בחצרות החסידים נוהגים האדמו"רים לערוך טישים גדולים לכבוד ט"ו בשבט. בעולם הישיבות הליטאיות כמו גם אצל גדולי ישראל הליטאים לא "עשו עסק" מענייני החג וערכו רק סעודה קצרה.
בשנים האחרונות מגישים למרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי בט"ו בשבט מיני פירות רבים.
הרב אריה קנייבסקי נכדו נאמן ביתו מגיש לפני מרן הגר"ח את הפירות, והגר"ח נוהג לטעום מכל פרי מעט, כפי שנפסק בהלכה שנוהגים להרבות באכילת פירות בט"ו בשבט.
בספר החדש "אלא" - על ההנהגות של מרן הגר"ח קנייבסקי בהלכה מובא כי מרן שר התורה נוהג בט"ו בשבט לאכול מכל מיני פירות וירקות שיש בידו ומברך כל הברכות, ואמר שכן היה מנהג אביו מרן זצוק"ל.
"ואמרתי לפני מרן שראיתי ת"ח אחד שליט"א שכתב שאולי ראוי שלא לאכול מפירות האדמה ביום ט"ו בשבט כדי שלא יבואו לטעות ולומר שהיום קובע לענין מעשר גם בפירות האדמה, וענה לי מרן שהדברים הבל וריק וזה אינו", נכתב בספר.
עוד מצויין כי בט"ו בשבט שחל בשבת אכל המינין רק בסעודה א', ומיד לאחר המוציא. ואמר שכך נהגו אצלם.
בט"ו בשבט לא אומר שום בקשות או תפילות וגם לא על אתרוג. (ואף שיש לזה מקור באיזה מהספרים, ואמר לי שטעמו שהרי מה שכתוב ט"ו בשבט ר"ה לאילנות, הכוונה למעשר ולא לדין).
באחד השנים שחל ט"ו בשבט בשבת נשאל מרן הגר"ח קנייבסקי האם מותר להתפלל בשבת ט"ו בשבט על אתרוג נאה, והשיב לכל השואלים, שהזמן הנכון להתפלל על אתרוג נאה הוא בחג השבועות שנאמר בעצרת נידונין על האילן.