היום נפתחה שנת הלימודים האקדמית בישראל. 280 אלף תלמידים הגיעו ל-60 המסגרות האקדמיות השונות הפועלות בישראל. וביניהם גם כמה אלפים מתוך הציבור החרדי. מהפך האקדמיזציה החרדי הוא השנה המשמעותי ביותר מאז ומעולם.
תחקיר "כיכר השבת" ביום פתיחת שנת הלימודים האקדמית במדינה מגלה שלראשונה נפתחת שנת לימודים אקדמית בלא החרמה אחת רצינית של הלומדים החרדיים שמספרם מגיע השנה לראשונה ליותר מ-5000 בכלל המוסדות האקדמאיים בהם לומדים לתואר ראשון ושני.
אם עד לשנה זאת, היו רבים שהלכו ללמוד באוניברסיטה או במכללה, והסתירו זאת מפני בני המשפחה, הידידים והמכרים ולא כל שכן, בסביבה שבה חיים וגרים, הרי שהחל מהשנה, הפחד כבר לא קיים ואצל לא מעטים יש כבר אפילו גאווה לבוא ולגלות: "אנחנו לומדים משפטים או מנהל עסקים".
גם התגובות של הסביבה אינן עוד כשהיו. של הבעת פליאה ושל ביקורת. "מבינים אותנו ויודעים שכדי לבסס את יכולותינו הכלכליות, הלכנו לשם, ובסופו של דבר, הביקורת מן העבר מתמוססת", אומר לנו י.ש. מבני ברק, הלומד כבר שנה שנייה בקמפוס החרדי בקריית אונו, והבוקר בשעה 9 התייצב ללימודים בשמחה ועם הרבה אדרנלין חדש בדם.
"אם פעם היו התלמידים החרדיים נקרעים בין הסביבה החברתית הלוחצת לבין הרצון העצום לפרוץ את המסגרת וללכת ללמוד מקצוע מבוקש ומכניס, הרי שהיום העימות הזה, כמעט וכבר איננו קיים", אומר לנו מרצה מבוקש במכללת לנדוור בירושלים. המספר: " בתחילת הדרך היו מגיעים אלינו אנשים חרדים ושואלים אם אנחנו מפרסמים ברבים את שמות הלומדים, אם הפרטים המזהים שלנו יופיעו באינטרנט ושאלות דומות אחרות שהעידו על פחדים וחששות, הרי שהיום כמעט כל השאלות האלו נעלמו".
מפנה משמעותי בחברה החרדית
הד"ר יעקב לופו, המתמחה בחקר החברה החרדית, בדגש על מגמות העבודה בה, זיהה כבר לפני כמה שנים את תחילתו של מה שהוא הגדיר כ"מפנה משמעותי בחברה החרדית – גידול במספר היוצאים להכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים".
במחקר שפרסם עוד לפני 13 שנה ושראה אור בהוצאת "מכון פלורסהיימר", הוכיח הד"ר לופו, כבר אז, שמתחילה להסתמן הסכמה שבשתיקה מצד רבנים וראשי ישיבות בהם מצויים תלמידים שאחרי שנים רבות אינם מתקדמים בלימודים, מתקשים בקיום ביתם וילדיהם, ולאלו ניתנו, בשתיקה, הסכמות ליציאה ללימודים, כמובן במסגרות מתאימות והולמות".
מה שהחל תחילה ביציאה של נשים חרדים ללימודים שבסיומם ממתין להן התואר האקדמאי, עבר היום גם אל הגברים. אחד מראשי הישיבות שנשאל על ידינו, לתגובתו בעניין, אמר לנו השבוע, כי הוא ממשיך להתנגד ליציאת תלמידים הלומדים אצלו בכולל, ללימודים אקדמיים, גם אם הם אינם בבחינת "סיני" או "עוקרי הרים". מי שלומד אני רוצה שימשיך ללמוד. אבל יש לי גם כאלו שעזבו את הכולל, ויצאו לעבוד, וכשאלו באים אלי להתייעץ אתי, אני בהחלט אומר להם, שאם כבר יצאתם לעבוד, כדאי שתגיעו לתואר, שכן בלעדיו תתקשו להתקדם".
