטיין רבה של שכונת רמת אלחנן.

בקומת הגג של הבית, יש חדר, מטבח ומחסן בשביל הספרים והקונטרסים. בחדר יושב הגר"ח וכותב תשובות לאלפים ובשעות הערב מקבל במקום את אישי הציבור והרבנים המשחרים לפתחו.

בשנים האחרונות לאחר שנחלש קמעא נבנה גשר מיוחד המוביל מביתו אל בית הכנסת לדרמן שם מתפלל מרן שר התורה את מרבית התפילות ביום חול ובשבתות ומועדים.

בנוסף נבנתה מעלית חיצונית המובילה אל דירת הרב במטרה לחסוך ממרן את העלייה במדרגות הידועות.

כ"ק מרן האדמו"ר מגור

עוד בעיירה גורא קלווריא שבפולין התגורר כ"ק מרן בעל ה"אמרי אמת" יחד עם בני משפחתו בבית הסמוך לבית המדרש. כמו כן לאחר עלייתו ארצה בימי השואה האיומה התגורר בבניין ישיבת שפת אמת שם היה היכל בית המדרש של החסידות באותם ימים.

כשהוקם בית המדרש של החסידות ברחוב רלב"ח עבר כ"ק מרן בעל הבית ישראל להתגורר בבית שליד בית המדרש, שם התגורר עד יומו האחרון.

לעומתו כ"ק האדמו"ר בעל הלב שמחה כשהחל בהנהגת הקודש המשיך להתגורר בביתו הפרטי ברחוב אלפנדרי ולא עבר להתגורר בסמוך לבית המדרש, אלא רק בערוב ימיו בשנות חולשתו עבר להתגורר שם עד להסתלקותו.

כמו כן כ"ק מרן הפני מנחם התגורר בימי הנהגתו במעונו שברחוב יהוסף שוורץ 10 ולא התגורר לצד בית המדרש.

כ"ק מרן האדמו"ר מגור התגורר במשך כל השנים וגם לאחר התמנותו לכהן כמנהיג העדה בביתו הפרטי ברחוב רשב"ם 17 בבני ברק.

לפני ארבע שנים עבר הרבי להתגורר בירושלים, אז קבע את מקום מגוריו בדירה הסמוכה לבית המדרש הגדול ברחוב ירמיהו בירושלים.

הבית נחלק ל-2 חלקים עיקריים: החלק המשפחתי והחלק הציבורי.

החלק המשפחתי בו מתגוררת הרבנית ובני המשפחה שמגיעים להתארח בשבתות וחגים. בחלק זה ישנו גם את חדרו הפרטי של האדמו"ר הקרוי בלשון החסידים "הקבינט".

יצויין במאמר המוסגר כי המושגים הצבאיים היו רווחים בגור עוד בימי תפארתה של החסידות בפולין, כמו למשל "קומענדנאט" שפירושו מפקד בפולנית ובגור משמעותו מדריך לחיי תורה וחסידות.

בחדר זה אליו הגישה הינה רק למעטים ובודדים בלבד, שוהה הרבי בזמני המנוחה בין התפילות ובשעות הלימוד.

מלבד זאת קיימים בדירה חדרים המיועדים גם לכלל הציבור: חדר ההמתנה בו נדחקים החסידים לפני כניסתם להתברך מהאדמו"ר שזו המבואה לחדר ה"שולם שטוב" שם מקבל האדמו"ר את הקהל לעצה ולברכה. ה"שולם שטוב" מאובזר בפשטות ובצניעות.

במרכז החדר ניצב שולחן מעץ ולצידו כסאו של הרבי, על גבי השולחן מונחות קופות צדקה של קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין ושל ישיבת שפת אמת. בצד החדר, ארון ספרים בגודל בינוני, ובו ספרים, ויינות לבעלי השמחות הבאים להתברך.

