הסערה בציבור החרדי בעקבות חשיפת פרשות ההתעללות של שני משגיחים בישיבות, דבר שגרם לשבר גדול אצל תלמידיהם, ולצד זאת לגל שמועות וחשדות נגד דמויות רוחניות נוספות לעיתים כמובן ללא כל בסיס עובדתי, מביאים את הרבנים ואישי החינוך המזוהים עם גדולי הדור, מרנן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ושר התורה הגר"ח קנייבסקי להתייחס למצב.
בראש אותם רבנים עומד הרב אליהו פרויליך הנחשב לנאמנם של גדולי הדור בנושאים ציבוריים וחינוכיים רבים וכעת הם מתייחסים לסוגיה בגליון מיוחד תחת הכותרת "נאמנו מאוד".
הגליון מאשים את אנשי 'הפלג הירושלמי' כמי שעומדים מאחורי חשיפת חלק מהפרשות של ההתעללות בציבור הליטאי וכמי שעומדים בנוסף מאחורי גל שמועות השווא על ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים.
"מי שעקב היטב אחר מעלליה של כת ''ההשקפה'' יבחין במדרון החלקלק שהיא זורמת אליו. אלא שכוחו של הרגל מקהה את ההרגשות והחושים, מגביל את תשומת הלב, ומאפשר ללהטוטני כת השטן ומנווטיה המתוחכמים מאד להרע, להוביל תהליכים הרסניים בחברה החרדית ובעולם התורה", הם מאשימים בחריפות.
"כמו משום מקום נפוצו השמועות. סיפור אחד, מבהיל ומפחיד שיצא לאור בשלבים. שלב אחרי שלב כמו בתסריט אימה. ומיד עוד אחד ושתיים ושלוש. ועוד היד נטויה. בתוך ימים ספורים", הם מתארים. "תועבה תהומית וזוועה גם יחד. זהו? החל הנגף? כולם מטונפים? כל אחד חשוד? אי אפשר יותר לשלוח ילדים ללמוד? צריך לחשוד בכל דוד? בכל שכן? בכל מלמד ור"מ??? גילוי חיבה אקראי כבר מצריך חקירת שב''כ?".
"בדיוק בתוך שבוע יצאו כל המתועבים מן הארון? זהו. תעצרו את העולם. רוצים לרדת. אי אפשר להמשיך. ומודד הזעזועים רשם תנודות קיצוניות מלמעלה למטה וההיפך, תוך רישום ירידה מתמשכת ב''זעזועים''. טוב. נא לשבת. שתי לגימות מים, ותרגעו. אולי כן היה אולי לא, אולי חלק, אולי פחות. מדובר במופע אימים של אדריכלי כת ''ההשקפה'', מופע מתוחכם ומרושע מאין כמוהו, ששאב את כולם לתוכו", מאישימים הרבנים.
הרבנים מבהירים כי "לא מטאטאים כלום. לא מקלים ראש, ולא מגוננים על מישהו. מי שפשע, יטופל. מי שצריך טיפול, יקבלו. מי שצריך להרחיק יורחק, מי שצריך הגנה יקבל. ואם צריך הפקת לקחים הם יופקו".
"אבל מה זה ענייננו?", הם תוהים. "ממתי דברים כאלה מטופלים על ידי כלל ישראל בנעריו בניו ובנותיו בכל בית ופינה? ממתי הפך הציבור החרדי לצרכן נלבב של "זכות הציבור לדעת" את תהומות הרפש של הנפש? מה קרה בשבועות האחרונים? משהו שלא היה מעולם? נולד החוטא הראשון? נתגלה משהו שלא היה מעולם? עד היום לא סרח איש? לא חטא איש ממערכת החינוך? הקרימינל החרדי הראשון? בובע מייעשה'ס!".
"מישהו מתוחכם מאד מפוצץ מעל ראשנו סיפורי אימה מתועבים בזה אחר זה, כדי להשיג את מטרותיו הנפשעות. נכונים או לא, זה כבר עניין אחר. העניין הוא הפרסום והפיצוץ האדיר, עם זיקוקים צבעוניים כדי להשיג שתי מטרות", מוסיפים הרבנים וטוענים. "הראשונה, היסח דעת מקלונה וערוותה של הכת ואנשיה שנתגלתה שוב לאחרונה ממש. במחלוקת באשדוד ובפרשת בליין אילת, ובמחול הטירוף של הפגנות אלימות, סגירת עורקי תנועה והתפרעויות גם של ילדי ת''ת. והשניה, יצירת אווירה ותמונה של קלקול נורא והשחתה של החברה החרדית ככלל ואישי חינוך ותורה שאינם מאנשי הכת".
"אם לאלו האחרונים קשר כלשהו לגדולי ישראל הרי זה משובח. וגם אם לא, אין שום קושי ליצור קשר כזה, כשהתקשורת זורמת מכל פינה, והמדיה והדף סובל כל שקר, כל דיסאינפורמציה וכל הזייה", תוקפים הרבנים. "מערכה שתפקידה לצייר את עולם התורה והחברה החרדית כמתדרדרת, מאבדת מעצורים, מסונכרנת לחילוניות, עם שאיפות רדיקליות מהותיות לכיוון ההפקרות. בניצוח גדולי ישראל כמובן, ובני ביתם...".
"מצג קפקאי, שכוונתו זריעת תהיות וחוסר אונים, בלבול ואנחה. אין הנהגה, אין גודר גדר, אין מנהל, אנשי אמנה אבדו, פסו אמונים מבני אדם, הכל מושחתים, הכל משת''פים, ראשי ישיבות ורבנים כולם תעו סטו מן הדרך. פרט לאנשי הכת. בעלי ההשקפה. הם המסורת, הם התורה, הם המוסר, והם ההנהגה, שניטלה מהם ב'גניבה'.