במשרד החינוך אומרים לנו שאין להם נתונים שלמים ומדויקים לגבי הגברים החרדיים שיצאו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שכן איש לא נשאל בבואו להירשם אם הוא חרדי או לא, "אבל בהחלט שיש לנו מידע טוב לגבי הנשים החרדיות, ומסתבר שהשנה, לקראת שנת הלימודים האקדמאית תש"ע, קרוב ל-55 אחוזים ממסיימות מוסדות החינוך החרדי, סמינרים וכדומה, ממשיכות בלימודים גבוהים, לקראת תואר אקדמי. אמנם רובן בסמינרים למורים, אך מספן של אלו הבוחרות במקצועות כמו מחשבים, ראיית חשבון, מנהל עסקים, משפטים וסיעוד, הולך וגדל משנה לשנה".
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכים שהשנה יחצה מספר הסטודנטים והסטודנטיות החרדיים את רף ה-5000 תלמידים ותלמידות, הלומדים במסגרות נפרדות. וזהו אכן מהפך של ממש. גם מספרית, סבורים אנשי הלשכה, אלא גם שינוי בפנייה של רבים מן הלומדים והלומדות המגיעים למקצועות לימוד כמו משפטים ומנהל עסקים, מקצועות שבעבר רק חרדים בודדים היו מגיעים ללמוד דברים אלו, וגם אז, בחשאי".
לומדים ללמוד
השתתפות ערה מאוד היתה ב'יום הפתוח' שנערך זה לא מכבר בקמפוס החרדי באור-יהודה. "ההשתתפות הערה ב'יום הפתוח' שנערך בקמפוס החרדי, בימים נפרדים לגברים ולנשים, נתנה כבר אינדיקציה ראשונית על מה שהולך להיות אצלנו, בשנת הלימודים החדשה, אומר הרב פוגל, המגלה שבכל שנה יש בקמפוס החרדי של אור יהודה, גידול ממוצע של 20 אחוזים, והשנה, הגיע הגידול ליותר מ-25 אחוז. זאת בהשוואה לגידול הכללי בארץ במספר הסטודנטים המגיע ל-3 אחוז בלבד".
הרב יחזקאל פוגל, שלו אישית ניתן לזקוף את המהפך העצום ברחוב החרדי בכל הקשור להצטרפות המוני הלומדים וראשי הקמפוס החרדי, סקרו באוזני המשתתפים ב"יום הפתוח", את האפשרויות השונות לרכישת מקצוע ותואר אקדמי. 'המציאות היום היא, שאי-אפשר לעסוק במקצוע המפרנס את בעליו ללא תואר אקדמי', אמרה עו'ד ג. אבידן, סגנית לדיקנית הסטודנטים, מרכזת חטיבת הנשים בקמפוס החרדי.
הרב רפאל אסרף, מנהל מדור הרישום בקמפוס החרדי עמד על ההזדמנות הניתנת היום למי שמחויב לעבוד כדי להתפרנס לרכוש תואר אקדמי מוכר במקום המותאם לאורח חייו, במסלולים שהותאמו במיוחד למגזר החרדי וללא צורך ברקע קודם בלימודי חול. רמת הלימודים בקמפוס החרדי הינה מהגבוהות ביותר, כאשר מושם דגש מיוחד על אפשרויות ההשמה וההעסקה בתום הלימודים.
הקמפוס החרדי מציע לימודים לתואר ראשון במשפטים במסלול של שלוש וחצי שנים ולימודים לתואר ראשון במינהל עסקים [B.A.], הכוללים התמחויות בפרסום ושיווק, חשבונאות [ראיית חשבון], מימון ושוק ההון ומערכות מידע [מחשבים].
בקמפוס החרדי, שהוא המבוקש ביותר מבין כל המוסדות האקדמאיים לחרדים, נפתחה היום גם תכנית לימודים לתואר שני, במסגרת תכנית ה M.B.A מינהל עסקים יישומי באחד מהתחומים: בנקאות ושוק ההון, משאבי אנוש וייעוץ ארגוני וניהול ושיווק. מדובר בתחומים מבוקשים ביותר בעולם העסקים. תכנית ה M.B.A מיועדת לגברים, בוגרי התואר הראשון במנהל עסקים, שסיימו בשנה החולפת את לימודיהם בקמפוס החרדי, שרובם ככולם השתלבו כבר במקומות עבודה, וכן לבעלי תואר ראשון בכלכלה וניהול ממוסדות אקדמיים אחרים.
