נשים חרדיות הן הון אנושי שלא יסולא מפז.
אישה חרדית יוצאת לעבוד על מנת לשרוד את החודש, היא לא יוצאת כדי להתאוורר מהבישולים והנקיונות כי אלו יחכו לה עם שובה לביתה.
אין לה בראש "העצמה נשית" או "מיצוי אישי" או "קריירה", בסך הכול היא רוצה לעבור את ה-1 לחודש ולחזור הביתה בשלום. (פמניסטיות - להרגיע. זו עובדה)
טוב, אף אחת לא יוצאת לעבוד לשם שמים אבל האישה החרדית היא לפעמים היחידה שמביאה טרף לביתה כי ביתה מושתת על התורה הקדושה ובעלה בדרך כלל אברך.
רוב המעסיקים של נשים חרדיות מרוצים מאד ושבעי רצון, מתפקודן, ממסירותן ומנאמנותן למקום עבודתן.
מוסר העבודה של האישה החרדית הוא גבוה, היא תגיע חולה למשרד, תביא מהמעון ילד חולה למשרד (לאחר שפגה השפעת או 6 השעות של הנורופן...), תעבוד גם מהבית.
נכון שהיא תלד אחת ל-3 שנים. אז מה?! ילדים זה שמחה.
בדרך כלל היא תהיה זמינה גם בחופשת הלידה. ולא, היא לא תאריך את חופשת הלידה שמא מקומה ייתפס.
ותזכירו לה מה זה נופש. שלא לדבר על החינוך שקבלה כמו "גזל זמן" וכדומה.
לאישה החרדית יש אנטלגנציה רגשית גבוהה כי היא גדלה בבית של שמונה או עשרה ילדים ואולי גם לה יש מספר דומה של ילדים בלעה"ר ולכן יהיו לה את כישורי התימרון, הסבלנות, האדיבות, ניצול הזמן ואפילו היצירתיות.
האישה החרדית נטולת אגו וכבוד. נתקלתי לא מעט בחיי בנשים משכילות אחרות שנטשו ישיבה או משרד בגלל משחקי יוקרה ואגו.
ראיתי במו עיניי גם מריבות מטופשות על מזגן דלוק או כבוי, לאישה החרדית יש כח סבל ונשימה ארוכה.
לפני שהשרה לשוויון מגדרי פיטרה אישה, אמא ל-11 ילדים, גם אני עבדתי מכל הלב והנשמה, לא בחלתי בהכנת עשרות כוסות של קפה לאורחי המשרד עם סוכר, בלי, נס ומגורען, נטול ושחור, בוץ (ברור שאת הסוכר שמים אחרי הקפה ומזיגת המים הרותחים) וכלה בעבודה עד השעות המאוחרות של הערב כשילדיי גורסים דפים מיותרים וצובעים את הלו קיטי ומיקי מאוס.
מלבד חכמת החיים, היום נשים חרדיות משכילות בעצמן ובעלות תארים ועדיין לצערי מקופחות בשכר.
אז גבירותיי ורבותיי, להעסיק אישה חרדית - זו זכות!