חברי מועצה חרדים ליועץ המשפטי: "לקחת סמכויות לא לך"

סערת חילולי השבת בירושלים: לאחר חשיפת "כיכר השבת" אמש (רביעי) את מכתבו של היועץ המשפטי של עיריית ירושלים עו"ד אלי מלכא בדבר האזורים בהם ניתן יהיה לחלל שבת בבירה, משגרים חברי מועצה חרדים מכתב תגובה ליועץ המשפטי בו הם מבהירים לו כי לקח סמכויות לא לו.

"קראנו בעיון את חוות דעתך ואת פסק הדין לגבי מדיניות אכיפת חוק העזר העירוני, לא הצלחנו להבין איך מפסק הדין מובן שמי שמוסמך להחליט על מדיניות אכיפה סלקטיבית הוא היועץ המשפטי ו/או ראש העיר", כותבים חברי מועצת העיר, "הסעיף שצוטט בא מיד לאחר סעיף שבו נאמר מפורשות 'ששיקול הדעת בשלב האכיפה מוגבל יותר מאשר מתחם שיקול הדעת שעמד בפניה בהתקינה את חוק העזר. לאחר התקנת חוק העזר על הרשות להפעיל את שיקול דעתה לאור חוק העזר ותכליותיו'".

בשלב זה הם מתייחסים למכתב של היועץ המשפטי שנחשף ב"כיכר השבת" וכותבים: "מסמך של יועץ משפטי - מכובד ככל שיהיה - לא יכול להחליף את חוק העזר וענין חלוקת האזורים לא מופיע בחוק העזר ותכליותיו. כפי שכבר כתבנו במכתבנו הקודם, המקום לקביעת מדיניות עירונית היא מליאת מועצת העיר וכל גוף אחר שעושה זאת לוקח סמכויות לא לו".

"אשר על כן", פונים חברי המועצה ליועץ המשפטי, "נבקשך להוציא מכתב מתוקן שבו יקבע מפורשות שחוק העזר ייאכף בכל מקום ללא הכנסת שיקולים שאינם מופיעים בחוק העזר העירוני".

את מכתבם הם מסיימים "בברכת: 'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג'".

במכתב ששיגר לראש העיר וחברי מועצת עיריית ירושלים, ונחשף ב"כיכר השבת", מפרט היועץ המשפטי של עיריית ירושלים עו"ד אלי מלכא את האזורים בהם תופעל אכיפה מוגברת בשבת ומנגד את האזורים בהם האכיפה תהיה קלה.

היועץ המשפטי מסביר במסמך כי "לאור גודלה, רבגוניותה, ייחודיותה ומורכבותה של ירושלים, גובשה מדיניות זו שבבסיסה קריטריונים גאוגרפיים, דמוגרפיים ועוד המתחשבים בין היתר באופיו של האזור, בציבור המתגורר בו, בכל הציבור המגיע לאזור ואשר נחשף לפעילות שבו, לשיקולי מטרד ואיכות סביבה, רגשות דת ואמונה, צרכים חברתיים וכלכללים ועוד".

עוד כותב היועמ"ש: "הסוגיה מהותית במיוחד לירושלים, לה מעמד והרכב אוכלוסייה ייחודיים שאין כדוגמתם בעיר אחרת בישראל. בירושלים נדרשת התייחסות מוקפדת, רגישה וסובלנית לאופן האכיפה של חוק העזר בשל צביונה המיוחד של העיר ירושלים כעיר עתיקה והיסטורית, תיירותית וקדושה לכל הדתות המונותאיסטיות, בירת מדינת ישראל, בעלת הרכב אוכלוסייה מגוון, מורכב וייחודי, אשר מורכבת מבני דתות שונות שימי המנוחה המסורתיים שלהם קבועים בימים שונים מימות השבוע והוא הדין לתיירים הרבים שפוקדים את העיר בכל ימות השבוע".

אזור 1

מע"ר מזרח, העיר העתיקה (למעט הרובע היהודי) והשכונות הערביות בירושלים.

המדיניות: תבוצע אכיפה מופחתת כנגד פעילות מסחרית בימי מנוחה, בהתחשב בהרכב האוכלוסייה, סוג העסק, גרם מטרדים וכו'.

על אזור 1 כותב היועמ"ש: "הוראות סעיף 5 לחוק עזר פתיחת עסקים וסגירתם קובעות כי הוראות חוק עזר לא יחולו על עסק בו כל בעליו לא יהודים ואינם מעסיקים בו יהודים בימי מנוחה.

"בנוסף, גם פרשנות סבירה ומידתית של החוק מעלה כי לא ניתן לאכוף על בן דת אחרת איסור לפתוח ביום מנוחה של הדת היהודית, בייחוד כאשר העסקים ממוקמים באזורים ובשכונות בהם הרוב המכריע של האוכלוסייה המתגוררת בהן אינה יהודית ואשר על פי אמנותה, אורחות חייה וצרכיה השירותים נשוא מסמך זה נדרשים ונצרכים בכל ימות השבוע לרבות ביום המנוחה שעל פי הדת היהודית".

אזור 2

מתחמי תעסוקה ותעשייה עטרות ותלפיות. אזורי תיירות בילוי ופנאי ("האיזור התרבותי - תיירותי"), דרום מערב העיר, עין כרם.

המדיניות: תבוצע אכיפה מופחתת כלפי עסקים מסוג "חנויות נוחות" (עסק קטן כגון קיוסק, מכולת קטנה ופיצוציות) שלדברי מלכא "משרתים את באי האזור ומשלימים את פעילות התרבות והעינוג המותרת והמתקיימת בהם. עם זאת, פעילותם של העסקים הנ"ל תתוחם בגבולות בית העסק בלבד".

על אזור 2 כותב היועמ"ש: "מדובר באזור בו קיימים מתחמי תעשייה ותעסוקה, תיירות, אזורי בילוי, תרבות ופנאי. אזור זה מאופיין בפעילות תעשייתית, עסקית, תיירותית ותרבותית. פעילות זו מתמקדת במתחמים או בצירים שאינם מרכזיים ובחתך אוכלוסייה הצורכת שירותים אלה".

אזור 3

מע"ר חרדי, קריית הלאום, הרובע היהודי ומרכז העיר (השטח שבין הרחובות קינג ג'ורג', הנביאים, שבטי ישראל, שלמה המלך ועד אגרון ורחוב אגריפס לכל ארכו עד לצומת הרחובות אגריפס שדרות בן צבי).

המדיניות: תבוצע אכיפה מוגברת כנגד פעילות מסחרית בימי מנוחה, בהתחשב בהרכב האוכלוסייה, סוג העסק, מיקומו, גרם מטרידים וכ"ו.

על אזור 3 כותב היועמ"ש: "חלק מאזורים אלה מאופיינים בצביון דתי. בנוסף, מרכז העיר מהווה ציר מרכזי למעבר בין שכונות דתיות, מעבר לבתי תפילה מרכזיים וציר הליכה מרכזי לכיוון הכותל המערבי, הרובע היהודי והמקומות הקדושים. היינו מדובר באזור ייחודי מבחינת צביונו ואופיו, שמהווה סמל ערכי והיסטורי בעיר ירושלים, ויש לשמרו על כל ערכיו ומאפייניו".