הלימודים בקמפוס החרדי נערכים במתכונת של יום וחצי בשבוע, בימים נפרדים לגברים ונשים. שכר הלימוד מסובסד באופן משמעותי לעומת מקומות אחרים, כאשר ישנה אפשרות לקבלת סיוע נוסף במקרים מיוחדים.
"הקריה האקדמית אונו, מדגיש הרב פוגל, הינה המוסד האקדמי הראשון שפתח את שעריו, בשנת תשס"ב, (2002) בפני האוכלוסייה החרדית. הקמפוס החרדי הינו קמפוס נפרד, הממוקם באור יהודה ומאפשר לבני הקהילה החרדית, גברים ונשים כאחד, להשתלב בלימודים אקדמיים לתואר במקצועות יוקרתיים ורווחיים, באווירה לימודית וחברתית המתאימה לאורח חייהם?.
"בקמפוס החרדי לומדים קרוב ל-2000 סטודנטים חרדיים, לתואר ראשון במשפטים ולתואר ראשון במנהל עסקים ובמכינות קדם אקדמיות.
בוגרי המסלולים הראשונים כבר השתלבו בהצלחה מרובה בעולם העבודה ומאיישים משרות במשרדי עו"ד, רו"ח, בחברות ובארגונים שונים במשק".
גם לעבוד, גם ללמוד
השנה, אחרי פניות, לחצים ובקשות שהגיעו מרבים בצבור החרדי בירושלים, פתח הקמפוס החרדי שלוחה גם בירושלים הממוקמת במרכז הטכנולוגי במלחמה, והרישום אליה היה למעלה מן המשוער, אומרים לנו ראשי הקמפוס.
"לא סתם, אומר הרב פוגל, בחרנו להציע ללומדים החרדים, את מקצועות המשפטים ומינהל העסקים, שכם אלו מקצועות שימושיים מאוד היכולים לשמש את בעליהם בתוך המגזר החרדי ומחוצה לו. חלק לא מבוטל מן הלומדים אצלנו הם צעירים חרדיים וגם לא צעירים שכבר השתלבו בעמדות שונות בממשל הממלכתי והעירוני, אך הם "נתקעו" בלא יכולת להתקדם באין להם תואר אקדמאי. שכרם היה נמוך בהשוואה לבעלי תארים וכל יכולותיהם להתקדם קדימה נבלמו.
"הלימודים אצלנו אפשרו להם לעבוד וגם ללמוד וכך אנו רואים שאצלנו הולכים וגדלים שכבודת ההנהגה ובעלי התפקידים העתידיים בממשלה וברשויות המוניציפאליות. חלק לומדים כדי שיהיה להם תואר שיסייע להם לשפר את מעמדם, שכרם ויכולותיהם להתקדם ואחרים בוודאי יקימו להם משרדים לעריכת דין וישתלבו בחברות כלכליות, פרטיות וציבוריות".
חרדים השתלבו בשנים האחרונות גם במכון לנדר, שהוא מרכז אקדמי הפועל בירושלים והמוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה [מל'ג] ומוסמך להעניק תואר ראשון B.A. במנהל עסקים ותואר שני M.A. בלימודי יהדות.
מכון לנדר, הוקם ב- 2004 ומשלב מסלולי לימוד אקדמיים ברמה גבוהה וקורסים שונים במסגרת היחידה ללימודי חוץ. במכון לנדר מלמדים פרופסורים ודוקטורים בעלי הכרה אקדמית בינלאומית אשר מלמדים באוניברסיטאות ומכללות מהשורה האקדמית הראשונה בארץ.
מכון לנדר פתח את שעריו גם למגזר החרדי, ומאפשר לימודים נפרדים לגברים ולנשים לתואר ראשון במנהל עסקים עם כל ההתמחויות שלו.