ל"כיכר השבת" נודע כי מסתמן שלאחר החגים עקב בניית החלק החדש בביהמ"ד יעבור האדמו"ר להתגורר במקום אחר עד לסיום הבנייה כאשר בין האפשרויות הנמצאות על הפרק הינה העתקת מקום המגורים בבית פרטי בשכונת רמת אשכול בבעלותו של הנגיד הרה"ח רבי ישראל מרדכי בורנשטיין אולם בחסידות מציינים כי הדבר עוד איננו סגור לחלוטין.

ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן

דירתו של נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן שוכנת בפאתי העיר העתיקה בירושלים במעלה רחוב היהודים, סמוך ונראה למקום ממנו לא זזה שכינה - הכותל המערבי, ובסמיכות לאם הישיבות הספרדיות ישיבת "פורת יוסף" בה משמש כראש הישיבה מזה למעלה מיובל שנים.

בדירה זו מתגורר הגר"ש כהן קרוב לארבעים שנה, מאז העתיקה הישיבה את מקום משכנה משכונת קטמון הירושלמית לעיר העתיקה.

מדובר בדירת שלושה חדרים צנועה ופשוטה בקומת הקרקע כאשר גרם מדרגות אחד מוביל מרחוב היהודים לבניין מספר 37, וכניסה נוספת, פרטית וללא מדרגות, מהצד העורפי של הבית.

בסלון הבית, שם ממוקמת אחר כבוד פינת הלימוד הקבועה של ראש הישיבה תחת הפלורסנט המעיד כמאה עדים על מאות אלפי שעות לימוד תורה, נחתכים נושאים הרי גורל בציבוריות החרדית בישראל כמו גם בפוליטיקה הארצית והמוניציפלית. לחדר זה עולים ובאים לקבלת ברכה, עצה, והכרעות גורליות החל מראשי ישיבות, משגיחים, רבני ערים, דיינים וגדולי תורה, ועד שרים, ח"כים, ראשי ערים, ונציגי המפלגה מכל רחבי הארץ.

סלון הבית ברחוב היהודים מהווה מקור השפעה מהגדולים והחזקים ביותר לכלל הציבור החרדי לצד בתי גדולי ישראל הליטאים.

מידי בוקר, מעט לאחר השעה 11, יוצא ראש הישיבה מביתו למסור את השיעור היומי בישיבת "פורת יוסף". את הדרך בין סמטאותיה של העיר העתיקה עושה ראש הישיבה באמצעות קלנועית שנרכשה עבורו בכדי לאפשר גישה מהירה ונוחה בסמטאות הצרות של השכונה העתיקה ואשר מובילה אותו עד לפתח הישיבה. לאחר השיעור ותפילת מנחה בהיכל הישיבה חוזר ראש הישיבה לביתו להמשיך בסדר לימודו ולהתפנות לצרכי העם המרובים.

ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין

הגרי"ג אדלשטיין מכהן למעלה מ-60 שנה בראשות ישיבת פוניבז' ומאז מתגורר בדירת הישיבה ברחוב ראב"ד 17 בבני ברק.

בסלון ביתו נמסרים שיעורים ושיחות חיזוק כאשר במקום קיים ספר תורה משום שמידי פעם מתקיימים במקום מנייני תפילה.

שני חדרי שינה משמשים האחד את ראש הישיבה ובשני יושן הנכד השוהה יחד עמו בבית. בשנים האחרונות פרצו את הדלת בכניסה למרפסת. מאז שהרבנית נפטרה, ישן אחד הנכדים בקביעות עם הגרי"ג. בעבר היה זה נאמן הבית מרדכי פלאי ומאז שנישא נושא בתפקיד האחראי נכד אחר.

בסלון הבית תולה תמונת המחזור הראשונה של ישיבת פוניבז' בה נראים לצד ראשי הישיבה גם תלמידים מפורסמים שגדלו והפכו לראשי ישיבות.