"העיתון הידוע מוביל בגלוי את הקו המנחה הזה, אבל במגבלות מובנות שלא לזעזע את הנפש היפה. לכן הכל בעטיפת השפה הנמלצת, בפרומקייט והילה של קדושה ודאגה לציבור. תורה ומוסר וזעזוע קבוע ומשתנה, עם תוכחת מוסר בפובליציסטיקה משובחת בעלת יכולות להפוך את השרץ למלאך, ואת המלאך לשרץ...".
"את ידיו הארוכות וטביעת אצבעותיו של עיתונאי ידוע ומבריק אנו מוצאים היטב בפרשיות התועבה של עכשיו", רומזים הרבנים, "מעורבים בפרשה יודעים לספר על עויינות קיצונית בינו לבין מעורבי העניין. פיצוץ הפרשיות בתזמון מדוייק והוצאתן לרשות הרבים בפרסום צבעוני שווה לכל נפש, נקשר בחזקה לשמו. אם יש אמת או עלילה בפרשיות, איננו יודעים, אך השאלות על כתבי אישום שנלקחו כמו מעולם הדמיון הקיצוני, הן רבות ומהותיות.
"תיאורי הדברים מעלים תהיות עצומות, שהתיאורים והנסיבות אינם הגיוניים ובסתירה למציאות מעשית. אין המקום הזה ראוי לפריסתן. כמובן. אך עיון בפרטי הפרשיות מעלה שלפי כל הגירסאות אם אכן יש אמת בדברים, הם כבר נודעו למטפלים זה עידן ועידנים. לא עכשיו ולא לפני חודשיים. מזמן. מי פוצץ אותן כעת בזו אחר זו בקול תרועה וחצוצרות? גם אם היתה אש, כי אין עשן בלא אש, הבדיקות מעלות כי מישהו עקב אחרי האש כדי להפכה לתבערה רבתי מכלה כל חלקה טובה. מישהו דאג לפרסם מיד ליד כתבים שיש עליהם צו איסור פרסום, וזרע חרושת סיפורים כדי להנחיל לכל הציבור עמוק עמוק שהכל נשרף, כי לא נתנו לכבאי ההשקפה להנהיג.
"לא בפרשה אחת ולא בשתיים, בשלוש וארבע, בזו אחר זו ללא הפסק. שידעו הכל שהכל נשרף. בגלל חזו''א ורשב''ם. זהו. הזעזוע הציבורי ירד שבע דרגות. כל תינוק ישמע מהשטן ומעלליו. בכל פינה ידושו בדברים שאם הם נכונים,נמסרו מאז ומעולם רק לבעלי סמכות וידע, המטפלים בבעיות קשות כאלו ובפתרונן. בשקט ללא חשיפה משחיתה של נפשות אין ספור, וללא שחיטה רבתי בסכין קהה, של משפחות שלמות ילדים מוסדות וסביבה. זהו שלב חדש של מגמה מתמשכת. של שימוש בעיתונות חילונית ואנטי דתית לפרסם את הזיות הכת על ''גזירת הגיוס''.
"לפרסום כתבות על ההנהגה החרדית המשתנה או מתפרקת. של שימוש, דרבון ואספקת חומרים לכתבים חילונים המתמחים בציבור החרדי, לפרסם תכניות וכתבות מדיה ארוכות על התפרקות החברה החרדית. כתבות על איבוד ההנהגה, על כרסום בחינוך ועל ''חזרה בשאלה'' המונית. לכל אלו יש פטרון מסור. מישהו שמשתמש בכל האמצעים לשרוף את הבית על יושביו. מישהו שאין לו גבולות. אין לו קו אדום תחתון".
לקראת סיום הם כותבים: "אז קצת סדר בבקשה. היצר הרע, הוא השטן, לא נברא אמש. פרשיות קשות היו מאז ומעולם. למרבה הבושה והצער. גם משך השנים הרבות שעיתון ידוע היה בידיים ה''נכונות''. גם הקלקול היה כבר אז. כשפשטה המדיה והרשת, פשט הקלקול יותר רח''ל, ואותו עיתון באותן הידיים, שתק ואפילו היה שותף. הוא פיתח והרחיב את הנהנתנות והפתיחות לעולם הרחב באופן מצויין מקורי ואומנותי. אז, הפרשיות הקשות טופלו לאורך השנים כראוי בשקט בידי מי שצריך. רבני הכת ומנהיגיה ישבו על הגדר ושתקו נוכח אותו קלקול שעכשיו בטאונם צורח עליו ככרוכיא. אז נא להירגע.
"מה שהשתנה, זו הרשעות והתעוזה להוציא הכל כדי להשיג מטרה אכזרית. בין אם היו המעשים הנוראים בין אם לא", הם חותמים.
מנגד גורמים בפלג הירושלמי עמם שוחח כתב "כיכר השבת" מכחישים כל קשר לפרסומים וחשיפת הפרשיות הקשות.
יחד עם זאת אומרים הגורמים, מוזר מאד שאנשי ה׳ועד לכבוד רבותיהם׳ אינם מצטרפים להוקעת שמם של התוקפים ועושי המעשים החמורים, ובוחרים להטיל רפש וזוהמה על כל העולם.
היינו מצפים מהם בשעה קשה זו כאשר נחשפים מעשים חמורים ומסוכנים - להתנער לאלתר מכל אותם עושי מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס".
