הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל נולד בירושלים כ"ט תמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל.
בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' כאשר רבו המובהק היה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל.
הרב למד תורה במסירות נפש ומתוך עוני, ובהגיעו לפרק האיש מקדש נישא לבתו של השקדן של ירושלים ר' יוסף חיים שרבאני בנו של המקובל ר' יהושע שרבאני.
שיטת לימודו היתה בעומק העיון, ופעם אמר לתלמידיו שרש"י יצא לקראתו בעולם האמת כיון שעמל רבות בדבריו.
כאשר היה מוסר שיעור היה זה עד כלות הכוחות. פעל רבות שבני התורה ינצלו את זמנם ביום שישי והיה אומר שיעור כל יום שישי במשניות זרעים בעיון.
כמו כן פתח כוללים שישי לאברכים ו"מעטרם בזהובים", כלשונו ,כדי שיקנו צרכי שבת בשפע.
גם ביום שבת היה מוסר שיעור מעמיק בהלכה בבית הכנסת 'אהל רחל' ופעם אחת התבטא שלא רבים מבינים עומק כוונתו בשיעור.
הרב היה בקי עצום בפרקטיקה מעשית כגון כיצד פועל החשמל, וכן באברי בעלי החיים ותפקידם ועוד מגוון רב של נושאים שלפסיקת הלכה בהם צריך ידע מעשי.
כמו כן שימש כדיין בבית דין לדיני ממונות ומעשיות מופלאות התרחשו בהיותו בבית הדין והרוצה לעיין יראה בספר רבינו האור לציון פרק ל"ח בארוכה.
כמו כן פתח רבינו ישיבה ללימוד הקבלה הנקראת 'אמת ושלום'. רבינו קיבל לחשים לרפואה מהגאון רבי בן ציון חזן זצ"ל ופעל הרבה ניסים ונפלאות במשך חייו.
אין הקולמוס יכול לכתוב את כל מעלותיו של רבינו אמנם נראה להזכיר כמה מדרכיו בתורה ובמידות.
תורתו
רבינו למד ולימד והעמיד עשרות תלמידים ומורי הוראה. פעם ניגשו תלמידיו והציעו לו לשבות באתרא קדישא מירון בשב"ק בצוותא חדא כדי להתעלות עם רבם בתורה וביראת שמים, ענה להם רבינו שאינו יכול כיון שביום שבת יש לו שיעור קבוע, כששמעו כך התלמידים אמרו לרבם - מה הבעיה, הרב ימנה ממלא מקום שימסור את השיעור. ענה להם רבינו במשל לאדם שהרוויח מליון דולר בפייס וצריך לקבלם והוא שולח שליח לקבל את הסכום הגדול, והנמשל אני מרגיש בנתינת השיעור כמרוויח מליון דולר ואתם מציעים לי למוכרו לאדם אחר ועל זה נאמר כל חפציך לא ישוו בה.
בהזדמנות אחרת כאשר סיימו מסכת בישיבה ונסעו למירון באמצע השבוע כדי לעשות שם את הסיום, כאשר הגיעו לציון התנא רשב"י חשבו לחלק לכולם ספרי תהילים ולעשות סליחות ולתקוע בשופרות, אמנם רבינו הורה להם שיקראו שני פרקי תהילים בלבד ויעשו מיד סעודת מצווה וירקדו וישמחו כי השמחה מוסיפה בריאות וצלילות הדעת לאדם.
התמדה
מספר מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר היה בקשרי ידידות חזקים עם רבינו, וכן תקופה ארוכה גרו בשכנות, ובספרו 'חזון עובדיה' ארבע תעניות ע"מ תצ"ב כותב וז"ל: "אזכרה ימים מקדם כיבימי צעירותי הייתי הולך עם הגרב"צ לישיבת 'פורת יוסף' אשר בעיר העתיקה, והיינו עוברים משכונת בית ישראל לעיר העתיקה דרך שער שכם וכל הדרך היינו חוזרים ולומדים מה שלמדנו בישיבה דף אחד עם תו"ס בהליכתנו ודף אחד בחזרתינו והיה הכל שגור בפיו וקיים בזה ובלכתך בדרך ולא פסיק פומיה מגירסא וכך שקד והתמיד בתורה עד שנעשה גאון עולם כזה ראה וקדש". עכ"ל.
ענוה
מספר מרן שם, שפעם אחת ביום שישי ילדיו היו משחקים עם ילדי השכונה, והנה ילד אחד זרק אבן חדה על בנו ר' אברהם יוסף ונחתכו לו השפתיים והיה צריך לעשות לו תפרים ומרן לא ידע מזה כלל, והגרב"צ ראה שזורם ממנו דם ותיכף לקח אותו על כתיפו ונסע איתו לבית החולים 'ביקור חולים', שם טיפלו בו, וכותב מרן 'ואני לא יודע מכלום והרי זה הבן שלי ואני חייב בו היה צריך לבוא ולומר לי כך אירע לבנך, אבל הוא אמר לי כלום, אלא לקח אותו בעצמו וטיפל בו עד כניסת שבת כאילו הוא בנו, והוצרך לבא אח"כ ברגלו כשהגיע עם הילד בישר לי שהילד מרגיש טוב, איפה יש ענווה כזו, הוא ידע שאני יושב ולומד ולא רצה להפריע לי בלימוד שלי,. עכ"ל של מרן.
אהבת ישראל
רבינו אהב כל יהודי כנפשו והיה שמח עם כל יהודי בשמחתו ומצטער בצערו. פעם ניגש לרבינו אחד מתלמידיו ואמר שיתן לו כח לברך כמותו. ענה לו רבינו שיהיה לך אהבת ישראל כמותי תוכל לברך כמותי. וידוע שרבינו ריפא חולים פקד עקרות וביטל הרבה גזירות והכל בכח אהבתו לכל אחד מישראל.
יסורים
רבינו היה מוקף בחולאים ויסורים קשים רוב ימיו, אמנם קיים דברי החובת הלבבות שחסיד אבלו בליבו וצהלתו על פניו, ותמיד היה מאיר פניו לכל אחד וכולו היה אומר שמחה וטוב לבב.
ספריו
תשובות אור לציון ד' חלקים. אור לציון על מסכת שביעית וכן על מסכתות יבמות וכתובות וכן 'אור לציון - זכרון הדסה', דברי חכמה ומוסר שאמר בפני תלמידיו.
פטירתו
רבינו נלב"ע בי"ט תמוז תשנ"ח ומנוחתו כבוד בבית החיים סנהדריה בירושלים.
יהי רצון שיהיה מליץ טוב עלינו ועל לישראל שנזכה לגאולה שלימה אמן.
היום בשעה 13:30 מתקיימת עצרת תפילה על קברו בהשתתפות בנו הגאון רבי אליהו, ראש ישיבת "אור לציון".