בית הדין אסר אך בני הזוג נישאו על ידי 'העדה החרדית'

דייני בית הדין הרבני האזורי בירושלים הרב יצחק אלמליח, הרב יוסף גולדברג והרב יעקב חיים סלומון שחשפו את הפרשה הגיבו בחריפות.

בית הדין דרש ממנהל המחלקה לרבנות ונישואין במשרד לשירותי דת "לקיים בדיקה מעמיקה ולברר כיצד אירעה תקלה חמורה כזו של נישואי האישה והנטען אף על פי שנרשמה זה מכבר כמעוכבת נישואין".

עוד הורה בית הדין להנהלת משרד הדתות "לבצע את הבירור ביסודיות ולדווח לבית הדין על הממצאים והמסקנות בתוך 21 יום".

הסיפור החל כאשר תוך כדי תביעת גירושין שנדונה לפני כשנה פנה גבר לבית הדין הרבני וביקש כי בית הדין יאסור על גרושתו להינשא בעתיד לגבר עמה היא רוצה להינשא והציג לבית הדין נימוקים וראיות כבדי משקל שעל פיהן, לדעתו, אסורה אשתו להינשא לאחר גירושיה לאותו אדם.

בית הדין האזורי קיבל את הדרישה ופסק בהחלטתו כי "עד להכרעה סופית בתיק מחליט בית הדין לעכב באופן זמני את נישואי האישה והנטען". משנודע לאיש לאחר הגירושין כי גרושתו מתכוונת להינשא לאותו אדם, שב הגרוש וביקש לעכב את הנישואין.

לקראת הבירור בפני בית הדין כמתחייב מההחלטה הודיע במפתיע בא כוח האישה כי הגרושה והנטען נישאו זה לזו, וכאסמכתא צורפה תעודת נישואין רשמית ובה צוין כי הנישואין נערכו בבית הדין של 'העדה החרדית'.

בנוסף טען בא-כוח האישה כי בגט וב"מעשה בית דין" שניתן לצדדים לאחר הגט נכתב כי היא מותרת לכל אדם ושמו של הנטען לא הוזכר. בפסק דינם דחו הדיינים טענה זו והבהירו כי הביטוי "מותרת לכל אדם" איננו כולל נישואין הנובעים מעריות או ממעוכבי נישואין למיניהם. כמו כן, הדגיש בית הדין כי אם נתגלו ראיות חדשות רשאי בית הדין לאסור גם אם שמו של הנטען לא הופיע ב"מעשה בית דין" המקורי.

לאחר שיתקבלו ממצאי הבדיקה מן המשרד לשירותי דת – כיצד בוצעו הנישואין האסורים בעדה החרדית – יחליט בית הדין על המשך צעדיו בפרשה.

בבתי הדין מציינים כי "רישום נישואין באמצעות העדה החרדית היה נהוג כבר בעת שלטון המנדט בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה קיבלה העדה החרדית אישור להמשיך ברישום נישואין לפי הכללים של הרבנות הראשית לישראל. בהתאם לכך היא אף מנפיקה לבני הזוג תעודות נישואין הנושאות את סמל מדינת ישראל".