בוועידת החינוך שנערכת בקיבוץ חפץ חיים בהשתתפות מאות מנהלים ואישי חינוך, השתתף אמש (ראשון) כ"ק האדמו"ר מצאנז וענה לשאלות הקשורות בעבודת החינוך שהעלו המחנכים שהשתתפו בכינוס.
הרבי נשאל שבדורנו נחלש מעמד המקבל ויש תלמידים הסוברים כי הם יותר חכמים מרבם.
האדמו"ר השיב כי "הגמרא אומרת כבר שבדור של עקבתא דמשיחא חוצפה יסגי, אין את ההכנעה ואת קבלת המרות. אבל כאשר ילד מרגיש שרבו ואביו אוהבים אותו בלב ונפש הרי שזה מקרין עליו לציית. הילד יודע לזהות האם האב רק רוצה ומתאים לו שיהיה לו בן מוצלח ותלמיד חכם או שבאמת רוצה בטובתו".
לאחר מכן נשאל הרבי האם יש מצבים שמשתפים את כלל התלמידים במצבו של תלמיד כגון אח עשה דבר חוצפה וצריך להרחיקו אך צריך להסביר לתלמידים מדוע מוותרים לו.
האדמו"ר השיב כי "יש תשובה בשו"ת מהרי יגיד כי דבר שלילי שנעשה בצנעה שלא יפרסמו כדי שלא יתרבה חילול השם. מאידך הרי מצינו בתורה את הכלל של למען ישמעו ויראו. אין כללים בזה ויש לפעול בתבונה ובזהירות".
האדמו"ר נשאל שיש מחנכים כשהם מיידעים את ההורים על מצב בנם הם מגיבים שלא כראוי מאידך אם לא מיידעים הם באים בטענות אז מה לעשות?
האדמו"ר ענה כי "חלק מהחינוך הוא לחנך גם את ההורים... מאידך לפעמים אפשר לעשות עיסקה עם תלמיד שלא יספר לאבא אם יבטיח להשתפר".
הרבי נשאל איך צריך להגיב מלמד שנפגע מילד שדיבר נגדו לבדו או המריד מספר תלמידים נגדו?
הרבי: "זה עבודת המידות ולא רק למלמדים, אלא לכל יהודי בפרט לאב או מחנך". עוד המשיך הרבי ואמר: "לא מאמין שיש מלמד שנפגע מתלמיד.. מלמד כזה שנפגע אישית מתלמיד לא יכול להיות מלמד...".
לאחר מכן נשאל אודות ילד שזקוק למורה פרטי ואין להוריו כסף לממן זאת, האם זה חובת הנהלת המוסד לממן זאת? והשיב האדמו"ר כי "בהחלט שיש על ההנהלה להשקיע דרך למצוא מימון וזאת משום חובת הציבור למעשה הצדקה שבדבר".