המשונים שוב מרימים ראש. כבר היה שקט בתקופת הבחירות. לא הייתה עליה להר הבית. לא היו התחלות בניה בשטחים. לא דיברו על הרחבת המאחזים. האמת היא שלא ברור למה התרשלו זמן רב כל כך מקיום מצוות אלה. אך בכל מקרה, תקופת הבחירות כבר עברה.
עכשיו מתקיים מערך מסועף של שתדלנים הפונים לראשי סיעות הקואליציה הצפויה. הם דורשים תנופה אדירה בבנייה בהתנחלויות, במערכת הכבישים ובאישור המאחזים. הרי הם תרמו אברים לביבי. הם אפילו כבר מאיימים באפשרות הסבירה שהממשלה תיפול על כך בעתיד הקרוב. אך השבוע צפויה גם התקדמות בשטח.
אנשי הר הבית מתכננים הדמיה (כלשונם הלאומית) של קרבן פסח. במסגרת ההדמיה ישחטו כבש ברחובה של עיר, כקרבן פסח לכל דבר, כולל כוהנים בלבושם. באירוע המתוקשר והמצולם הזה, ישתתפו לפחות כאלף איש, לפי הערכת המארגנים. יהיו גם רבנים. אפשר רק לתאר מה יהיו התגובות בארץ ובעולם לאירוע.
הפולמוס ההלכתי של גדולי ישראל בדורות הקודמים, על האפשרות להקריב קורבן פסח בזמן הזה, אינו נוגע כלל למה שקורה פה. כי בהיסטוריה המודרנית של הדת הלאומית, קורבן פסח ישמש כאקט פוליטי.
מטרת המארגנים ברורה. הם מתכוונים להלהיב את הלבבות להשבת הריבונות על הר הבית. מזל שיש קורבן פסח. שהרי לדעתם, בניגוד לכל גדולי הדורות האחרונים, אפשר כבר עכשיו להקריב קורבן פסח בהר הבית. ואם אפשר, צריך לממש את הזכות. אין ספק שהרמז יובן בארץ ובעולם.
עד מתי עם ישראל יסבול מהמשונים האלה? הרי רובם המכריע מאותו מגזר: תג מחיר. נערי גבעות. מרזל. גולדשטיין. עוצמה לישראל. עולי הר הבית. מחברי תורת המלך. המחתרת היהודית. מתנחלים. מקריבי קורבן הפסח.
הם חדורי רוח אידיאולוגית של כיבוש וכוח. בכל מחיר. גם במחיר דמים של יהודים. דמו של קורבן הפסח עלול להיות מעורב בדמים אלה. דמים בדמים נגעו. התודעה הדתית שלהם מבוססת על פסוקי המקרא. והרי כתוב שמי שלא מקריב קורבן פסח חייב כרת. גם כתוב: והזר הקרב יומת.
כי מי שמחלל את שמה של היהדות ואת האלוקים, בהקרבת קורבן פסח בראש חוצות באירוע מתוקשר, יהיה גם אדיש לקורבן האדם. לשיטתם של כל המשונים האלה, כל רגב אדמה מצדיק את קורבן האדם.
לכן לא משנה מה יאמרו גדולי ישראל. לא משנה שביקשו לנדות את תודוס איש רומי על הרבה פחות מכך. לא משנה סיכון החיים של יהודים בארץ ובעולם. לא משנה כיצד יתפרש האירוע על ידי הגויים והערבים. כלום לא משנה. כי הם ואפסיותם עוד.