יממה לאחר שאישר בבית המשפט את הסדר הטיעון עם הפרקליטות, שלח בצהריים (רביעי) האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו איגרת לתלמידיו ברחבי הארץ: "כל מה שעובר עלינו בימים האלו יהיה אגדה בדורות הבאים".
בפתח האיגרת כותב הרב לתלמידיו: "הנה ימים אלו מיוחדים במינם באופן פרטי ובאופן כללי וחושבים אנו יום יום רגע רגע איך צריכים לנהוג בימים האלו ומה הלימוד לכלל ולדורות הבאים, הרי כל מה שעובר עלינו בימים האלו יהיה אגדה בדורות הבאים. מה לוקחים אנחנו איתנו הרי כל הימים האלו עוברים בסופם ומה ניקח לדורות הבאים ומה נשמור למזכרת בלבנו.
"וחשבנו לחזק בליבנו יסוד גדול שהוא שורש גדול בחיי העם היהודי מלפני שנהיה לעם והלך כחוט השני לאורך כל הדורות והיא מידת הסבלנות, אין דבר שעומד מפני הסבלנות. הסבלנות זה הכח הגדול והמשמעותי שיש בכל הדורות ובוודאי בדור הזה".
הרב פינטו מסכם את דבריו וכותב: "לכן נחזק עצמנו בימים אלו מידת הסבלנות ונקבל הכל באהבה וידעו הייסורים האלו עם כח הסבלנות של השנים האחרונות גורמים למיתוק ותיקון לכלל עם ישראל ואחרית טובה ובעהי"ת הטוב שיבוא מפה ולהבא טוב שישפיע על העולם כולו ושמחת עולם תהיה מנת חלקנו ונזכה לתקן עולם במלכות שד-י".
האיגרת המלאה ששיגר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו לחסידיו:
לאחי ורעי האהובים והחביבים ה׳ עליהם יחיו.
הנה ימים אלו מיוחדים במינם באופן פרטי ובאופן כללי וחושבים אנו יום יום רגע רגע איך צריכים לנהוג בימים האלו ומה הלימוד לכלל ולדורות הבאים, הרי כל מה שעובר עלינו בימים האלו יהיה אגדה בדורות הבאים.
מה לוקחים אנחנו איתנו הרי כל הימים האלו עוברים בסופם ומה ניקח לדורות הבאים ומה נשמור למזכרת בלבנו.
וחשבנו לחזק בליבנו יסוד גדול שהוא שורש גדול בחיי העם היהודי מלפני שנהיה לעם והלך כחוט השני לאורך כל הדורות והיא מידת הסבלנות ונבאר הדברים:
הנה הגמרא במסכת עירובין נד׳ רבי פרידא היה לו תלמיד שהיה קשה הבנה וכל שיעור וכל דברי תורה היה צריך רבי פרידא לחזור ארבע מאות פעמים והנה באחד הימים רבי פרידא היה צריך ללכת למקום חשוב, התלמיד ידע מזה ורבי פרידא כרגיל בא וחזר 400 פעמים על הדברי תורה כשרצה לסיים הבין שהתלמיד לא הבין כלום, שאל אותו רבי פרידא, מדוע לא הבנת? אמר התלמיד פחדתי כל רגע, אולי היום לא תחזור 400 פעמים על הדברים, לכן חשבתי כל הזמן מתי תלך ולא איך להבין את הדברי תורה. רבי פרידא חזר עוד 400 פעמים על הדברים, כשסיים, יצאה בת קול מהשמים ואמרה לו יש לך שני דברים לבחור: או שתחייה 400 שנה או שתזכה אתה וכל הדור שלך לחיי עולם הבא. אמר רבי פרידא, רוצה אני לזכות עם כל הדור לחיי עולם הבא, יצאה בת קול ואמרה: תזכה לשני הדברים גם 400 שנה לחיות וגם לחיי עולם הבא אתה ודורך.
הנה זכות עצומה, נס עצום שזכה רבי פרידא בזכות כח ומידת הסבלנות.
ודאי שבדור של רבי פרידא היו אנשים לא הגונים, אך בכח הסבלנות זיכה רבי פרידא דור שלם לחיי עולם וזה מכח הסבלנות.
אין דבר שעומד מפני הסבלנות.
הסבלנות זה הכח הגדול והמשמעותי שיש בכל הדורות ובוודאי בדור הזה.
וכך מצאנו כשבני ישראל היו במצרים כל ההתמודדות שם הייתה של סבלנות.
במשך 210 שנים פרעה מתעלל בבני ישראל משפיל אותם השפלות קשות ביותר, פוגע בכל צלם אנוש של בני ישראל, והכל פרעה עושה בקור רוח למען החוק של מצרים, למען חיזוק ויצוב החוק ומצד שני מוריד את כל החוקים האנושיים והיושר הנדרשים מהשלטון לנהוג כלפי העם, ובני ישראל עומדים בשפל אבל בסבלנות וכמו שמצאנו ״ויצא משה אל אחיו ויראה בסיבלותם״ כח הסבלנות שלהם, שעומדים בסבלנות עצומה ולא מהרהרים על מידותיו של הקב״ה, לא שואלים שאלות, לא מסיקים מסקנות.
וזה מעלה של יהודי עובד ה׳, כשנמצא בניסיונות ובמצבים הקשים ביותר אל תסחף לשום מסקנה, תחכה בסבלנות.
וכך מצאנו אצל הלל הזקן שהיה ממגדלי האור של עם ישראל, כשהיה הולך מחוץ לעיר ושמע קול צווחה וצעקה בעיר, אמר ודאי זה לא מביתי. וקשה, מהיכן יודע שזה לא מביתו ?, אולי כן. אלא, הלל ידע שאצלו כל צער וכל מצוקה וכל בעיה, בני ביתו ישתקו יסבלו בשקט לא יהרהרו, לא יצעקו.
וזה מה שנאמר: ״ ואראיך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי״ בני ישראל זוכים וזכו שהתבוססו בדם ונשארו איתנים וחזקים.
וידע האדם כל דבר יש לו שורש, כמו שלעץ יש שורש, כך לכל דבר טוב או חס ושלום רע יש שורש, וכאשר יש לאדם יסורים, יש להם שורש, וכשאדם מתנהג בסבלנות, הכח של הסבלנות למתק את השורש של הדברים ויכול האדם לזכות כשסובל ומקבל את היסורים באהבה לתקן את צער השכינה וכך מצאנו ״לישועתך קיויתי ה׳״ ( פרשת ויחי). ובתרגום: ״ה' לפורקנך סברית".
ומי שהסבלנות היא מנת חלקו, זוכה שהלכה נקבעת על פי דברים, וכך מצאנו על הלל ושמאי הגמרא במסכת עירובין יג׳ עמ׳ ב׳:
אמר רבי אבא אמר שמואל שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותינו, והללו אומרים הלכה כמותינו, יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הם, והלכה כבית הלל.
ומדוע הלכה כבית הלל, מפני שנוחין ועלובין היו והיו לומדים את דבריהם וגם את דברי בית שמאי, ואפילו את דברי בית שמאי לפני דבריהם, וזה כח הסבלנות.
ולכן נחזק עצמנו בימים אלו מידת הסבלנות ונקבל הכל באהבה וידעו היסורים האלו עם כח הסבלנות של השנים האחרונות גורמים למיתוק ותיקון לכלל עם ישראל ואחרית טובה ובעהי'ת הטוב שיבוא מפה ולהבא טוב שישפיע על העולם כולו ושמחת עולם תהיה מנת חלקנו ונזכה לתקן עולם במלכות שד-י.
ה עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום.