פחות משלושים יום לפני חג הפסח ובביתו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי כבר שואלים ודורשים בהלכות החג, בין היתר הפתח דיון הלכתי מעניין עם תלמידו ומקורבו של הגר"ח, הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט, בעל ה'ויאמר שמואל'.
במאמר המתפרסם הבוקר ב'יתד נאמן', מספר הרב גנוט כי "בעידנא דחדוותא, באחד מימי חול המועד פסח, לפני מספר שנים, שאלתי את שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי שאלות תורניות בענייני פסח, ובסיום תשובותיו אמרתי למרן שליט"א שככל הידוע לי, היו רבים מגדולי ישראל שלא עזרו הרבה בבית ב'תקופת הנקיון' שבין פורים לפסח, ואילו כיום ישנה תהודה רבה לכך שהבעל מסייע בכל כוחו ומרצו בבית ועוזר הרבה בנקיונות ובארגון הסדר".
"האם זה בגלל שהנשים של היום הן פחות צדקניות מהנשים של גדולי התורה של פעם, או בגלל שהאנשים נהיו פחות מתמידים ושקועים בלימוד?", שאל הרב גנוט.
מרן הגר"ח קנייבסקי חייך בקורת רוח והשיב: "שתי התשובות נכונות... אבל האמת היא שגדולי התורה עזרו בבית... כשהיה צריך עזרה - הם עזרו"...
הרב גנוט סיפר למרן הגר"ח שבעידן מדיניות האפטרהייד, שהפרידה בין שחורים ולבנים בדרום אפריקה, אסרו השלטונות בדרום אפריקה על השחורים לגור ברחובות שיוחדו ללבנים. הגרש"ב גנוט שאל האם מותר ליהודי המתגורר ברחובות הלבנים, למכור את החמץ ואת החדר בו נמצא החמץ, לגוי כושי, כאשר מבחינת החוק אסור לו לגור ברחוב זה, כך שהמכירה נראית כפיקטיבית, שהרי אם הגוי יגיע לגור בדירה זו, ייאסר על ידי המשטרה.
מרן הגר"ח קניבסקי נהנה מהשאלה ואמר שמסתבר שניתן למכור את הבית לגוי, משום שגם השלטון הדרום אפריקאי יאפשר לכושי להיות בעל הדירה בגלל מכירה שנועדה לצרכי דת, ובפרט שהכושי יוכל למכור את הדירה ליהודי או לגוי לבן.
מרן הגר"ח סיפר לרב גנוט ששמע מאביו מרן הסטפיילר זצ"ל על יהודי שמכר לגוי לפני פסח, בית חרושת גדול ליצור בירה. בסיום הפסח הגיע הגוי ושילם ליהודי את הסכום שנקבע לתשלום לפני פסח, כדי לנשל את היהודי מפרנסתו, והמפעל עבר לגוי, למגינת לב בעל בית החרושת, שהתפרנס מהמפעל. בצר לו פנה בעל בית החרושת היהודי לרב העיר, שפסק לו שהמכירה חלה והמפעל שייך לגוי הקונה, אך הרב החרים את תושבי העיר, יהודים וגויים כאחד, שלא יקנו בירה מהקונה הגוי, ואכן, הגוי ייצר בירה, אך איש לא רכש ממנו בירה, עד שהוא נאלץ לשוב ולמוכרו לבעל בית החרושת היהודי.
הרב גנוט תהה האם אין בכך הערמה, שהרי אם הקונה הגוי יידע שאם הוא יקנה לצמיתות את החמץ שקנה, ינסו לפגוע במכירותיו, ואם כן, הוא לא יתכוין ברצינות כבר מראש למכירת החמץ. מרן הגר"ח קנייבסקי השיב שאין לחשוש לכך, כיון שמדובר במקרה רחוק ולא שכיח. הגר"ח גם הוסיף את דברי ה'משנה ברורה', הכותב שאסור ליהודי אחר לקנות את החמץ מהגוי אחר הפסח, ואם קנה ממנו, עליו להחזירו לבעליו הראשון.
במהלך הדיון, התגלה חידוש נוסף ומרתק מבית מדרשו של מרן הגר"ח קנייבסקי שאמר לרב גנוט כי אלו שאומרים את כל ההגדה של פסח, גם מבלי שהם יושבים לאחר מכן וממשיכים לספר עוד ועוד מסיפורי יציאת מצרים, קיימו כבר את ההלכה של 'וכל המרבה לספר הרי זה משובח', ולמרות שוודאי שכל הוספה נוספת בסיפור, היא מצוה יקרה, אך הדין של 'וכל המרבה לספר הרי זה משובח' מתקיים כבר בקריאת כל ההגדה של פסח, מבלי להוסיף עוד סיפורים נוספים.
הגר"ח קנייבסקי הסביר לרב גנוט ש"מרבה" פירושו ריבוי יתר על המעט שחייבים בו, וכל ריבוי הנוסף על מעט הסיפור המינימלי שאנו חייבים בו ("רבן גמליאל אומר כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא י"ח, ואלו הן: פסח מצה ומרור"), נחשב ל'כל המרבה לספר ביציאת מצרים'.