ראשי "מכון לנדר" אומרים לנו כי הם מאמינים כי השכלה גבוהה היא המפתח להצלחה חברתית וכלכלית ולפיכך עבור כל אחד, זהו תנאי הכרחי. יחד עם זאת, ברור לחלוטין כי השכלה בלבד אינה מספיקה ועל כן מכון לנדר דוגל בשילוב בין השכלה ורכישת ניסיון. לאור זאת, תוכנית הלימודים בנויה בצורה שתאפשר שילוב זה. בין בוגרי מכון לנדר ותלמידיו ישנם רבים עובדי מדינה, עובדי השוק הפיננסי, עובדי היי-טק, עצמאים ולצידם סטודנטים העובדים בעבודות סטודנטיאליות.
גם "מכון לב" הוותיק בירושלים, קולט בשנים האחרונות חרדים ללימודים אקדמאיים במקצועות טכנולוגיים שונים, כשגברים ונשים לומדים בו בנפרד. המכון המוכר בשמו האחר: בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, הוא מוסד להשכלה גבוהה, המשלב לימודים אקדמיים יישומיים עם לימודי תורה במתכונת ישיבה גבוהה לבנים ובמתכונת מדרשה לבנות.
גם נשים מצטרפות
פרופ' יוסף בודנהיימר, נשיא המוסד עד לפני כחודש, הצליח להגדיל את מספר הלומדים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה עד ל-2500, ובהם גם מספר יפה של חרדים הלומדים בעיקר בתחומי המחשבים והטכנולוגיה השימושית האחרת. לזכותו של הפרופ' בודנהיימר יאמר שהיה הראשון בירושלים, לשלב תלמידים חרדים (לא תלמידות, שבתחום זה הקדימו אותו אחרים) בלימודים האקדמאיים בעיר, עוד בימים שהנושא לא היה לגיטימי.
בית הספר גם חולל מהפכה כשהקים לצידו את מכון טל לנשים שבו לומדות כבר מאות נשים, רבות מהן חרדיות, המכשירות עצמן במגוון רחב של תחומי למידה אקדמאיים.
לצד הלימודים האקדמאיים השגרתיים להוראה, מחשבים, משפטים ומנהל עסקים, מתווסף השנה מחזור ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה לנשים חרדיות, שמטרתו להכשיר לראשונה פסיכולוגיות שתבואנה מתוך המגזר החרדי.
בנוסף למוסדות שהזכרנו, פועלות בארץ גם מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר) והמכללה החרדית הירושלמית, אותה הקימה הגב' עדינה בר שלום, בתו של הגר"ע יוסף שליט"א. לחלק מן המוסדות שלוחות מכללתיות ביישובים קטנים יותר בארץ, שגם בהם משולבים תלמידים ותלמידות מן הצבור החרדי. בעיקר סטודנטיות.
הגב' בר שלום הקימה את מרכז הלימודים האקדמאיים שלה לנשים כבר לפני כתשע שנים, ולפני 3 שנים נפתחה תחת אותה מסגרת גם שלוחה לגברים. "אנשים, גם במגזר החרדי, היא אומרת לנו, רוצים להרוויח את לחמם בכבוד. רוצים להיות בנקודות שיש להם כוח והשפעה. אנחנו זקוקים גם לרופאים, פסיכולוגים, אחיות, כדי שיהיו לנו את האנשים שלנו שיכירו את הבעיות".
התלמידות החרדיות מעדיפות ללמוד עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי, קלינאות תקשורת ומעבדנות רפואית, מדגישה בר שלום, הצלחתם של בוגרי המחזורים הקודמים מושכת עוד נרשמים. "הפרסומת הכי טובה היא מבהירה זה ההשתלבות של המסיימים והצלחתם במקומות העבודה. מן הרגע שבוגרים שלנו מקבלים את התעודה מהאוניברסיטה, ועובדים במקומות שאליהם חרדים לא היו יכולים להגיע בעבר, זה עצמו מביא עוד ועוד תלמידים".
מוסד וותיק אחר הפותח את שעריו בתחום האקדמאי, הוא הוותיק ביותר מכל המוסדות והנושא את השם "מכללה ירושלים". מכללה אותה ייסד ב-1964 איש החינוך הוותיק והמוערך הרב ד"ר יהודה קופרמן ומאז עומד בראשה.
