השבוע, בעקבות הפרסומים החדשים על מסמכים שכביכול שופכים אור על תמיכה או על אי תמיכה של חלק מגדולי ישראל בנח"ל החרדי, קיבלתי הרבה מאד פניות של כאלה שביקשו לשאול מה הייתה עמדתו של מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בנושא.
ובכן, בתקופת הבחירות של שנת תשס"ט, כשאהוד ברק רץ לראשות הממשלה, הוא הלך והדליק את הרחוב בנושא גיוס בחורי הישיבות. באותו זמן גם גם הייתה החלטה של בג"צ בנושא גיוס בני הישיבות.
לכן, אחרי הבחירות, כשברק הבין שהוא חייב את החרדים בקואליציה שלו, נוצר מצב שהנציגים החרדים היו חייבים למצוא דרך כלשהי בנושא הזה. ואז בעצם התחיל ההליך של לנסות להגיע לפשרות או לאיזשהו נוסח מוסכם. אני זוכר שכשנכנסו ודיברו עם הרב על זה שהצבא רוצה להקים נח"ל חרדי, תגובתו היתה מאד ברורה, בהירה וחדה. הוא שאל: למה כאשר הצבא הקים את חיל האויר או את חיל השריון לא באו לשאול אותי?
כוונתו היתה כזו: אם הצבא רוצה, אז שיילך וינסה לעשות ולהקים מה שהוא רוצה, אבל בלי קשר אליי. הרב הסביר שעצם הדבר שהצבא רוצה לקבל כשרות מאיתנו, זה הפסול. ולכן, מבחינתו, אמר הרב, הוא לא משתף איתם פעולה.
בתגובה התחילו להסביר לו שיש החלטה של בג"צ בנושא וכו', והוא חזר ואמר: אין בעיה, אם הצבא כל כך רוצה לפתור את הבעיה, שיפתור ושיעשה מה שהוא רוצה. אם הוא מבין שהפיתרון לבעיה שלו היא הקמת נח"ל חרדי כמו שיש חיל תותחנים, חיל שריון וכו', אין בעיה, אבל ממני - הוא לא יקבל גושפנקא וכשרות.
הנח"ל החרדי פועל בשכם, ארכיון (דובר צה"ל)
אגב, זה גם מה שעומד מאחורי הנושא שהשבוע עלה לכותרות, המקוואות לרפורמים. הרי ידוע שלרפורמים אין בעיה כספית או אחרת לבנות מקוואות. מישהו מונע מהם לבנות מקווה? בדיוק כמו שהם בונים בריכות ומגרשי טניס, שיבנו מקוואות. אלא מה? הם רוצים שהמדינה תבנה, כדי שתהיה בהם הכרה. וזה מה שרצה אז הצבא, לבקש שיתוף פעולה מגדולי ישראל כדי שיהיו שותפים למעשה וכביכול נותנים לזה הכשר, ולזה הרב לא הסכים.
כמובן, אני חלילה לא בא לפגוע באף דעה אחרת של מי מגדולי ישראל. נהרא נהרא ופשטיה. אבל זאת הייתה העמדה של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
תעודת כבוד
פורסם השבוע שהשר כחלון, בישיבת ראשי הסיעות עם ראש הממשלה, צעק על הרב גפני ואמר שהוא לא יכול לעבוד אתו, כי הוא "סחטן".
ושאלה אחת יש לי על כחלון: לאחר הבחירות, הוא הרי הגיע ו"סחט" את ראש הממשלה בעצמו, כשהוא בא וביקש את הסמכויות של משרד הפנים (אגב, לפני חג הפסח שר הפנים אריה דרעי הוציא הודעה שאחרי החג הוא ידרוש את הסמכויות בחזרה. מעניין איפה זה עומד), וסמכויות מנהל מקרקעי ישראל, וסמכויות משרד השיכון. כמעט לא היה משרד שהוא לא לקח ממנו סמכויות, כשהוא עטף זאת במילים "כלי עבודה". הוא קרא לזה כלי עבודה, ואני קורא לזה סחיטה, כמעט באיומים.
מילא אם לפחות היו תוצאות, ומחירי הדירות היו יורדים, אבל אנו רואים שעם כל הסחיטה הזאת, הוא לא הביא עדיין שום תוצאה. לעומת זאת, הרב גפני הוכיח בשנים האחרונות לא רק שהוא פרלמנטר הכי מוערך, אלא שבשיטת העבודה שלו הוא כן מביא תוצאות.
אז אם בגלל מה שהוא עושה אתה קורא לרב גפני סחטן, בשבילנו זו תעודת כבוד.
דברים כהוויתם
בימים האחרונים כולם קמו בתדהמה בשל הודעת הבית הלבן שארה"ב לא תספק חלק מהתקציב של הביטחון למדינת ישראל, בניגוד לעמדת הקונגרס. כולם התקוממו השבוע, אבל אני דווקא לא.
הרי מה ציפינו מאובמה, כשרק לפני שבוע התפרסם ששגריר ישראל בארה"ב רון דרמר היה אמור להשתתף בכינוס רסמי עם המפלגה הרפובליקנית? וזאת עוד בלי להזכיר את הטעות שהבעה"ב של דרמר עשה, כשתמך ברומני, המועמד לנשיאות בפעם הקודמת. וכי מה ציפינו? שאחרי כל מה שאובמה הציע לו בנושא המאבק בגרעין האיראני והוא טרק את הדלת, שהכל יישאר בדיוק אותו הדבר?