יותר ויותר מתושבי ישראל חוזרים אל השורשים. כך עולה מן הנתונים של החברות והארגונים השונים, שסיכמו, כל אחד בתחומו, את הפן הכלכלי של החגים המגיעים בסוף שבוע זה לסיומם.
השנה, כך מוסרים אנשי התאחדות התעשיינים, נמכרו הרבה יותר "מוצרים דתיים", כהגדרתם, בשוק הישראלי. יותר סידורים ומחזורים, טליתות וכיפות.
האם זה אומר שעם ישראל חוזר בתשובה? בארגונים השונים העוסקים בהחזרה בתשובה ובקירוב רחוקים, אומרים שנתונים כלכליים אלו מתקשרים יפה לתופעת הביקוש ההולך וגובר של ישראלים צעירים, המתעניינים בשיעורי תורה והכרת היהדות.
אך למרות הדיווחים האופטימיים שהיו למחרת ראש השנה ויום הכיפורים, מסתבר שהמשבר הכלכלי נתן את אותותיו על הבתים הדתיים והחרדיים שהשנה קנו כמובן לולבים ואתרוגים כמו בשנים עברו, אך בלא מעט בתים הסתפקו בפחות סטים מאשר בשנים עברו. אולי מפני שהיום הראשון לחג היה בשבת, מסבירים מוכרי האתרוגים, ואולי באמת מפני שהמצב הכלכלי דוחק. באופן כללי, מדגישים המוכרים, כשיום ראשון של סוכות חל בשבת יש תמיד מכירה נמוכה יותר של ארבעת המינים.
מסיכומו הכלכלי של חג הסוכות, כפי שקיבלנו אותו מאנשי התאחדות התעשיינים עולה כי השנה נרשם גידול מרשים של 25% במכירת סוכות מוכנות. בסך הכול מכרו היצרנים 28 אלף סוכות מוכנות עד לערב החג והכניסו לעצמם 23 מיליוני שקלים. אנשי התאחדות התעשיינים מדגישים שלדעתם ניכרת גם תופעה חדשה של יהודים בישראל שבונים פחות ופחות סוכות כפי שהיה בשנים ובדורות עברו ועוברים יותר ויותר לקניית סוכות מוכנות. כך למשל דווח השנה על "גוב" חדש ומכניס מאוד של "מרכיבי סוכות" מוכנות...
מחירי הסוכות המוכנות עלו השנה בהשוואה לשנה שעברה בכחמישית ומחירה הממוצע של הסוכה המוכנה הקטנה (שני מטרים על שני מטרים) בחברת סוכת נחלים היה השנה כ-900 שקל, בין 150 ל-200 שקל יותר מאשתקד. השנה נמכרו סוכות קלות יותר, נוחות יותר להרכבה והקמה מהירה, קומפקטיות ובעלות אורך חיים ממוצע של כ-10 שנים.
נגרי ישראל שבו ודיווחו השנה שבצבור החרדי המשיכו לקנות כבעבר סוכות מאסיביות מורכבות מלוחות עץ עם דלתות נסגרות וחלונות, המשמשות את המשפחה החרדית לשינה של רבים מבני המשפחה בסוכה.
קישוטים מהמזרח
קישוטי הסוכה המשיכו להגיע בעיקר מן המזרח הרחוק אך בניגוד לשנים עברו שבהם הוסבו קישוטי חגאותיהם לסוכות, בשנים האחרונות, רוב הקישוטים, אך עדיין לא כולם, הם קישוטים מיוחדים לסוכות המוזמנים על ידי יבואנים ישראליים השולחים לסין תרשימים ומומחים ואלו מייצרים שם את הקישוטים ומייבאים אותם לארץ.
אבי מרום, מנכ"ל חברת "מרום אפ.ג'י.פי" אומר שהשנה נרשם גידול של כ-2% בהזמנות לקישוטים לסוכה והמכירות הסתכמו בכ-5.4 מיליון שקל. לדבריו בולט השנה הביקוש לשרשראות. המחירים השנה נעים בין 1.7 שקל ל-2.8 שקל לקישוט, ירידה של כ-2% במחיר.
עוד הוסיף מרום, כי השנה יש גידול בהזמנות לקישוטי סוכה מחו"ל. בין החידושים השנה - קישוטים ריחניים לסוכה המפיצים ניחוח של פרי הדר וכן נרות שעווה עם 'אש וירטואלית'", דברי מרום.
