מלבד ציניות, אי דיוקים ואי אמיתות, מאמרו של דב הלברטל מאתמול מעיד כי כותבו לוקה בעיוורון ובחוסר אהבת ישראל לחסידות חב"ד, שיותר מכל חסידות אחרת על פני הגלובוס, נמצאת בתנופה מתמדת וחסרת תקדים.
קראו גם:
- אם אין רבי, אין חסידות / דב הלברטל
- רבי בווידאו? יש דבר כזה / הרב אליהו ישראלי
- לא עוד ז'אנר: חב"ד היא היהדות עצמה
"תדמית זה דבר חשוב, מי כמו חב"ד יודעים זאת"? פותח הלברטל בציניות, שבעיקר מעידה על טיב כוונותיו.. את נאומו: "תדמיתו של כפר חב"ד הולכת ומתדרדרת" הוא כותב, כאשר הוא מתייחס בעיקר לנושא הצניעות בכפר.
מלבד העובדה שמדובר בחוצפה ממדרגה ראשונה – להתערב בבעיותיהם של אחרים, כאילו שחסר כאלו בחצר אליה משתייך אותו כותב, הרי שמדובר בבדיה והיפך הגמור מן האמת. ואדרבה, ההיפך הוא הנכון, המצב הרוחני בכפר נמצא בעלייה מתמדת, בפרט בנושא הצניעות. כאשר הרב מאיר אשכנזי, שבקושי שנה חלפה מאז החל לכהן כרב הכפר, עמל רבות כדי לטפל באחד הנושאים היותר בוערים בעולם החרדי כולו, והתוצאות מלמדות כי הוא מצליח לחולל שינויים בלא מעט בתים בביצור חומות הקדושה.
אך דווקא משום שהמצב הרוחני נמצא בעלייה מתמדת, קמים קולות שוליים במחנה וקוראים תיגר על פועלו של הרב. למרבה הצער, אותם קולות מקבלים גם במות מרכזיות כדי להפיץ את דבריהם הנלוזים והשקריים שנועדו להסית במכוון כנגד הרב.
רק לאחרונה יצא קול קורא של רבני כפר חב"ד ובו הם מביעים את תמיכתם החד משמעית בעמדותיו של הרב. "באנו לחזק את ידיו של המרא דאתרא, הגה"ח מאיר אשכנזי, העומד על משמרתו במסירות לחזק ולבצר את חומות הקדושה והטהרה בכפר חב"ד" פותח הקול קורא. "מאז עלה לכהן פאר לפני טו"ב חודשים, עוסק הרב במסירה ונתינה, במאור פנים ובאורך רוח, למען תושבי הכפר הן ברוחניות והן בגשמיות... ועל כולנו מוטלת החובה של הכרת הטוב".
על המכתב חתומים יותר מ-40 רבנים, ומהם: ראשי ישיבות וכוללים, רבני שכונות, ר"מים ומגידי שיעור בחסידות. כמו כן, ידוע לי על קבוצת נשים שארגנה מכתב המביע גם הוא תמיכה בפועלו ובעמדותיו של הרב. מצער שהלברטל בוחר להתבסס על אותם קולות חלושים כדי לחזק את התיאוריה שלו.
"לחב"ד אין רבי" הוא קובע בנחרצות, "חב"ד לא תמשיך להתקיים לאורך זמן. המשמעות היא התפרקותה של החסידות"... "חב"ד מאבדת את עצמה לדעת"... חב"ד בהתפרקות? נו, באמת. אני לא יודע איפה דב חי, אבל אתן לו טיפ: לפני שמחליטים להעביר ביקורת, מוטב לבדוק קודם את הנתונים בשטח. אם לשפוט על פי הדברים שכתב, הרי שהוא לוקה בבורות חמורה ובעיקר בהתעלמות מנתונים.
