אחד הדברים המטרידים בן ישיבה כמו גם בת סמינר לפני "פגישות השידוכים", הוא על מה כדאי לדבר? האם השיחה תזרום, ומה הנושאים שכדאי לעלות בפגישה?
בציבור החרדי האמון על תרבות הגמ"חים, "נולד" גמ"ח חדש בשם "ברכת ישראל" שם מבקשים לסייע לצעיר או לצעירה בהצלחה בפגישת השידוכים.
הגמ"ח מפרסם על פני עמוד שלם רשימות נושאים מומלצים הנחלקים לפי קטגוריות נפרדות.
תחת הכותרת "מקבץ נושאים לפגישות", מופיעים מאות רעיונות לנושאי שיחה. תחת הכותרת "משפחה" מציעים בגמ"ח את השאלות הבאות: כמה אחים ואחיות, האם הם נשואים ולמי, היכן למדו, היכן גרים, מה תחום העיסוק של ההורים, והאם נפגשים הרבה עם שאר בני המשפחה.
תחת הקטגוריה "בין ישיבה לסמינר / עבודה", מציעים בדף ההוראות על השאלות הבאות: מתי קמים, איפה מתפללים, מתי מתחילים סדר א', מה עושים בערבים, איך מסתדרים בפנימיה, מי הם רבני הישיבה, החברים לחדר, חוויות מיוחדות ושבתות וחגים בישיבה.
או לבנות הלומדות או עובדות: כיצד נוסעים לסמינר, מסיבות גמר, תוכניות וטיולים, מי החברות והמורות, היכן עובדים, האם מדובר בסביבת עבודה חילונית והאם יש הנאה וסיפוק בעבודה.
בנוסף מוצע לשוחח על ההבדלים בין הישיבות לסמינרים ולגעת בסוגיות הבאות: מה הישיבות / הסמינרים הטובים, כמה בחורים / בנות לומדים בו, מוסד פתוח או סגור, האם עדיף מוסד בעל שם טוב, בחורים או בחורות מבוגרים.
תחום שלם מוקדש לנושא חשוב ביותר בבניית בית נאמן בישראל והוא האישיות ועבודת המידות. כאן מוצע לעסוק בשאלות הבאות: מהי עבודת המידות, לאן שואפים להגיע, האם עושים חסד, רגש בתפילה עד כמה, פרומקייט טוב או לא, רגש מול שכל, האם טוב להעמיק במהות החיים, מה משמח אותנו ומה מעציב, מיקומינו בחברה והרגישות לזולת.
נושא חשוב לא פחות הינו ניהול הכספים בחיינו בו מוצעות השאלות הבאות: האם יש חשבון בנק, מה עשינו בכסף, תרומות ומעשרות, וכמה מוציאים על ביגוד, אוכל ופנאי.
בתחום עיסוקי הבעל והאישה מציעים לשאול את השאלות הבאות: האם לקחת משרה תורנית, איזה סוג כולל, באיזה רמת דוחק הבעל יצא לעבוד, ומה עושים אם אין סיפוק מהלימוד. או לחילופין: האם יש צורך בתואר אקדמי, האם הוא נוגד את היהדות, מה המטרה בעבודה - קריירה או פרנסה ואיך נשמרים בסביבת עבודה חילונית.
התחום החשוב ביותר הינו ניהול הבית ובו נחלקות השאלות לקטגוריות: מתי קמים, איך נראות ארוחות, מי מבשל, מכבס, מנקה, איך מנהלים ויכוח והאם ליד הילדים, מי מכריע ומי מוביל את צביון או השקפת הבית, מה עושים בבין הזמנים, האם יוצאים לטייל ועם מי והאם נוסעים למלונות אי צימרים.
בית של תורה: האם יוצאים לקניונים, מסעדות ומקומות בילוי, הסתפקות במועט, האם מנויים לעיתון, האם מקשיבים לרדיו, קווי נייעס, מה היחס לנגנים, פלאפונים כשרים או אייפונים ודומיו, מחשב עם אינטרנט מסונן, האם יש רישיון והאם נוסעים בטרמפים או מחזיקים רכב.
כמו כן מוצע לעסוק בחלוקת התפקידים בבית: מי עורך קניות, מי שומר על הילדים, מי אחראי על החינוך, מי מכריע בבית ואיזה כשרויות אוכלים.
נושא מיוחד הינו דעת תורה: לאור מי הולכים בבית, את מי שואלים שאלות הלכתיות, מה מהותה של דעת תורה, על פי איזה "גדול" מעוצבת השקפת הבית, מי עדיף רבו של השווער, האבא או הבחור, האח משתייכים לציבור, קהילה או מפלגה ואיזה, עם מי מתייעצים בנושאי חינוך או שלום בית.
תחום נוסף הינו דיור: מקום מגורים עתידי רצוי, מתחרד, חילוני או חרדי, בית פרטי, וילה או דירה, האם לקנות על הנייר והאם אזור חילוני מקלקל או מחשל.
נושא מהותי נוסף הינו חינוך הילדים כאן מוצע לעסוק בסוגיות הבאות: כיצד מחדירים בילדים תורה ויראת שמיים, מוסדות לימוד איזו רמה, מגזר, רמת משטר, יחס ההורים מלמעלה או בגובה העיניים, האם מכים ילדים, מתי ועד כמה, האם לערב ילדים בעבודות הבית, האם לשלוח אותם לחוגים או סדנאות.
כמו כן מומלץ לעסוק ברמת החיבור הרצויה בין בני זוג: האם חייבים לעדכן על כל מקום שנמצאים, האם מותר לצאת מהבית בלי להודיע, מה לא מספרים אם בכלל והאם ניתן לצאת עם חברים.
הגמ"ח מוסיף כי ניתן גם לשוח על נושאי השקפה כדוגמת: היחס לציונות ולמדינה, גיוס בני ישיבות לצבא, אמונה תמימה או שכלתנית, נישואין אזרחיים, הגיל המתאים לנישואין, היחס לדתיים לאומיים, חב"דניקים וחילונים וכן על גדולי ישראל מה מעלתם ועל חשיבות לימוד התורה עד כמה.
לסיום מציע העלון נושאים לפטפוטי סרק כדוגמת: מקומות יפים בעולם, חוויית, טיולים, חגי ומועדי ישראל, טכנולוגיה, תחבורה, עישון והיסטוריה יהודית ועולמית.