מרום מגלה שהשנה דחקו מעט היצרנים מהודו ו...נפאל את רגלי היצרנים הסינים ולא מעט מן הקישוטים והבדים לסוכות יובאו מארצות אלו, שם מחירי המוצרים זולים מאשר בשוק הסיני והתאילנדי.
בתחום הסכך לסוכות לא היה השנה שינוי משמעותי. גם קוני הסוכות המשיכו להצטייד בסכך מהסביבה הקרובה והרחוקה. במכירת סכך מוכן חל גידול של כ-3% בלבד, על פי דיווחי התאחדות התעשיינים. מספרית נמכרו השנה 65 אלף ערכות סכך מוכן בהיקף של כ-2 מיליון שקל. הסכך המוכן נמכר השנה בממוצע מ-25 עד 36 שקל למטר כמעט כמו המחיר בשנה שעברה.
בישראל נמכרו השנה קרוב ל-700 אלף סטים של ארבעת המינים, כאשר במציאות יש תופעה משונה ובשוק נמכרים כ...750 אלף אתרוגים. מה עושה עם ישראל עם 50 אלף האתרוגים שאינם משתלבים בארבעת המינים? – כנראה תולה אותם בסוכה, מכין ריבות ובשמים להבדלה.
ישראל עצמה מספקת לשוק ארבעת המינים בין 250 אלף ל-290 אלף לולבים. תלוי ביבולי אותה השנה. כל הכמות החסרה מיובאת מחוץ לגבולות ישראל בעיקר מן הרשות הפלשתינית וממצרים וכמות לא גדולה מגיעה גם מירדן. הצעה טורקית לייצא לישראל לולבים במחירים זולים במיוחד, נפסלה, אחרי שהתברר שרבים מן הלולבים שם נגועים בכינמת שהייתה פוסלת אותם להכנסה לישראל על ידי פקחי משרד החקלאות.
גם השנה, כמו בכל שנה, חייבים לומר, נוצר מחסור מדומה בלולבים, שהביא להתערבותו של שר הדתות יעקב מרגי שפנה לשר הביטחון אהוד ברק שהתערב אצל המצרים והלולבים הושטו בדרך הים לחופי ישראל.
בקרב העוסקים במכירת הלולבים מגלים שלא לציטוט, שסיפור המחסור בלולבים ולעתים גם באתרוגים מקורו בקרב קבוצות היבואנים שבדרך זו של בהלה ברחוב מצליחים לשמר את מחירי ארבעת המינים ברמה הגבוה שאין לה כל הצדקה מוחשית.
כך למשל נמכרו גם השנה לולבים במחירים של 100 שקלים ויותר בשווקי ירושלים ובני ברק, בשעה שעלות הלולב ליבואן הגיעה בקושי ל-6 עד 20 שקלים. בין העוסקים בשיווק ארבעת המינים דיברו השנה על השתלטותם של כמה ממשפחות הפשע בישראל גם על שוק זה. המשטרה ניסתה לברר יותר פרטים, אך טרם הגיעה לממצאים מעשיים הקושרים בין העבריינים לשוק הלולבים והארוגים. ייתכן שזה שוק מצומצם מדי עבורם, מדגישים מקורות משטרתיים.
בישראל מעדיפים לייבא לולבים מצריים ולא פלסטינים שכן הלולבים המצריים גדלים בצפון סיני באזורים חמים ומרוחקים מכל פגעי המחלות שמסביב מה שאין כן אצל הלולבים הפלסטינים הגדלים ברצועה ולעיתים ליד תעלות שפכים ובמי שפכים.
השנה יובאו כמויות גדולות של לולבים מן הרצועה, פרי הפעילות של שר הביטחון שבדרך זאת ביקש לעודד גם את החקלאות הפלסטינית. בישראל נפוצו שמעות שהחמאס היה מעורב באספקתם הלולבים וגבה שני שקלים מכל לולב לעצמו ולפעילותו, אך איש לא ידע לאשש שמועות אלו אם הן נכונות.
