תשכחו כל מה שידעתם על תעסוקת חרדים

על פי הדו"ח שנתוניו מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2014, כיום כולל שוק העבודה החרדי 199,721 מועסקים בלבד, בהם 121,296 נשים ו-78,425 גברים.

תמונת מצב עגומה בהוראה, אפס בכירים חרדים בשירות המדינה

הנתון העגום ביותר שמוצג בדו"ח הוא תקני ההוראה, שעל פי נתוני משרד החינוך עומד על כ-30,000 משרות כוללות בכל תחומי החינוך החרדי, זאת לעומת לא פחות מ-72,000 משרות הקיימות בתחום, ולא כולל עוד מספר לא ידוע של נשים וגברים מהמגזר החרדי שמחפשים עבודה בתחום החינוך.

על פי הדו"ח, בחלוקה על פי מגדר בתחום העוסקים בהוראה, עולה כי 51 אלף נשים, המהוות 42% מהסך הכולל, מועסקות במשרות בתחומי החינוך, לצד 21 אלף גברים המהווים 27% מהסך הכולל.

על פי הדו"ח, הנתון הגבוה של המועסקים ביחד למשרות (30,000) מוסבר באחוזים גבוהים מאוד של חלקיות משרה הנובעים מכך שעקב הביקוש הגבוה נוצר מעמד של מורות מחליפות, מורות בתת עבודה, מורות בתת משרה וריבוי גדול של מורות צעירות בחלקי משרה. זאת כאמור מלבד ההצפה חסרת התקדים בשוק דורשי ודורשות העבודה בתחום ההוראה.

על פי הדו"ח, הסך הכולל של ענף המערכות הציבוריות והקהילתיות מקיף 56% מכלל המועסקים במגזר החרדי עם כ-111 אלף עובדים. לצד עובדי החינוך, ענף זה כולל אף את המועסקים בתחומי מינהל ציבורי ועירוני המהווים כ-2% מכלל המועסקים בשוק התעסוקה החרדי. חלק ניכר ממועסקים אלו הינן נשים בדרגות שכר נמוכות.

בנוסף נחשף בדו"ח כי לא קיימים עובדי מדינה בכירים מהמגזר החרדי ועל פי הנתונים של הלמ"ס, נכון לשנת 2014 לא היה בשירות המדינה עובד חרדי מעל לדרג של מנהל אגף.

2 אחוזים בלבד בתחום ההייטק

ענף ההייטק לגביו קיים "מיתוס", על פי הדו"ח, מציג נתונים נמוכים להפליא, כאשר על פי הדו"ח רק 2 אחוזים משוק העבודה החרדי עוסק בהייטק.

הנתונים מציגים כי רק 4,500 חרדים מועסקים בענף המחשבים והם מהווים מעט יותר מ-2% מקרב המועסקים החרדים. בחלוקה מגדרית מתחדדים הפערים, והגברים מהווים במספרים מוחלטים כ-770 מועסקים בלבד, מעט פחות מאחוז מהסך הכולל של הגברים המועסקים במגזר. פילוח נוסף על פי משלח יד של נתוני הנשים, מגלה כי גם בקרב 3,800 נשים המועסקות בהייטק, רק 1,096 הינן בדרגה גבוהה של מפתחות תוכנה והיתר מתכנתות יישומים ספציפיים.

נתוני הנשים המועסקות בענף ההייטק, כמו גם בענפים מקצועיים נוספים, מעלים תמונה על פיה מגמת ההכשרה החילופית בסמינרים החרדים משתקפת בצורה ברורה בהתפלגות הענפים הכלכליים בתעסוקה. תחום זה של הכשרה מקצועית, התפתח בעשורים האחרונים במוסדות לבנות במגזר החרדי בגילאי העל-תיכון.

התעודות המקצועיות מוענקות לבוגרות החרדיות במגוון תחומים וביניהם אדריכלות, חשבונאות, הנדסאות, גרפיקה ועוד, שיהוו מפתח בידיהן להשתלבות בשוק התעסוקה. מנתוני הדו"ח עולה, כי בוגרות מגמות אלו משתלבות בהצלחה בענפי התעסוקה השונים תוך שימוש בתעודה המקצועית שהוענקה להן.

