רק כשצעדתי במעלה רחוב ים סוף בואכה מעלות דפנה, הבנתי שמשימתי העיקרית היא לעשות הכול שההשתוללות של קבוצה קיצונית כלפיי, לא תהפוך למרכז המערכה. שתשומת הלב הציבורית לא תוסט אל האלימות השולית וההרסנית שאינה עולה בקנה אחד עם רגשותיו הגואים של הקהל הרב שבא לזעוק בכאב את זעקת השבת.
הטלפון הסלולרי החל לצלצל עוד בעיצומה של שבת קודש. כל כלי התקשורת רצו לקבל תגובה. בני המשפחה שלא היו מודעים לפרטי האירוע הבינו שמשהו קרה. ידעתי מיד שיהיה מה שיהיה, לא אתן להפוך את האירוע הזניח הזה למרכז הסיפור, כי חובה עלינו כנציגי ציבור להשקיע בשליחות שקיבלנו. במקרה זה, השליחות ברורה ופשוטה: הפסקה של חילולי השבת בפלטרין של מלך על ידי חברת אינטל .
חבורת השוליים הקיצונית מקרב הציבור החרדי מונה מחללי שבת לא פחות. להלכה, הם גרועים יותר ממנהלי 'אינטל' שבכל מקרה הם תינוקות שנשבו. לקחת סטנדרים מבית הכנסת ובאמצעותם לנתץ זכוכיות בשבת – זהו חילול שבת. לפרוץ את דלת הכניסה של 'איטנל פיתוח' (אגב, חברה נפרדת שאינה עובדת בשבת וחלק גדול מעובדיה חרדים, בניגוד ל'אינטל ייצור') – זהו חילול שבת קודש.
ייאמר ברורות: החבורה הזאת מכתימה ציבור שלם. הציבור החרדי הוא ציבור ממושמע ואחראי היודע להביע את כאבו בעוז ובקול צלול, ביופי ובהדר. הציבור החרדי אמון על הדברים המופיעים במכתב הבד"ץ על "תולעת יעקב אין כוחה אלא בפה" ועל החובה "למחות, לזעוק ולהריע". הא ותו לא.
בעטיה של אותה קבוצת שוליים קיצונית, הודבקה לציבור החרדי כולו תדמית אלימה, מופרעת וחסרת גבולות. זהו המתכון הברור להרוס מאבק לגיטימי שאנו מנהלים. כך הופכים אותנו למטורפים וכך, רחמנא ליצלן, מחללים שם שמים.
הגיע הזמן לבדוק לאן הובילה אותנו חבורה זו עד כה. כל אימת שעל הפרק הוצב מאבק רציני, בכל פעם שהציבור החרדי נקרא לעמוד על עקרונותיו, באים אלו ולהבדיל אלף אלפי הבדלות כמו ארגוני הטרור המבצעים מעשים אלימים שמטרתם לחבל בהתקדמות המדינית, גם הם מקדשים את האלימות ושוכחים את המטרה. לא יכולה להיות מתנה יותר טובה לחברת 'אינטל' מאותו רכב שנשברו זכוכיותיו, מאותה דלת כניסה מנותצת ומבית הכנסת שהשתמשו בריהוט שלו לנתץ חלונות.
הגיע הזמן שנקום ונכריז בקול רם: מספיק! עד כאן!
המאבק מול אינטל, כמו כל משימה, יוכל להצליח רק אם נצליח כולנו, ללא יוצא מן הכלל, לשמור על מה שהורו לנו מרנן ורבנן גדולי ישראל בנוגע לדרכי הפעולה. כשליחי ציבור שומה עלינו לקדש שם שמים כי נצטווינו על כך. ומעבר לכך, רק זו היא הדרך היחידה להצליח במאבקינו ובמשימותינו.
(הכותב הוא ממלא מקום וסגן ראש-העיר ירושלים. הביא לדפוס: חיים ספרן)