מזה שנים הייתה מונחת על שולחן בכירי משרד החקלאות הישראלי הצעה של ממשלת ספרד שביקשה למכור לישראל כ-100 אלף לולבים ב שנה במחיר של דולר אחד בודד לכל לולב. במשך 6 שנים חזרו הספרדים על הצעתם שוב ושוב עד שהתייאשו. מה עושים הספרדים עם הלולבים שלהם אתם שואלים? – הם התקשרו ליבואנים יהודיים בארצות הברית ומוכרים אותם להם.
גם לירדנים יש הרבה מאוד לולבים והם מוכנים למכור אותם לישראל במחירים זולים במיוחד, אך בכל שנה מחדש מצליחים ספקי הסחורה הישראלים למצוא טענה כלשהי בגנות הלולבים הירדנים וכך הם מצליחים לייבא את הלולבים הפלסטינים והמצרים במחירים "סודיים" ולמוכרם במחירים מופקעים לכל הדעות.
במשרד החקלאות מגלים את אוזננו שמדינת ישראל הייתה מסוגלת לספק את כל צרכי הלולבים של עצמה. אך מגדלי התמרים הישראליים, הם אומרים, לא רוצים לשתף פעולה. הם אינם מוכנים לקבל 4 עד 6 שקלים בעבור כל לולב ישראלי וטוענים שהעבודה על קטיפת הדקלים עולה להם יותר מסכום זה ולכן עדיף להם שהלולבים המצויים, אחד בראש כל עץ, יישארו שם.
במשא ומתן בלתי רשמי שנערך עם המגדלים הישראליים הם אמרו שאם יקבלו כ-15 שקלים עבור כל לולב, העסקה תהיה כדאית להם, אך במחיר הזה היא כבר לא כדאית למרבית היבואנים שכאמור משיגים לולבים ברצועה ב-6 שקלים.
ובכל זאת יש כמה קיבוצים, בעיקר בבקעת בית שאן, רובם דתיים, הרואים בשוק ארבעת המינים חלק חשוב בעבודה החקלאית שלהם ומשם מגיעים הלולבים הישראליים, שהם בלא כל ספק מהודרים יותר ועמידים טוב יותר מלולבי היבוא.
ירידה בדגלים
ולשמחת תורה.
השנה ירדו מכירות הדגלים לילדים ב-20 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה. אך כמה דגלים מוכרים בפועל? – כאם יש חילוקי דעות בין היצרנים והיבואנים הישראלים האומרים שהם מכרו בערב החג הזה כ-400 אלף דגלים לעומת אנשי התאחדות התעשיינים המדברים על מכירות של 700 אלף דגלים.
הדגלים נמכרים בין 5 ל-12 שקלים, תלוי ממה הם עשויים. בעבר יובאו דגלים מחומרים "ירוקים" מתכלים שעלו יותר והישראלים החליטו שדגל צריך להיות דגל ושלא יערבו להם בבקשה את "הירוקת" בשוק הזה והשנה שבו לדגלי הקרטון והפלסטיק.
יצאנו גם לבדוק מה קרה ל...מפלגות הדתיות והחרדיות השנה. שכן זכרנו את השנה שעברה שהייתה שנת בחירות והמפלגות מילאו את חוצותינו בדגלים מדגלים שונים. אך מסתבר שהמפלגות בכלל לא חשבו על ילדינו ועלינו. הם חשבו על עצמם. השנה כבר לא מצאנו ולו דגל מפלגתי אחד...
ולבסוף, ההפתעה.
מרשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל נמסר כי בחול המועד של סוכות יצאנו השנה מבתיהם בישראל אל הטבע כמיליון איש. מספר יפה ומרשים. מדיווחי השטח של הפקחים, מבתי המלון והצימרים, מאתרי הכניסה, נאספו דיווחים ולפיהם, לפחות כארבע מאות עד חמש מאות אלף מתוכם היו... דתיים או חרדים. במקומות מסוימים אחוז החרדים שהגיעו לסיקור עלה על זה של החילונים.
דבר האומר שהיהודי החרדי לא יושב עוד בבית. לוקח את משפחתו ויוצא לשטח. ואנחנו עוד לא ניצלנו זאת, כדי שבכל המקומות יהיו סוכות (וגם השנה לא מצאנו מספיק סוכות). שהמסעדות תהיינה בהכשרים מתאימים ושהשבת תשמר כיאות, אם רוצים אותנו, שהפכנו לכמחצית מן המבקרים בכל מקום.
שיהיה לכולנו חג שמח, ואפשר כבר להתחיל ולומר, חורף בריא.