מי רוצה אותם בצבא

שנה לאחר מכן, בי"א ניסן תש"ט (10 לאפריל 1949) העביר ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון מסמך לידי הרי"ם לוין על כל ענייני הדת במדינה החדשה. בסעיף 4 כותב הזקן: "יובטח חופש הדת וחופש המצפון. זאת אומרת, כל אזרח במדינה יוכל לשמור על פי דרכו את מנהגי דתו ולא תהיה מבחינה זו כל כפיה מצד הממשלה".

אז מה קרה מאז? אשתו של שר הפנים, הגברת ג'ודי מוזס ניר שלום, קמה על צד שמאל והחלה תוקפת: "לא מבינה למה הבן שלי מתגייס בעוד שבועיים והבן של החרדי לא? למה להורים הלא חרדים כמונו סיכוי נוראי לאבד ילד?". היא ממשיכה לתקוף: "ולחרדים שמתפרנסים מהמיסים שאנחנו משלמים, אין סיכון כזה, כי הם לא מתגייסים, למה? הדם של הילד שלי פחות סמיך? חייו פחות חשובים משלהם?".

דברים כדרבנות. חכמינו זכרונם לברכה אמרו: "המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". מי שחרד לתורה ולהמשך קיום מסורת ישראל הרי הוא בכלל מקבל עליו עול תורה. כשחכמים אמרו 'עול תורה' לא התכוונו לתפארת המליצה. ידוע ידעו היטב כי מי שנכנס לבית המדרש לא יכול לשרת בצבא, כי הוא עסוק בהוויות אביי ורבא, ומי שעסוק בצבא לא יכול ללמוד תורה. אין חצי חצי. לוקחים את הדברים ברצינות. או חייל בבית המדרש או חייל בצבא.

הניסיונות של השנים האחרונות לקעקע את צה"ל בהכנסת חיילים חרדים מבית המדרש נועד מראש לכישלון. מלבד עצם המסגרת שאינה מתאימה והיא לא יכולה להתאים למי שגדל בחממה רוחנית וחרדית - גם אין יכולת לשנות את הראש ואת התפיסה של החרדי. בחור חרדי שלמד רש"י ותוספות לא יוכל לשרת בצה"ל. אי אפשר לערבב בין הדברים. הוא לא יעיל לצה"ל, הוא לא יתרום ולא יצליח.

ואני אשאל את הגברת מוזס: נניח והבחור החרדי יתקדם בצבא, גם תתנו לו להיות רמטכ"ל? להזכיר מה עשו לתא"ל עופר וינטר שהזכיר שם שמים במצבע צוק איתן?! חיילי בית המדרש מזכירים שם שמיים בכל רגע נתון. הם חייבים להתפלל שלוש תפילות ביום, ברכת המזון לפניה ולאחריה, ושאר 613 מצוות. יש להם עול אדיר של מחויבות לחיי תורה. עדיף לצה"ל חיילים משוחררים מכל עול ולא אלו שממהרים כי יש להם חוק דף היומי אותו עוד לא השלימו.

אתם לא באמת צריכים/רוצים אותנו בצבא.

הכותב הוא העורך הראשי של העיתון 'בקהילה'