שופטי בית המשפט העליון ידונו בתחילת שבוע הבא האם להטיל איסור על רבנים להוציא כתבי סירוב כנגד אלו המסרבים להתדיין בבתי הדין בטענות שונות ומעדיפים לדון בבתי המשפט.
בעקבות כך, מספר רבנים דורשים מהרבנות הראשית לישראל להתייצב בבג"ץ ולומר את דבר ההלכה הפשוטה כי אין להתערב בסמכות התורנית של הרבנים ובטח כאשר מדובר בהנחיית יועמ"ש שאינה לה כל מקור בחקיקה.
בסוף השבוע נערך כנס רבנים גדול במלון רמדה בירושלים, שם נשא הרב יוסף שלוש, ראש ארגון רבני "התיישבות", דברים חריפים על כוונת מערכת המשפט לפגוע בזכות הרבנים להתבטא בענייני הלכה. הרב קרא באופן נחרץ לרבנים הראשיים לישראל ולחברי מועצת הרבנות הראשית להצטרף לתהליך המשפטי ולומר בקול ברור כי אסור לחבל ביכולת רבני ישראל לפסוק ולהביע את דבר ה' זו הלכה.
בתיעוד שהגיע לידי "כיכר השבת" נשמע הרב שלוש אומר: "אני כאן מבקש מהרבנים הראשים וחברי מועצת הרבנות הראשית לבקש דיון דחוף, ולבקש להצטרף לתיק הזה במעמד של ידיד בית המשפט ולהביע את עמדתה של מועצת הרבנות. אני חושב שבית המשפט העליון יתייחס לעמדת המועצת והרבנים הראשיים".
בשבוע האחרון פנו רבנים נוספים אל הרבנים הראשיים וביקשו מהם בכתב להתערב בתיק המשפטי המאיים על חופש ההלכה במדינת ישראל.
הפרשה החלה כאשר בית הדין "הישר והצדק" הפועל בעיר אלעד בנשיאות רב העיר, הרב מרדכי מלכה, הוציא כתב סירוב לאשה לאחר שפנתה לבית המשפט. בעקבות פנייתה הורה בית המשפט לבית הדין לבטל את כתב הסירוב. יחד עם זאת בית המשפט פטר את רב העיר אלעד מאחריות למעשי בית הדין.
בעקבות זאת עמותת "חדו"ש" עתרה לבג"ץ בטענה שהאחריות על הוצאת כתב הסירוב מוטלת על רב העיר ולכן יש לפעול נגדו. היועץ המשפטי לממשלה השיב לפנייה לבג"ץ ולאנשי ארגון חדו"ש וטען שלא מוטלת אחריות על רב העיר אלעד, אבל עם זאת הוא קבע כללים בעייתיים מאוד שפוגעים ביכולתם של רבני ישראל לפסוק הלכה.
בכך היועץ המשפטי לממשלה החליט לאסור על בתי דין הוצאת כתבי סירוב על אף שאין כל איסור כזה בחוק. היועץ ויינשטיין בא לקבוע את "דרכי הטיפול של רשויות המדינה בכתבי סירוב המוצאים על ידי בתי דין דתיים".
לטענת משפטנים קביעה זו של היועץ המשפטי לממשלה מהווה חריגה מסמכותו. "אין ליועמ"ש שום סמכות לקבוע כיצד יתנהלו סדרי הדין בבתי הדין, ובמיוחד שלא בבתי הדין הפרטיים", טוען עו"ד שמחה רוטמן המייצג בבג"ץ את בית הדין באלעד.
בנוסף היועץ המשפטי לממשלה קובע שהוצאת כתבי סירוב והוראה כדין תורה שאסור ללכת לערכאות יש בהן משום עבירה פלילית.