יום השואה: מחנה הריכוז "פלאשוב" בפולין נודע בעיקר בעקבות הצורר הנאצי אמון גת ימ"ש, שנהג לרצוח יהודים להנאתו ממש, כל זאת באמצע עבודות הכפייה ששימשו את מכונת ההשמדה והמלחמה הנאצית. סיפורי הזוועה שסיפרו ניצולי המחנה, הינם מהסיפורים המחרידים ביותר שמעידים על הזוועה והאכזריות הבלתי נתפסת של הנאצים.
האנע אופנר ע"ה מספרת על הזוועות (באדיבות המשפחה)
ממחנה ההשמדה לא נותר דבר כיום. הנאצים דאגו להשמיד את הראיות לקיומו של המחנה האיום במסגרת "מבצע 1005" שהורה על השמדת הראיות למעשי הזוועה שביצעו הנאצים במהלך השואה.
בין ניצולות ממחנה ההשמדה, הייתה גם הענא הופנר, ששרדה את הזוועות במחנה ואת צעדת המוות ממחנה פלאשוב למחנה אושוויץ-בירקאנו, ונקמה בנאצים כשהקימה משפחה לתפארת בארץ ישראל.
נכדה של האנע ע"ה, יחיאל אופנר, מספר ל"כיכר השבת" את הזכרונות שהעבירה הענא למשפחתה: "היא תמיד תיארה איך ביום הראשון לאקציה ראתה איך לוקחים בכח הילדים מהאמהות והצרחות של ההורים. היא אמרה לנו 'שאלתי פעם אחת בחיי - איפה אלוקים? וכל חיי התחרטתי על השאלה הזאת'" מספר יחיאל.
יחיאל מספר כי "לסבתי הענא אופנר (לבית נוישטט) היה אח אחד בשם לייזר שנרצח ביחד עם אימה של סבתי. סבתא תיארה לי שכשהיא חזרה מעבודת הכפייה, אמה נלקחה עם אחיה. כשאביה חזר לבית ושמע זאת, הוא קיבל התקף לב ובהמשך נרצח".
"סבתי הייתה במחנה פלאשוב, שם נתקלה בקצין ה-SS האכזר אמון גת ימ"ש, כשהוא רכוב על סוס. סבתי סיפרה כי במחנה ידעו כי אם הצורר מגיע ולראשו הכובע האוסטרי, מישהו הולך לקבל צליפת כדור כשהוא על גבי הסוס".
"לסבתא נולדו שני בנים, שניהם קרויים על שמות אחיי סבי. יצחק ויחזקאל, לאבי יש 14 ילדים - וזו הנקמה הגדולה ביותר. כל מוצאי שבת כשסבתא הייתה מגיעה לבקרנו, כולנו הכרזנו, 'סבתא, סיפור על הגטו' והיא הייתה מספרת הכל".
"בסוף המלחמה, בעת שהנאצים הוציאו את סבתא יחד עם כל היהודים במחנה ל"צעדת המוות", הגיע טנק גרמני ששעט לעברן. חלק מהניצולות הצליחו לקפוץ לצד וחלק לתוך תעלה. הטנקיסט עבר מעליהן ומחץ למוות אמא אחת ולבתה נקטע הרגל, האחיות צרחו והטנקיסט הסתכל וחייך. 'עד היום לא אשכח את פניו'. סיפרה לנו סבתא.