בימים האחרונים נכנסו ראשי ארגון לב שומע המסייע בהכוונת צעירים למוסדות תורה וחינוך אל מעונם של מרנן ורבנן גדולי ישראל בכדי לעלות בפניהם שאלות והתייעצויות באשר לנושאים חינוכיים העולים על שולחנם של המחנכים בתקופה האחרונה.
אמש חשף "כיכר השבת" את דבריו של מרן ראש הישיבה הגראי״ל שטיינמן על ילדים הנצרכים להשתמש בכדורי ריטלין לצורך ריכוז וחיזוק בלימוד התורה. כעת מגיש כיכר השבת שיח מחנכים שנערך במעונו של ראש ישיבת פוניבז' הגר"ג אדלשטיין, בו הוא מתייחס לסוגיות החינוכיות השונות.
שאלה: הולך להיות כינוס בחנוכה שאנחנו עושים למשגיחים ומרביצי תורה בירושלים, לא זכינו שהראש ישיבה יבוא. לפחות באנו לשמוע דברים שכדאי להגיד, בשם הראש ישיבה. רוצים איזשהו מסר, איזה דבר שמשגיחים, מגידי שיעורים וראשי ישיבות, צריכים לדעת בדרך חינוך התלמידים?
הגר"ג: המשנה בפרקי אבות אומרת, "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" קודם אוהב את הבריות ואחרי זה מקרבן לתורה. אוהב את הבריות, זה העצה, אין עצה אחרת. לפעמים יש יוצא מן הכלל, יש גמרא יצר תינוק ואשה שמאל דוחה וימין מקרבת. שמעתי שרבי מיכל יהודה (מרן הגרמי"ל ליפקוביץ. י. כ. ) אמר בשם החזון איש, שהיום אי אפשר שמאל דוחה, לכן גם שמאל מקרבת. רק בקירוב, אז יש לילד אמון במחנך.
שאלה: ילדים הרבה פעמים שואלים, איך עושים את הערבות של התורה.
הגר"ג: העצה הטובה זה כמו סיפור, ילד אוהב לשמוע סיפורים, למה? כי זה פשוט, ללמוד בצורה הכי פשוטה. מה שיותר פשוט, בשביל שהילד יבין בקלות, שלא יתאמץ.
יש כלל ידוע בחינוך, בשיעור יש תלמידים מצוינים, בינוניים וחלשים, וצריכיםלומר את השיעור באופן שהמצוינים, בעלי הכישרונות, יבינו בקלות, בלי שום מאמץ, שיוכלו מעצמם להמשיך את מה שרוצים לומר, ואילו הבינוניים שיבינו במאמץ את כל השיעור, והחלשים שיבינו לכל הפחות חלק מהשיעור. כך כל אחדיוצא עם משהו שיש לו. המצוין מקבל עידוד, הבינוני גם כן יודע הכל, וגם החלש– חלק הוא יודע.
הכל בצורה של עידוד, שיראה שהוא יכול. גם מבחנים הם רק לעידוד, מבחנים הכי קלים, כדי שיראה שהוא יודע, מבחנים זה לא בשביל ביקורת. היה מעשה בילד שגמר חיידר ולא היה מתאים לישיבה קטנה, שלא ידע כלום, ועבר ללמוד בחיידר אחר, והרבי שם בכיתה ח' נתן לו במבחן שאלה אחת, הכי פשוטה, שידעשיוכל לענות עליה, שאלה אחת במקום עשר שאלות, ונתן לו מאה. וכך הוסיףמעט מעט, עד שבסוף השנה הוא היה כמו כל הילדים, קיבל עידוד, קיבל מרץ, ביטחון עצמי, לכתוב ציונים שנותנים עידוד.
שאלה: וכיצד אפשר לעודד בחור שעושה בעיות בישיבה.
הגר"ג: צריכים להתייעץ עם אנשי מקצוע.
שאלה: יש בישיבות, במיוחד בישיבות קטנות, שבחור לא מגיע בבוקר לתפילה, עד כמה צריך להקפיד בדבר הזה.
הגר"ג: אם הוא מתפלל, לא להלחיץ אותו, בלי לחץ, הלחץ מזיק.
שאלה: לפעמים הוא לא מתפלל, רואים אותו יושב, הוא מגיע ומניח תפילין, והוא יושב וחולם.
הגר"ג: צריך שיחה מה זה תפילה, הוא לא יודע מה זה תפילה, הוא לא מבין את זה.
שאלה: מה להסביר לו?
הגר"ג: שיידע שיש השגחה, ויש שכר ועונש, כל ילד יודע מה זה תפילה, שבח, בקשה, הודאה.
