בשבועות האחרונים כולם במדינת ישראל, מראש הממשלה והשרים ועד לכל אנשי התקשורת והאזרחים - עסוקים בדבר אחד: במתווה הגז. ואנחנו ננסה כעת קצת להבין איך ייתכן שמדינה שלמה ובה האנשים הכי חשובים והכי פופולריים - כולם עסוקים רק בדבר אחד, במונופול הגז.
ובכן, אין ספק שאלה שיש להם אינטרס בנושא הגז - כלומר אלה שירוויחו או יפסידו אם הוא יעבור או לא, שהם יותר מבן אדם אחד, משלמים ללוביסטים חזקים מאד, כולל בעלי טורים בעיתונים, קונים פרסום בכל מדיה אפשרית, והם מקושרים לעוזרים פרלמנטרים כאלה ואחרים, ויש להם כזו השפעה גדולה עד כדי כך שהם מסוגלים להוביל את הנושא לסדר יום מרכזי, כך שחוץ מנושא הגז לא קיים כעת אף נושא אחר במדינת ישראל. אבל מה קרה כעת? הרי הנושא הזה מתגלגל כבר כמה שנים. אז מה קרה בחודשים האחרונים שזה לא מפסיק לרדת מהכותרות?
התשובה היא פשוטה: כל עוד שהייתה "חומה" שעוטפת אותם, אז כל בעיה אפשרית הם היו פותרים מיד ובשקט, בדרכים כאלה ואחרות, כאילו לא הייתה מעולם. אך מהרגע שהאחראי על ההגבלים החליט שלא לאשר את מתווה הגז, הכל התפוצץ. בהתחלה הם ניסו לשכנע אותו בכל מיני דרכים, אך ברגע שהבינו שהם נתקלו בחומה בצורה כנגדם, הם החליטו להפעיל את כל הנשקים הלא קונבנציונאליים. וזה גוף כל-כך חזק, עד כדי כך שהם היו מסוגלים לגרום לא רק לממונה על ההגבלים להתפטר, אלא אף לגרום ששר חזק, מבריק וחכם יתפטר גם הוא. כל זה מעוצמת הכח שיש להם במדינה.
למה אני מדבר על זה כעת? בגלל שאצלנו, בציבור החרדי, יש בדיוק מונופול דומה, שכבר שנים רבות שולט בנו, כולל בהסכמים הקואליציוניים, אז יש להם יכולת אדירה להפעיל לחץ על חברי הכנסת כדי להוציא כספים קואליציוניים עבורם. זהו מנגנון שמחזיק גם יח"צנים ולוביסטים, כולל נציגים בציבור החרדי. למונופול הזה קוראים: מנהלי הסמינרים. ההבדל ביניהם לבין מונופול הגז הוא קטן: שאצלם לא מדובר רק בכסף, אלא הם משחקים גם בדיני נפשות.
אגב, מעניין שאחת הטענות אותה טוענים המנהלים תמיד, היא ש"וועד ההורים לא מסכים לקבל את פלונית". אבל אני שואל: אם יש לוועד כה הרבה כח, למה אין לו כח גם להוריד את שכר הלימוד? רק לפני כשבועיים שמעתי את סגן השר פרוש מתראיין אצל בצלאל קאהן, ששאל אותו למה הוא לא פועל להוריד את שכר הלימוד בסמינרים ובעוד מוסדות. ומה הייתה תשובתו? שהוא הגיע לתפקיד רק כדי לדאוג להביא את הכסף למנהלי הסמינרים, ומכאן ואילך צריך לשאול אותם על גובה שכר הלימוד. רק שתראו עד היכן מגיעה השליטה שלהם.
וראו זה פלא: עד לפני חצי שנה בערך, אף אחד לא דיבר על "המחוז החרדי" של משרד החינוך. מתי זה כן קרה? מהרגע שהכח שלהם בקבלת תלמידות, התחיל לרדת בזכות המחוז החרדי. אני אישית יכול להעיד על ר' צביקה כהן, שהצליח בחסדי ה' השנה בירושלים, זו כבר שנה שנייה, לסדר את כל הבנות הספרדיות בסמינרים - באמצעות האחראי על המחוז החרדי, מאיר שמעוני. זה הרי ידוע שגדולי ישראל הקימו ועדת רבנים ומנהלי הסמינרים דאגו לפרק אותה, והנשק האחרון שנשאר כנגדם היה המחוז הזה, שבזכותו הצליח צביקה לפתור את החרפה והקטרוג הזה שהיה על ירושלים. ורק אחרי שזה קרה, פתאום התחלנו לשמוע שהמחוז החרדי הוא סכנה, וששמעוני הולך להתפטר, שרוצים למנות מישהו במקומו או שיש בכלל פתאום בעיה השקפתית עם המחוז. כל התירוצים שבעולם נגד המחוז קיימים פתאום בחצי שנה האחרונה. המחוז הזה קיים כבר כמה שנים, אבל לא שמענו שום דבר דומה נגדו עד עתה.
אלא מה? שאנחנו חווים כעת בציבור שלנו, בדיוק מה שחווה הציבור הכללי בישראל עם מונופול הגז. כל עוד שמנהלי חברות הגז הצליחו לכופף ולהשתלט על כולנו, לא הייתה בעיה. אך מהרגע שהגיע מישהו שעמד כמו חומה בצורה נגדם, הוא נהפך להיות "בעייתי" שמזיק לביטחון המדינה. וראו זה פלא, בדיוק כמו שם, גם אצלנו הפך מנהל המחוז להיות המזיק הראשי לחינוך החרדי.
לא נותר לי אלא להזכיר את מה שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל אמר ליו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי, כשצביקה כהן קיבל את תיק החינוך בעיריית ירושלים, שאחד מהדברים שצריכים להיות בראש סדר העדיפויות לא רק בירושלים אלא בארץ כולה - הוא נושא האפליות של בנות הסמינרים.
ולענייננו, פורסם לאחרונה שדרעי, ליצמן וגפני פועלים בנושא במשותף. אז אני באמת לא יודע מה מתכננים כעת לעשות, להדיח או לא או את מי למנות. דבר אחד אני יודע: אם בשנה הבאה הקטרוג הזה ימשיך להיעלם כמו בשנתיים האחרונות, הרי שהתברר שכל מהלך שבוצע בנושא המחוז היה מוצלח. אבל אם בשנה הבאה יחזור המצב לקדמותו, הכתובת האחראית תהיה רק אחת: זו שאליה כיוון הגר"ע יוסף.