"המכללה, מדגיש הרב קופרמן, היא בראש ובראשונה מוסד תורני, כלומר מוסד הרואה את הצידוק לעצם קיומו בחינוך בנות ישראל לחיי תורה ומצוות מלאים ושלמים. יש לחתור למטרה זאת בעיקר על ידי לימוד תורה ועל ידי יצירת אווירה של חיי תורה, כאשר הלימוד מחד גיסא והאווירה מאידך גיסא חוברים יחד לעצב את דמותה של התלמידה.
בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל קם מוסד אקדמי, שהנחת היסוד שלו היא אמונה בתורה מן השמיים ואמונת חכמים, וכן שמירת מצוות, קלה כחמורה. מקצועות היהדות כפי שהם נלמדים במכללה הם מקצועות נורמטיביים ופורמאטיביים וזאת, נוסף על היותם מקצועות שהבוגרת תלמד אותם בבית הספר".
"המכללה כאשר הוקמה, מספר הרב קופרמן", שאפה לקבל מהמועצה להשכלה גבוהה הכרה להעניק את התואר האקדמי הראשון. מאמציה בנושא זה הוכתרו בהצלחה ובשנת ה'תשל"ז הכירה המועצה להשכלה גבוהה במכללה, כמכללה אקדמית לחינוך - הראשונה במדינת ישראל. מאז מעניקה המכללה תואר ראשון לבוגרותיה".
"הלימודים בדיסציפלינות השונות במכללה הם ברמה אקדמית מובהקת. בוגרות המכללה מקבלות הכרה מלאה על לימודיהן האקדמיים, הן באוניברסיטאות בארץ והן באוניברסיטאות בחוץ לארץ, ובכך נפתחת לפניהן הדרך אל התואר השני בכל דיסציפילינה שבה התמחו במכללה".
ראש מוסדות המכללה, היום, הוא הרב ד"ר יהודה קופרמן, כאשר ראש המכללה היא הפרופ' דבורה רוזנווסר והמנכ"ל הוא הרב שלמה פולק.
השכלה גבוהה לחרדים
השנה החלו גם להתפתח גם השלוחות ללימודים אקדמאיים לחרדים באזורי הפריפריה. כך למשל נפתחו הבוקר הלימודים במכללה האקדמית צפת שם מתקיים לראשונה מסלול מיוחד עבור האוכלוסייה החרדית במסגרת החוג הרב תחומי לכלכלה ומינהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן לתואר ראשון. המכללה קיבלה את אישורה של אוניברסיטת בר אילן ואת אישורה של האגודה לקידום החינוך, על מנת לפעול בכיוון זה של השכלה גבוהה לחרדים לקראת תעסוקה.
המחזור הראשון במסלול המיוחד מיועד לגברים בלבד בגילאי שלושים פלוס. לאחר לימודי מכינה למבוגרים יילמדו הסטודנטים בתוכנית התואר הראשון הרב-תחומי של אוניברסיטת בר-אילן במסלול כלכלה/מינהל עסקים. הלימודים יתקיימו יומיים-שלושה בשבוע בשעות אחה"צ ויימשכו שלוש שנים.
המסלול יפעל בכיתת לימוד נפרדת בבנין נפרד מחוץ לקמפוס המכללה בסמוך לעיר העתיקה בצפת. ירצו בו מרצים גברים ורכז דתי ילווה את הסטודנטים בכל דבר ועניין, כך מסרה איריס עוזיאל כהן מנהלת המכינות במכללה. הלימודים לכל אורך המסלול פטורים משכר לימוד עפ"י קריטריונים שנקבעו במכללה.
גם המרכז האקדמי כרמל פותח מחזורי לימוד אקדמיים שבהם ילמדו גברים ונשים בנפרד.
הבניין החדש שהוכשר במקום מיועד למאות צעירים חרדים-נשים וגברים-שנרשמו לתוכנית ההכנה ללימודים אקדמיים. הגברים יגיעו ללימודיהם בשעות הערב, והנשים בשעות הבוקר. מדובר בחרדים הגרים במקומות שונים בצפון: חיפה, רכסים, קריית אתא, קריית שמואל, צפת, טבריה, יבנאל, מגדל העמק ומקומות נוספים. הגברים עתידים ללמוד משפטים ומינהל עסקים, כולל ראיית חשבון, והנשים תלמדנה מינהל עסקים, כולל ראיית חשבון, מימון ובנקאות, שיווק ופרסום.