שאלה: יש שני חלקים, א' שהוא לא מבין מה שהוא אומר, הוא לא מבין בכלל את משמעות המילים, הוא אומר מילים וזה לא מתחבר אליו, ויש דבר נוסף שלא באים לתפילות, ועל זה רבי אהרן לייב אמר שנהיה מושג לבוא להתפלל, יש ענין של תפילה, לא "לבוא להתפלל". האם לחייב לבוא להתפלל?
הגר"ג: צריך לחייב, אבל לא בכפייה, בכפייה זה לא טוב, דבר שבא בכפייה לא מצליח, כפייה זה לא חינוך, כפייה משפיע בצורה הפוכה, דבר שעושה בכפייה הוא שונא. משמעת זה משהו אחר, משמעת כן, שלא יפריע, אבל כפייה נגד רצונו לעשות דברים, זה לא חינוך, הוא שונא את זה.
שאלה: בכנס בחלק השני אחרי הצהריים אנחנו מביאים אנשי מקצוע שמדברים על כל מיני סוגי בעיות, הראשי ישיבות רוצים לשמוע שבאמת צריך לעשות את זה, שכדאי לבוא לשמוע.
הגר"ג: מלמדים, מחנכים, בודאי, צריכים לדעת איך לחנך, יש רמב"ם בהלכות תלמוד תורה איך מלמדים, חשוב לדעת איך ללמד, יש גם ספר של רבי ניסים קרליץ, כתוב שם הרבה דברים למעשה על חינוך בדור הזה, לפי הדור הזה, אני לא ראיתי את זה, אבל מי שילמד את זה - הוא יכול להיות מחנך, מי שלא יודע איך מחנכים עלול לעשות הפוך, אם אין לו אהבת הבריות הוא לא יכול לחנך.
שאלה: יש רמי"ם שחושבים שהם יודעים כבר, והם לא צריכים ללמוד.
הגר"ג: יש כאלה שיודעים באמת, ומי שלא יודע ורק חושב שהוא יודע - זה הכי גרוע, יש פסוק במשלי על מי שהוא "חכם בעיניו".
שאלה: עצם זה ששומעים איש מקצוע שייתן חשיבה. כשילד מתנהג בהתנהגות מסוימת, נראה אולי כי הוא חוצפן, הוא לא תמיד חוצפן, לפעמים יש לו קושי אחר.הרבה דברים שלא קשורים בכלל, זה גם בלימוד או בכל מיני דברים, פעם רבי מיכל יהודה אמר, אם רואים בחור בשמונה עשרה, בישיבות קטנות בדרך כלל פתאום נהיה כזה "ברען" שהוא מתחיל להתפלל והוא תופס מלאכים, צריכים לשים עליו עין, זה לא סימן כל כך טוב, מזה צריך להיזהר, לפעמים בחור מתחיל ללמוד שעות על גבי שעות, זה לפעמים תחילת נפילה.
הגר"ג: נכון, זה התלהבות, בלי שכל, להתאמץ יותר מדי זה מזיק.
שאלה: יש בתקופה הזו התמודדות יותר קשה של בחורים, האם יש משהו שצריך להגיד לבחורים, שהרמי"ם צריכים לומר לבחורים, בדור הזה, בהתמודדות שיש היום, איזה מסר שצריך להגיד להם.
הגר"ג: בודאי, להיזהר ממכשירים, להתרחק מהרחוב, הרחוב משפיע, המכשירים האלה, שזה אסור, זה יצר הרע, זה פתחא דמינות, זה מינות, זה גם פתחי זנות, זה הכל, שלוש עבירות.
שאלה: וכשתופסים בחור שיש לו מכשיר לא טוב בישיבה?
הגר"ג: צריך טיפול.
שאלה: ולהשאיר אותו בישיבה?
הגר"ג: צריך לראות לפי הענין, אם הוא לא מזיק, העיקר שלא יזיק. אם כולם יודעים שהוא לא בסדר, הם לא יושפעו ממנו.
שאלה: האם מותר לזלזל בבחור כזה קצת ברבים בשביל שיידעו לא ללמוד ממנו?
הגר"ג: זה לא יעזור, רק מזיקים לבחור הזה.
שאלה: אז מה לעשות שאחרים לא ילמדו ממנו?
הגר"ג: להסביר להם שהוא מסכן וצריך לרחם עליו, אין לו שכל.
שאלה: אבל ברבים לא?
הגר"ג: ברבים מזיקים לו, זה נזק, זה לפני עור.
שאלה: יש סוג בחורים שלא מתחברים ללימוד הגמרא בכלל, אין להם שייכות, בישיבה קטנה כבר הייתה להם בעיה, קיבלו אותם באיזושהי ישיבה גדולה וזה המשיך.