על פי הנתונים, מתוך כ-3,800 נשים המועסקות בתחום ההייטק, כ-2,600 מהן מועסקות בתחומי תכנות יישומים ובדיקות תוכנה. המפתח להשתלבות בתחומים אלו, במרבית המקרים, היא תעודת ההנדסאי המקצועית אותה רכשו במסגרת ההכשרה המקצועית בסמינרים. יתר הנשים מועסקות בתחומי פיתוח תוכנה, עבורו נדרשת הכשרה בדרגת תעודת מהנדס.

תמונה דומה עולה גם מסקירת הענפים השונים של הנשים המועסקות בתחומי השירותים הפרופסיונליים. 4,601 נשים חרדיות, המהוות כ-4% מכלל הנשים החרדיות בשוק התעסוקה עוסקות בחשבונאות ועריכת דין. גם בקטגוריה זו, מרבית הנשים מועסקות בדרגת התמחות של מנהלת חשבונות שנכללת בתחומי ההכשרה החילופית המוענקת בסמינרים החרדים.

תחת הקטגוריה של שירותים מדעיים וטכניים מועסקות 2,896 נשים, המהוות כ-2% מהסך הכולל של נשים חרדיות מועסקות. חלק ניכר מהן קיבלו הכשרה בתחום שכונה בעבר בסמינרים ובקורסים של הכשרה מקצועית - מולטי מדיה. מאות רבות מבוגרות הסמינרים בשלהי שנות ה-90 רכשו תעודות מקצועיות בתחום העיצוב הגראפי, וחלקן נקלט בחלקים הפחות יוקרתיים של הענף.

על פי הדו"ח דברים אלו תקפים גם לבוגרות מגמת האדריכלות במסגרת לימודי הנדסאים בהכשרה החלופית אשר מצטרפות לשרטטיות חרדיות, שנמצאות בסטטוס נמוך יחסית בתוך מעגל הפעילות הטכני-אדריכלי בהשוואה למודדים ומי שעוסקים במיפוי. מנתונים אלו עולה תמונת המצביעה על כך שתוכניות ההשכלה החילופית בסמינרים משתקפות באופן ברור בהתפלגות הענפים הכלכליים בשוק התעסוקה.

יותר חרדים בתקשורת מאשר בתחום ההייטק

על פי הנתונים בדו"ח, באופן מפתיע, תחום התקשורת הנכלל תחת הקטגוריה של שירותים, זוכה לאחוז גבוה יחסית של מועסקים - 2% מכלל החרדים המועסקים.

נתון זה מורכב ממספר חלקים הכוללים מחד את המרכיבים המסורתיים של הכתבים והפובליציסטיים בעיתונות החרדית המפלגתית, ומאידך את המקצועות המגזריים מדיפי הניחוח ההיסטורי בתחום ההוצאה לאור של כתבי קודש והגות, אשר היתה ענף גדול יחד עם תעשיית הדפוס בחברת הלומדים החרדית ובריכוזים החרדים בגולה עוד לפני כן.

חלק מהמקצועות החרדים היסטוריים, כמו המלבה"ד (מביא לבית הדפוס) או הבוחער הזעצער (סדר דפוס) בגרסא מודרנית של מעמדי ספרים וקלדניות. לצידם, תופסים חלק ניכר גם החלקים הצרכניים החדשים בהפצת מידע אשר נכלל בתוכם הרדיו החרדי, האינטרנט, תעשיית המוזיקה החרדית, הקולנוע החרדי ואפילו הנישות החרדיות בתקשורת הכללית. באופן מפתיע, נישות אלו זוכות לשיעור גבוה של מועסקים מקרב הציבור החרדי.

אלי פלאי, יו"ר ומייסד המכון החרדי למחקרי מדיניות, אמר כי "הסקר מהווה תמונת מצב עדכנית התורמת להבנה איכותית של המגמות בשוק העבודה בקבילה החרדית. ברור מהסקר כי קיים צורך בהתאמת הקטגוריות המקובלות בסקר כוח אדם למאפיינים היחודיים של המגזר. מהנתונים עולה כי התוכנית לשילוב חרדים בהייטק רחוקה מאד מהתמונה שמוצגת בתקשורת על בסיס אנקדוטות, וקיים צורך לבחינה מעמיקה של האתגרים והחסמים בתחום זה".