נשיא המרכז האקדמי כרמל, פרופ' יחזקאל טלר, מספר כי שני שלישים מהנרשמים לתוכנית הם גברים ושליש נשים. "אנו דואגים למלגות לאוכלוסייה החרדית כדי לאפשר ללומדים לעמוד בדרישות שכר הלימוד", אומר טלר, "אנו רואים חשיבות רבה ביותר במתן מענה לכל סוגי האוכלוסייה בצפון ובכלל זה לאוכלוסייה החרדית, שעם תום הלימודים תוכל להשתלב בשוק העבודה ברמות תעסוקה גבוהות ביותר".
כל ראשי המוסדות האקדמאיים המייעדים עצמם לחברה החרדית, בדעה, שלמרות שאכן אפשר כבר לראות את המהפך, הוא עדיין בראשיתו ומספר התלמידים מן הצבור החרדי עשוי להגיע בעתיד לרבבות. היום לומדים במוסדות אלו כ-75 אחוז נשים וכ-25 גברים, אך התמונה הולכת ומשתנה כשמשנה לשנה הולך וגדל מספר הגברים ב"עודה הכללית" במהירות רבה. מבין הגברים, כשישים אחוז הם חרדים המקורבים לש"ס, ומתוך שאר 40 האחוזים, כמחציתם חרדים חסידיים ומחציתם חרדים ליטאים.
השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בעקבות פתיחתם של מסלולים ומסגרות להכשרה אקדמית ומקצועית לציבור החרדי, יצרו צורך חיוני בהערכת התאמתם של מסגרות אלו לצורכי ציבור זה ובהערכת מידת רצונם של צעירים חרדים לרכוש השכלה אקדמית במסגרות שונות.
נתוני המהפכה
בשנה האחרונה (2006/7) נערך ב"מכון ירושלים לחקר ישראל"מחקר כמותי, ראשון מסוגו, בקרב כ-550 נשאלים חרדים (גברים ונשים) מכל הזרמים, אשר בחן את עמדותיו של הציבור החרדי ביחס לרכישת השכלה אקדמית. בנוסף זיהה המחקר את החסמים המרכזיים העומדים בפני צעירים חרדים בהשתלבות במסלולים אקדמיים שונים.
ממצאי המחקר, אותו ערכו אסף מלחי, בצלאל כהן ודן קאופמן, העלה שלמעלה ממחצית הגברים החרדים הנשאלים (כ-60%) היו מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית, וכי למעלה מרבע מהנשאלים (28%) אף היו מוכנים ללמוד במסגרות אקדמיות שאינן מיועדות לחרדים בלבד.
בנוסף, נמצא כי 75% מהנשאלים היו מעוניינים לקבל מידע מעודכן אודות מסלולי לימוד ומוסדות אקדמאים, וכ-80% מהם מבקשים לשפר את ידיעותיהם באנגלית ומחשבים.
במסגרת מחקר זה נבחנו גם עמדותיה ודעותיה של קבוצת סטודנטים חרדים שכללה 310 נשאלים (מתוכם 190 גברים חרדים), ביחס למסלול האקדמי. בשונה מההערכות של גורמים העוסקים בתחום, נמצא כי המניע המרכזי לבחירת תחום הלימודים בקרב סטודנטים חרדים (כ-65%) קשור לעניין האישי של הסטודנט בתחום הלימוד ולאו דווקא לאפשרויות למצוא עבודה באותו תחום. מרבית הסטודנטים החרדים במסגרת מחקר זה טענו כי לא מצאו קושי בשמירה על אורח החיים החרדי במהלך לימודיהם.
בהתייחס לחסמים המרכזיים בהשתלבות חרדים בלימודים טענו 75% מהסטודנטים החרדים כי החסם המרכזי ללימודים קשור בצורך בסיוע כספי בתקופת הלימודים (הן במימון הלימודים והן בסיוע למחיית הסטודנט), וכי בהינתן סיוע כספי למימון הלימודים וסיוע נוסף למחיית הסטודנט, עשויים חרדים נוספים לפנות למסלול האקדמי.