בעיצומו של חול המועד פסח, ביום רביעי בשבוע שעבר, אירעה טרגדיה קשה בבני ברק, כאשר מיניבוס עלה באש ברחוב נחמיה בעיר ובתוכו נשרף למוות יענקלה אורן ז"ל, בן ה-78.
תהליך הזיהוי של המנוח ז"ל נמשכה זמן רב והוא יובא למנוחות היום (ראשון) בשעה 13:00 בבית העלמין ירקון.
"כיכר השבת" שוחח עם מכריו וידידיו המעידים על אדם מיוחד, נשמה טובה שידע לעזור לכל אחד ובפרט לילדי החיידרים בעיר אותם לקח ללימודים.
אחד ממנהלי חברת 'מקומות ואתרים', אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי "יענקל'ה היה אדם בעל לב זהב ונשמה טובה שידע לעזור לכל אחד וממש חבל שנלקח מאיתנו, ממש נתגעגע אליו".
חיים רוטר, יו"ר ארגון 'השומרים' שהיה אחד ממכריו והתגורר בסמיכות אליו מספר: "היינו חברים שנים, זה כמו כל אחד שמכיר אותו, אדם טוב לב שהסיע ילדים לת"ת, הייתי רואה אותו בכל יום שישי, הייתי גר באותו בניין שלו".
"אני לא יודע מה הוא עשה במשך היום יום אבל יש לי סיפור מעניין", מוסיף רוטר, "שפעם פנה אליו אדם וביקש ממנו שישים תפילין והוא ענה לו אני לא צריך שום דבר יש לי זכות אחת שאני לוקח כל יום ילדים לחיידר, במשך ארבעים שנה הוא היה לוקח ילדים לחיידר וזו זכות עצומה".
רוטר מספר על רגעי הטרגדיה בו בער המיניבוס: "אני כונן של מד"א וכשהגעתי לזירה ממה שאני ראיתי חצי מהמיניבוס כבר בער רצתי מיד לחלון האחורי עם אבן שברתי את הזכוכית וראיתי אדם שכולו לפיד אש, הוא התחיל להתקרב אליי ובאמצע הדרך הוא כבר התמוטט ונפל. אני רגיל באירועים קשים, אבל זה היה אירוע קשה ביותר שלא חוויתי דבר כזה".
בסיום שיחתנו מבקש רוטר להעביר מסר, שעיקרו תגבור כוחות ההצלה. "לבקש לתגבר את כוחות ההצלה, שיתנו מענה במקום ולא אחרי רבע שעה".
בני וולקן מ'יד לאחים' מספר ל"כיכר השבת": "נסעתי איתו המון פעמים, וממש נהנתי. הוא היה בעל חוש הומור, היה ממש כיף ליסוע עמו היה לו תמיד סיפורים. הוא היה פולני, בגלל האידיש שהוא דיבר אז הוא התחבר להמון קליינטים בבני ברק, וכולם ידעו שכשאומרים חברת 'מקומות ואתרים' זה יעקב אורן".
לדבריו: "הוא עשה הסעות לרוב הת"תים בבני ברק, כמעט כל ילד בגיל 3 בבני ברק מכיר אותו. הוא היה ממש חינני ואף פעם לא התעצבן על הזולת, בכל פעם שהיו נוסעים עמו היה לו סיפורים לספר".
השריפה בלב בני ברק (צילום: כיכר השבת)
וולקן מספר כי בעת הטרגדיה, כל ילד שהגיע ושמע מי נפטר, אמר שהוא הסיע אותו לת"ת. "הילדים ממש היו קשורים אליו ואוהבים אותו".
הרב אברהם פוקס, אחד המלמדים בחיידר תשב"ר בעיר, מספר: "אני עבדתי איתו במשך שנים גם בת"ת תשב"ר, אני מורה במקום, הוא היה מגיע חצי שעה לפני סיום הלימודים ובשעה 12:30 הוא כבר היה נמצא מחוץ למוסד, הוא היה אוהב להיכנס וללמוד עם הילדים את א-ב ואת הנקודות. הילדים מאוד אהבו אותו, הוא היה מחייך לכל אחד ואומר שלום לכל אחד".
"אני עבדתי איתו גם בארגון החסד 'ביקור חולים' בבית החולים שניידר, והוא מלבד העבודה שלו הרציפה שהוא היה מחוייב אליה בתור נהג הוא היה גם מתנדב מעצמו לבוא ולעזור לחולים מחלק את האוכל ומסיע את העגלות", מספר הרב פוקס.
הרב פוקס מוסיף ומספר כי "הוא היה אדם מאוד חביב ואהב לעזור, גם בתור נהג שזו עבודה לא פשוטה על הכביש לא היה אף פעם שעקף מישהו, ותמיד נתן זכות קדימה לכל אחד, אפילו שצעקו עליו למה אתה עוצר? הוא לא התייחס ונתן לאחר לעקוף".