הסלון משמש רק ללימוד וסעודות השבת נערכות בחדר קטן יותר בכניסה לבית שם מתארחים בניו וחתניו לצד בחורים תושבי חו"ל.

הבית מרוהט אמנם בדלות ובפשטות אך מאידך מסודר ונקי דבר המלמד על דמותו של ראש הישיבה המשלב צניעות ופשטות לצד שמירה על סדר ופדנטיות.

כיוון שראש הישיבה מתגורר בבניין מגורים רגיל בו מתגוררים דיירים נוספים מקפיד הגרי"ג אדלשטיין בשיעורים אותם הוא מוסר בשעות הלילה המאוחרות שלא יעשו רעש לשכנים.

לגרי"ג אדלשטיין 2 חדרים מלאים בספרים האחד משמש כחדר הלימוד והשיעורים. בשנים האחרונות לאחר שהפצירו בו תלמידיו ומקורביו ניאות לכך שיוציאו את השיעורים והשיחות בספרים וכמה מהמדפים בארון הינם מספרים אלו.

כ"ק האדמו"ר מבעלזא

מעון קדשו של כ"ק האדמו"ר מבעלזא הוא ברחוב דובר שלום 4 בקרית בעלזא בירושלים.

מעונו של האדמו"ר נמצא בתוך קומפלקס בנין הקרוי בפי החסידים 'די גרויסע שטיב' הקומפלקס הענק מכיל 4 קומות.

בקומה למטה יש את אולם הגדול היכל הטישים, שם עורך האדמו"ר את השולחנות הטהורים בשבתות ובחגים. בקומה מעליו יש את העזרת נשים של הגרויסע שטיב.

בקומה האמצעית ישנו בית התפילה של הרבי, שם מתפלל הרבי בימות החול ובו גם נערכים שמחת הבריתות בחצר הקודש וכדומה. באותו קומה נמצא חדר קבלת הקהל שם מקבל הרבי גם את האדמו"רים לביקורים ועוד וחדרי הגבאים.

באותה קומה נמצאת גם הסוכה של הרבי, בו שוהה בכל ימי החג ומקבל קהל בסוכה, במשך השנה משמשת הסוכה כחדר למעמדי לחיים ועוד מעמדים מיוחדים.

בקומה הרביעית והעליונה - יש את הדירה הפרטית של הרבי, בו יש אגף נפרד לאמו הרבנית מבילגורייא תליט"א וגם הרבנית תליט"א.

בקומה זו ישנם כמה חדרים כשהחדר הגדול והמרכזי הוא ה 'ספרים צימער' (חדר ספרים) בו יושב הרבי רוב שעות היום בין אלפי הספרים שמסודרים עם סימונים מיוחדים למען הקל החיפוש.

כידוע לרבי מבעלזא נכנסים כל המוציאים לאור של הספרים, רובו של הבית מעוטר בספרים תורניים בהם הוגה הרבי, כשבחסידות מציינים שלאדמו"ר יש את אחד מאוצרים הספרים התורנים מהגדולים בעולם.

בבנין הגדול ישנם כמה מעליות המשמשת את בני הבית בימות החול.

את הבנין בנו לפני למעלה מעשר שנים רובו של ההוצאות הבניה הושתת בתשלום במכירת הדירה הישנה של הרבי ברחוב גשר החיים.

הכניסה הראשית הינה מרחוב דובר שלום אולם לעיתים בעיקר בפגישות חשאיות יותר משתמשים הגבאים בכניסה האחורית מרחוב בינת יששכר.

לאדמו"ר יש דירה נוספת מעון נופש בקרית יערים טלז-סטון שם שוהה האדמו"ר למנוחה בתחילת החורף לאחר החגים וכן בחודשי הקיץ. היישוב טלז סטון נבחר בשל קרבתו הרבה לירושלים.

כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ

במרכז רחוב אהבת שלום בלב קרית ויז'ניץ ניצבים בתי האדמו"רים לבית ויז'ניץ: 13 ביתו של בעל ה'אמרי חיים' ו-15 ביתו של בעל ה'ישועות משה'. מטבע הדברים יכול היה האדמו"ר מויז'ניץ לבחור את אחד מהבתים למושב לו, עם היותו לאדמו"ר, אך הוא העדיף להישאר ולהתגורר בביתו הפרטי הנמצא ברחוב תורת חיים 4.

הבית ברחוב תורת חיים 4, הינו דירה בקומה ראשונה של בנין מגורים בן 4 קומות, בונה הבניין היה הרב מרדכי שטרן - מזכיר מועצת גדולי התורה. אל ביתו של האדמו"ר בקומה הראשונה לא ירשה זר להיכנס מלבד לבני משפחתו של האדמו"ר, "טריטוריה אישית וביתית" - מספרים החסידים ומחריגים "מלבד אותם שבורי לב ומסכנים המבקשים את קרבת האדמו"ר ועל מנת לחמוק מעיני הגבאים מזמין אותם האדמו"ר לסמוך על שולחנו האישי כשהוא בעצמו פותח להם את דלת ביתו הפרטי".

במהלך תפקידו כמנהיג החסידות טרם הכתרתו לאדמו"ר, קיבל האדמו"ר את הקהל בחדרו שבביהמ"ד הגדול 'אהבת ישראל', לאחר עבודות שיפוצים והרחבה בביהמ"ד הועתק חדרו של האדמו"ר לקומת הקרקע שבבניין מגוריו שם נבנה חדר לקבלת קהל וחדר המתנה סמוך, עד היום משמש החדר את האדמו"ר ברוב שעות היום.

לבקשת הרבנית אשת חבר מרן בעל ה'ישועות משה' שוהה האדמו"ר בשעות לפנה"צ בבית של אביו 'אהבת שלום 15', בו מתגוררת הרבנית, האדמו"ר מתפלל שם תפילת שחרית ולאחר מסתגר בחדרו של אביו עד שעות הצהריים.

בשעות הערב מתעורר הבית ברחוב אהבת שלום 13 לחיים, שם בחדר קבלת הקהל ההיסטורי שם קיבלו אביו וזקנו את הקהל לעצה ולברכה, יקבל האדמו"ר את הקהל החל משעות הערב ועד השעות הקטנות של הלילה.

בשנים האחרונות הורחבו ושופצו חדרי ההמתנה לנשים ולגברים שם צובאים מאות מידי ערב, אחד החדרים אף הוגדל משמעותית ומשמש כאולם התכנסויות לא רשמי של כינוסים הנערכים בראשותם גדולי ישראל כגון כינוס מועצת גדולי התורה, מועצת דרשו העולמית וכינוסי קופת העיר.

כ"ק האדמו"ר מצאנז

מעונו של כ"ק האדמו"ר מצאנז הוא ברחוב סעדיה גאון 10 בקרית צאנז בנתניה.

הבנין שנראה מרשים מכיל 3 קומות. בקומה למטה יש את בית המדרש של הרבי, אולם קטן לבריתות ולמעמדי לחיים, חדר קבלת הקהל ששם גם מקבל הרבי את האדמו"רים לביקורים וחדר הגבאי.

בקומה השניה - האמצעית, זוהי דירתה של הרבנית תליט"א שמתגוררת כעת בארה"ב והדירה משמשת לה בביקוריה בארץ.

בקומה העליונה והאחרונה שם מתגורר הרבי, דירה פשוטה ללא ריהוט מיוחד, בדירה ישנם 4 חדרים כשהחדר הגדול והמרכזי הוא ה 'ספרים צימער' (חדר ספרים) בו יושב הרבי רוב שעות היום בין אלפי הספרים שמסודרים עם סימונים מיוחדים למען הקל החיפוש.

