יהודים יקרים, הבה ונלמד כולנו מהו הכוח האדיר הטמון בכול יהודי ויהודי. כולנו עמדנו ועומדים עדיין המומים לנוכח האסון הנוראי אשר פקד את עמנו. אין אחד מאתנו שיכול לבטא במילים את החתך החד שפילח את לבנו למשמע אסון כבד זה. ניסיתי לאסוף את מחשבותיי המרצדות אל מול אותן מיטות של משפחה שלימה שנכחדה באבחת רגע אחת במאכולת אש של עומק הדין, ולחשוב מה אנו יכולים לקחת ממקרה נוראי זה מבחינה רעיונית ומחשבתית לעבודת השם.
אני חושב שהדבר הגדול ביותר שאנו למדים מאסון נוראי זה הוא מה כוחו הרב של כול אחד מאתנו. עלינו להפנים שוב ושוב את העוצמה הטמונה בקרב כל יהודי ויהודי בעוז רוחו ותעצומות הנפש בקשר עם הקב"ה.
עומד יהודי שמשפחתו כמעט ונכחדה כולה ומדבר בעוז רוח על ההכנעה לבורא עולם. שומו שמים ותרעש הארץ. מהיכן הכוחות האדירים הללו?
אבינו שבשמים... אב הרחמים... בנך הרב גבריאל ששון שליט"א ברגעים אלו אינו איש פרטי. הוא כאותו כהן גדול הנכנס לפני ולפנים ומעלה על המזבח את הקרבן הנעלה ביותר ואולי אף מהגדולים ביותר בקורבנות הציבור בהיסטוריית העם היהודי.
באותם רגעים ממש אבא... הוא עומד לפניך ומכניע עצמו בהכנעה גמורה ואמיתית שלא ניתן כלל להסבירה בתפיסה אנושית. מדם קירות לבו הוא מזה את הדמים של שבעת ילדיו על מזבחך וזועק בקול, בורא עולם הם אינם שלי הם שלך ממש. איזו הכנעה מרטיטת כל לב.
אנו שעומדים מהצד לא יכולים לתפוס, איך מסתובב אדם על האדמה הגשמית בזה העולם, עם קשר אדוק כל כך עם בורא עולם. מפחיד לחשוב מהו הכוח האמיתי הטמון ביהודי. איזה קשר נצחי יש לכול אחד מאיתנו עם הקב"ה. כמה חסד מעניק לנו הקב"ה בעצם קיומו של קשר אמיץ וחזק כזה.
הרי ברור לכולנו שמה שעשה הרב גבריאל הוא אינו ביטוי של כוחו הפיזי של האדם. האדם החזק ביותר בתבל אינו מסוגל לעמוד בגבורות נפש כאלו מול שבעת ילדיו ולומר בצורה כה כנה וישירה את הדברים המרטיטים הללו.
ברור הוא שהרב גבריאל זכה לקדש את הבורא מכוח מעשיו ומצוותיו הוא הצליח להגיע לדרגה שהקב"ה מעניק לו כוחות כאלו, ובשביל כך נדרשים כוחות עבודה של כל החיים. אך ברור הוא שאם כך הם פני הדברים זה מחייב את כולנו להבין עד היכן יכול יהודי להגיע עם קשר עם הקב"ה.
אני בטוח שבאותם רגעים ישב הקב"ה וכאב את כאבנו בבחינת "עמו אנוכי בצרה". בטוחני גם שהקב"ה באותם רגעים אמר לפמליא דיליה 'חזו חזו בני אהוביי ויקיריי, שבשעה שנמצאים ילדיי בצרה דילהון מקדשים את שמי בעולם ונכנעים לפני באופן שאין בכול האנושות כולה מי אשר יוכל לתארה במילים'.
אין אנו יודעים ומתיימרים לדעת ולהבין חשבונות שמיים, אך אין ספק שהרב גבריאל ששון החיש את גאולתנו באופן ניכר ובצעדי ענק לקראת היום הגדול בו נוכל להבין ולו במעט איך מעגלי החיים בזה העולם מתחברים למעגל אחד גדול לתיקונו של עולם.
לנוכח גבורתו ועוצמתו של האב הגדול הזה נוכל אולי להבין את המשמעות העמוקה כעומק עמקי התהומות במילות התפילה הקדושות "יתגדל ויתקדש שמיה רבה".
הרב גבריאל, מתוך אותה צרה נוראה ומזעזעת שפקדה את עמנו, עמדת בגבורת עולם ולימדת כל אשר ניצוץ יהודי בקרבו איך מגדלים ואיך מקדשים את שמו של אבא בעולמו.
הלוואי שנפנים ונזכה כולנו לקדש את בוראנו מתוך שמחה וטוב לבב ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די. אמן.