השבוע, ההתבטאות המטופשת של מבקר הקולנוע של גלי צה"ל גידי אורשר הובילה להשעייתו. בעוד שהוא זכה לגינוי חריף מכל קצוות הקשת הפוליטית, דווקא המגזר החרדי ממשיך לחטוא בחטא הגזענות בגרסה חמורה יותר וכולם שותקים.
מאות בנות יוצאות עדות המזרח מתכוננות בלב כבד לשנה החדשה, כשהן נאלצות לחפש מוסד לימודים רחוק מביתם או כזה שאינו מתאים להשקפת עולמם. לא בשל מידות, צניעות או הישגים לימודיים, אלא אך ורק בשל היותן בנות עדות המזרח. מי זועק את זעקתן? מדוע איננו עושים מספיק לגנות בחריפות מנהלים שבעיניהן הצלחת המוסד תלויה ברוב אשכנזי?
שאלת השאלות היא, כיצד תיתכן מציאות שבה אנשים המתיימרים להיקרא חרדים לדבר ה' ואנשי חינוך מסוגלים להתנהל בצורה גזענית ומתנשאת כלפי הזולת? כיצד נוצרה מציאות בציבור החרדי הפוגמת באיכות חיים של כולם? במקום לחיות עם כלל העדות והחוגים בכבוד ובשלום, מושקעות אנרגיות באפליה מכוונת, בהתנשאות ובגזענות מוסווית וגלויה.
אותה גזענות נובעת מכך שאותם מנהלים או כל יחיד שתומך בכך, מרגיש טוב עם עצמו בכך שמתנהג כביכול רק קבוצת האוכלוסייה אליה הוא משתייך, טובה יותר מאשר אחרים. בדרך כלל, התנשאות על האחר אינה נובעת ממקום בריא, אלא מתוך רצון לייצר ערך עצמי על חשבון האחר, במקום לטפח את הערך העצמי האישי.
הנחלת ערכים ע"י אנשי חינוך של התנשאות מהווים גם פגיעה חינוכית מהותית, מאחר וכמו שאמרנו, במקום לטפח ערכים של ערך עצמי אישי, מבססים בקרב הנוער ערך עצמי שקרי המבוסס על התנשאות.
לו רצינו, באמת, לנהוג לפי מה שהכתיבה לנו התורה הקדושה, כמו אמרות חז"ל "ואהבת לרעך כמוך, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, כל המלבין וכו'," לא היינו מעזים להפלות יהודי באשר הוא רק בעקבות מוצאו או תרבותו.
אחריותנו כהורים לדגול, באופן פעיל, להפנמת ערכי ערבות הדדית, הכרה באחר וכבוד לתרבות ולמנהגים אחרים באשר הם. כהורים ומחנכים תפקידנו לצמצם את הפער שבין ההצהרות ליישום הממשי בחיי היום יום. אחריות היא הבסיס לקיומה של אנושיות מוסרית פעילה.
אנו כהורים חייבים להבין את חובתנו למנוע את המציאות הזו, בה אנשי חינוך יוצרים מצב של התנשאות בעייתית על האחר, ופוגעים בבניית ערך עצמי מהותי של ילדינו, באמצעות ערך עצמי על חשבון האחר.
במגזר הכללי, פועלות בשנים האחרונות תכניות אינטגרציה פדגוגיות של מיטב המומחים על מנת ליצור אחדות וקבלה וחוסן מוסרי. בעוד שבמגזר הכללי הגזענות פוחתת, דווקא במגזר החרדי, המתיימר לייצג את תורת ישראל, קיימת אפליה וגזענות כלפי האחר, בניגוד לערכי התורה ואהבת ישראל.
באופן אירוני, דווקא מפעילי האפליה הם אנשי החינוך האמונים על חינוך ילידנו והטמעת ערכים נעלים.
האפליה המובנית הזו אינה יכולה לפעול לולא אותם הורים אשכנזים, ש"זכו" והם מרגישים צאצאים לבעלי הגנים הנכונים ושותקים מול התנהגויות מסוג זה.
אנו כהורים, השולחים את ילדינו למוסד מפלה גורמים באופן ישיר למציאות הזו.
בבואנו לבדוק מוסד לימודים עלינו להיות מעורבים, להבין כיצד מתנהל תהליך הקבלה ולוודא שאין מדובר במוסד המפלה ילדים בשל מוצאם.
הכותבת הינה אריאלה פישר, פעילה חברתית וחברה ב'נבחרות'