בכלל, רוב רובו של הבית מעוטר בספרים תורניים בהם הוגה הרבי כשיודעי דבר מספרים שלהאדמו"ר יש את אוצר הספרים התורנים מהגדולים בארץ ובעולם.

בבנין התלת קומתי קיימת מעלית ישנה שמשמשת את בני הבית בימות החול.

את הבנין כולו בנו בשעתו לרבי השפע חיים זי"ע בהקמת קרית צאנז לפני מעל 40 שנה ומאז הבנין עומד על תילו ללא שינויים משמעותיים.

יצויין שמשך השנים הציעו מספר גבירים מהחסידות לערוך שיפוץ כללי של הבית או לפחות בקומת קבלת הקהל אך הרבי סירב בכל תוקף.

בביתו של הרבי במבואות חדרו מעטרים תעודות שנתנו החסידים בשבע ברכות האחרון לבניו ונכדיו בהם מצוינים מאות אלפי שעות רצופות שהעניקו כמתנה לרבי לרגל השמחות.

האדמו"ר מצאנז שוהה בדירה נוספת בקיסריה שם נופש בימי הקיץ למשך כחודש. הדירה עצמה נבנתה ושייכת לאחד הגבירים בחסידות שבנה זאת לאחר שמצב בריאותו של הרבי אילצו לצאת למנוחה מידי פעם והיישוב היוקרתי קיסריה נבחר בשל קרבתו פחות מרבע שעה נסיעה לנתניה.

ראש ישיבת סלבודקא הגאון רבי דב לנדו

דירתו של הגאון רבי דב לנדו נמצאת בגבעת ישיבת סלבודקא ברחוב הרב שר 15 בבני ברק סמוך לבניני הישיבה.

מספר שנים לאחר החתונה נכנס הרב לנדו לדירה בה הוא מתגורר כיום, כאשר לפני זה התגורר באותו בנין בקומה שניה סמוך לדירתו של ראש הישיבה הגר"ע זקס זצוק"ל.

לאחר מכן עבר לדירה בקומת קרקע כשבהמשך הביא לו ראש הישיבה דאז הגאון רב מרדכי שולמן זצוק"ל עוד חצי דירה כדי שלדירה יהיה שתי כניסות, כאשר כניסה אחת משמשת לצרכי הבית והכניסה השניה לכיון חדר הלימוד ואמר לו אז רבי מרדכי שולמן שיהיה חדר לימוד מיוחד בו יוכל לשקוע בלימוד התורה ללא מפריעים.

כמו כן לומד הגר"ד את כל הסדרים בביתו ויש לו גם שם חברותת מסביב לשעון עד השעות המאוחרות של הלילה.

הדירה עברה סיוד לפני כ-10 שנים זאת לאחר כחמישים שנה שהיא לא עברה שום שיפוץ מאז נבנתה.

בעבר היה נשקף הים מחלון חדר הלימוד אך בשנים האחרונות נבנה בנין גבוה בסמוך מה שמסתיר את האוויר שהגיע מהים שהתבטא על זה פעמים רבות שזה עוזר לו להתרכז בלימוד, כשהרשויות חייבו את קבלן לפצות את בעלי הדירות בבנין הגר"ד סירב הרב לקחת מהם.

בשנת תשס"ג כשהמשפחה גדלה והיה הצעה מהנכדים להרחיב את סלון הבית על חשבון מרפסת השירות שנמצאת מאחור סירב הרב והתבטא "היאך יתכן שאני ישב בסלון גדול בזמן שאברכים נמצאים בבתים קטנים ומצומצמים".

סוכת הרב, עד לפני שנתיים, היתה בגודל של 90 ס"מ על 2.45 מטר, אלא שאז הורחבה ע"י נדיב שתרם סוכה רחבה יותר. כיום, לאחר שהסוכה נתרמה על ידי איש חיצוני, לא מרשה הרב להשתמש בסוכה במשך ימות השנה כלל.