הרי כיום כל ילד יודע שמאות שלוחים מצטרפים מידי שנה לצבא השלוחים הגדול בעולם אותו בנה הרבי בעשר אצבעותיו. עשרות בתי חב"ד ומרכזי חסד נפתחים מידי שנה סביב העולם. עוד ועוד ישיבות, עוד ועוד כוללים, אפשר להביא דוגמא מהפרויקטור הרב משה שילת, שבשנים האחרונות שינה את פני החסידות לבלי היכר בתחומים נרחבים, ואפשר להביא עוד אין ספור נתונים המכחישים את טענותיו המגמתיות. אך כל אלו אינם מפריעים לכותב להניף את ידו על המקלדת ולמלא אותה בדברי כחש וכזב.
אבחר באנקדוטה אישית אחת כדי לסכם זאת:
כחסיד חב"ד הנני מתגורר בשכונת חב"ד שבקריית מלאכי. הקהילה, שמונה קרוב ל-1,000 משפחות חב"דיות(!), ומידי שנה מוסיפה עוד ועוד משפחות לשורותיה, נמצאת כעת בתנופת בנייה אדירה, כאשר עשרות בניינים הולכים ומוקמים בזה אחר זה, וקול הלמות הפטישים מגיע עד לביתי, על מנת שיוכלו לאכלס את הקהילה המתרחבת תדיר.
הסיפור שלי אינו שונה בהרבה מסיפורם של חסידים אחרים שמתגוררים בקהילות נוספות של חב"ד ברחבי הארץ. אם זה בלוד או בצפת, ברחובות או בנתניה, בבאר שבע או בקריות ועוד ועוד. כאשר הרוב המוחלט סר להוראותיו של הרב המקומי והולך בדרכי החסידות כמקדמת דינא. נתונים אלו ועוד לא רק שמכחישים את טענותיו כי חב"ד מצויה ב"התפרקות" כביכול, אלא מעידים כי היא נמצא בשיא פריחתה.
כשהוא אומר "התפרקות", איני יכול שלא להיזכר בכותרת דומה אותה נתן העיתונאי אבישי בן חיים, שכנראה אינו מחבב במיוחד את הציבור החרדי, כאשר בא לסקר מקרוב את היהדות החרדית והביא "נתונים" שמוכיחים כי החרדיות ב"התפרקות" כביכול.
אך בדיוק כפי שטעה והטעה אבישי בן חיים ועשה זאת מתוך חוסר אהבת ישראל, כך טועה ומטעה דב הלברטל, תוך שהוא מסתכל בעיניים כלות על פריחתה ושגשוגה של מעצמת חב"ד העולמית, מתוך חוסר אהבת ישראל לחסידות חב"ד.
ומה הנתון עליו מסתמך כשהוא אומר "התפרקות"? אני מצטט: "הדור הבא זה כבר לא יהיה אותו דבר. הם לא ראו את הרבי. לא פגשו אותו ולא חוו את ההימצאות במציאותו. הם כבר לא יוכלו להעביר לבניהם חוויה כלשהי"...
למה הדברים דומים? לאותו אחד הטוען כי אינו מאמין לתורה רק כי היא ניתנה לפני כך וכך שנים ועיניו לא ראו זאת... וכי עם הסתלקות הרבי מליובאוויטש זצוק"ל, הסתלקה גם תורתו? כמובן שהימצאותו של הרבי בעולם בגשמיות הייתה מוסיפה ומחזקת את רוח החסידות לאין ערוך, אך אין זה אומר שהחסידות נמצאת ב״התפרקות״.
אילו היה מתייעץ עם משפיעים בחב"ד הוא בוודאי היה מגלה את הפלא הגדול שדווקא כאלו שאינם זכו לראות ולחוות את אותם רגעי הוד בצלו של הרבי מליובאוויטש - "דור הבנים", ונולדו לאחר ג' תמוז, מקושרים לא פחות ואולי אף יותר מאלו שכן זכו.