הגר"ג: כן, לא למדו איתם כפי הכוחות שלהם, צריך ללמוד איתם גמרא רש"י בפשטות כפי כוחם, שירגיש שהוא יודע, הוא הרי שבור, הוא כבר מיואש.
שאלה: להתעקש על לימוד גמרא, או לתת לו לימודים אחרים קלים יותר, חומש, נביא, הלכה?
הגר"ג: זה ודאי טוב, אבל גם גמרא בצורה קלה, אחרת הוא יתייאש מהגמרא. להוציא את הייאוש, שיראה שהוא יודע, ללמוד איתו גמרא רש"י, או אפילו בלי רש"י, שוטנשטיין גם כן טוב ללמוד איתו.
שאלה: יש אחד שמנסה ללמוד עם כמה בחורים גמרות שוטנשטיין, ואז הם אומרים שהמלמדים וגם בישיבה קטנה הכניסו להם כל כך הרבה זמן לא, אתם צריכים ללמוד דווקא עם הגמרות שלנו.
הגר"ג: כמובן, מי שיכול. אבל מי שלא יכול, אם אין ברירה.
שאלה: יש בחורים בישיבות עם הרבה מרץ שרוצים בערב אחרי הישיבה לטחון קמח, לעשות הליכה, זה דבר חיובי או לאסור את זה?
הגר"ג: יש כאלו שצריכים את זה, הם צריכים קצת להשתחרר ממתח.
שאלה: אבל אחרי זה יש להם כסף וקונים עם זה כל מיני דברים.
הגר"ג: כסף זה בעיה.
שאלה: אז איך אפשר להתיר דבר כזה?
הגר"ג: בלי כסף.
שאלה: אז לאסור דבר כזה?
הגר"ג: לא, שיהיה בלי כסף, או שיפקיד את הכסף אצל מי שהוא בר סמכא, בשביל החתונה.
שאלה: גם צריך לראות עם מי הוא נמצא שם.
הגר"ג: כן, זה עוד דבר, נכון. ללכת עם חבר אחראי, למקום כשר.
שאלה: אומרים לפעמים לבחור, לחנך אותו שלא לשמה, אומרים לו אם אתה תהיה גדול בתורה אז אתה תהיה מפורסם ואתה תהיה חשוב, האם זה דרך?
הגר"ג: יותר טוב שיהיה עם טעם בלימוד, זה חינוך לגאווה, חמדת הכבוד, מחנכים אותו לכבוד, לאהבת הכבוד, חמדת הכבוד זה מאד גרוע, מי שמחשיב את הכבוד.
שאלה: הרבה פעמים כשאנחנו היינו בישיבות חינכו לאור גדולי ישראל, אם תלמד תהיה כך ותהיה כך, היום זה לא מדבר לבחורים, בחור מתייאש מראש, הוא אומר אני ודאי שלא אהיה כך, ואפילו חצי מזה או רבע מזה, באיזה דרך אפשר כן לתת מרץ, איזשהו שלא לשמה, כמו שאומר הנפש החיים "לעולם"?
הגר"ג: עדיף שיהיה עם טעם בלימוד, שייהנה מהלימוד, אם זה משעמםצריך שלא לשמה, אבל אם זה לא משעמם אז הכי טוב, יותר טוב שלא יהיה משעמם, שיהיה עם טעם בלימוד.
שאלה: אנחנו פוגשים בחורים בני שמונה עשרה עשרים שלא יודעים ללמוד פשט בגמרא, פשט פשוט.
הגר"ג: כן, לא היה להם רבי, לא לימדו אותם, צריך רבי.
שאלה: צריך ליצור לבחור רצון גדול מאד להתחיל הכל מהתחלה מגיל עשרים.
הגר"ג: לוקחים אחד שמראה לו, חברותא, רבע שעה, עשר דקות, שיראה לו איך לומדים, אז הוא ייהנה מזה, וירגיש טעם.
שאלה: עכשיו הולכות להיות בחירות, מה המסר לראשי ישיבות, איך להתנהג עם בחורים, מה להגיד להם?
הגר"ג: לא להתווכח עם אף אחד, יש לנו הוראה מגדולי הדור הרב שטינמן ורבי חיים, אנחנו לא מתווכחים, אם למישהו יש דעה הפוכה אסור להתווכח, זה גם לפני עור, זה לשון הרע, זה מחזק את היצר הרע, ככה אנחנו אנשי שלום.
שאלה: בחורים רוצים לפעמים להרגיש שותפים בעשייה, יש משהו שהם יכולים להיות שותפים?
הגר"ג: מי שאין לו סיפוק בלימוד מחפש דברים אחרים, רק ביום הבחירות, באותו היום לעזור, עזרה מעשית, אם יש צורך בעזרה, להביא ולעזור למי שזקוק לעזרה.