חצי שנה לאחר פיגוע הדקירה שאירע בחול המועד סוכות בעיר העתיקה בירושלים, בו נרצח האברך אהרן בניטה הי"ד ונפצעו רעייתו, אדל, ובנו, נתן, התכנסו אמש (שני) ידידים ובני המשפחה למסיבת חלאקה לנתן בן ה-3 ולסעודת הודיה לרגל החלמתם של אדל ונתן מפציעותיהם.
במסיבה, שנערכה במסעדת ‘אלומה’ בירושלים, נכחו כמאה מבני המשפחה לצד רבה של ירושלים, הראשל"צ הגאון רבי שלמה עמאר, רבה של צפת הגאון רבי שמואל אליהו, רב הכותל הגאון רבי שמואל רבינוביץ' ועוד.
במהלך האירוע סיפרה אדל, שנפצעה בפיגוע באורח קשה, על הרגשות המעורבים. "זה כמובן שמחה שמהולה בהרבה עצב. עם זאת יש לנו הרבה אמונה ולכן אנחנו עושים את האירוע הזה כי הכל מה’ ואנחנו מרגישים שאהרן ז"ל הלך בשביל כל עם ישראל, ומשתדלים לשמוח".
אדל הוסיפה וסיפרה על ההתמודדות שלה מאז הפיגוע. "ביום-יום זה קשה מאוד, כל שנייה ושנייה, גם הזיכרונות וגם החיים. אנחנו רוצים להגיד תודה לכל מי שהיה סביבנו. זה אירוע מרגש וסגירת מעגל. אנחנו רוצים להודות לכל האנשים שתמכו בנו".
מרים גל, אמה של אדל וסבתו של נתן, סיפרה על ההתמודדות של הילד עם הטראומה. “אנחנו ממשיכים להתמודד ואנחנו עדיין במאמץ גדול לעזור לילד בטיפולים שהוא עובר, רק בגיל 20 נדע מה תהיה מידת הנכות שלו. כל פעם הוא עובר טיפולים שמטיבים אתו ואז יש החמרה כי הוא גדל. חוץ מזה להתמודד, להיות יתום, בלי אבא, זה יום יום.
"לא סגרנו פה איזה מעגל, אנחנו בתוך המעגל, בתוך המסע הזה. פשוט ממשיכים... הוא יודע, הוא זוכר, הוא בוכה הרבה, הוא מתגעגע לאבא. הדמות של אהרן מלווה אותנו יום יום, מאות פעמים ביום. בתוך כל זה פתאום עוצרים, וכך מחבקים ומתחבקים עם כולם, ומקבלים עוד כוחות בכדי להמשיך הלאה. הילד שואל הרבה שאלות וכל הזמן מסתכל לשמים ואומר 'אבא בשמים'”.
אביו של אהרן ז”ל, מיכאל בניטה, סיפר על הזיכרונות של בנו שעולים באירוע כזה. "כאן ודאי שיש לנו געגועים, שאהרן חסר לנו, אבל אנחנו שמחים ומתנחמים שהוא נמצא במקום טוב, במקום של צדיקים".
לדבריו: "אני מרגיש שמח שב”ה יש המשך לאהרן, שאמנם נפטר בגיל צעיר אבל ב”ה הוא השאיר בן ובת. הוא הלך על קידוש ה’, קידש את ה’ במותו ובחייו. אנחנו גאים שבשותפות עם הקב”ה נוצר לנו בן כזה, שהשאיר אחריו משפחה לתפארת".
שנטל בלזברג, מנכ”לית ארגון OneFamily שסייע בארגון האירוע, ציינה כי "עם הזמן אנחנו חשים שאדל ונתן הפכו להיות חלק ממשפחתנו המורחבת. מרגש אותנו ומשמח אותנו לראות את הגבורה בה אדל מתמודדת עם הפציעה ועם הטראומה הקשה שחוותה. כמו כל מי שנמצא כאן, גם אנחנו כואבים את העובדה שאהרן ז"ל איננו כאן בכדי לשמוח עם כולנו, אבל מתנחמים במשפחה היקרה ובמורשת שהשאיר אחריו".
