סקירה • ממשלת הזדון התפרקה

הממשלה השלישית של נתניהו תיזכר בקרב הציבור החרדי כאחת הממשלות הקשות ביותר, הממשלה שרדפה את הציבור החרדי מתקציבים דרך גיוס ועד הניסיון האחרון של מע"מ אפס.

"כיכר השבת" בפרויקט סיכום מיוחד, לשנתיים האחרונות בהן הציבור החרדי נרדף בידי הממשלה, השנתיים בהן הציבור החרדי הרגיש שסביב שולחן הממשלה יושבים האויבים הגדולים של עולם התורה.

הרכבת הממשלה

בחודש מרץ 2013 הקים בנימין נתניהו את ממשלתו השלישית, החברים בה היו מפלגות: 'יש עתיד', 'ישראל ביתנו', 'הבית היהודי' ו'התנועה'.

יו"ר 'הבית היהודי' נפתלי בנט סגר דיל עם יאיר לפיד כי השניים נכנסים יחד לממשלה ומשאירים בחוץ את הסיעות החרדיות. לפיד התנגד בתוקף לשבת עם החרדים סביב שולחן הממשלה, בנט תמך וביבי נכנע.

לאחר הקמת הממשלה נפתלי בנט טען כי ערב הבחירות הוא פנה לחרדים ללכת עם בלוק אחד למשא ומתן אך דרעי סרב. בש"ס הכחישו, אך 'הבית היהודי' נשארו עד עצם היום הזה עם כתם גדול כאשר סייעו ללפיד לא להכניס את החרדים לממשלה. לפיד התבטא כי אינו מעוניין להצטלם עם חרדים בתמונה הקבוצתית של ממשלת ישראל בבית הנשיא.

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן תקף את בנט ולפיד ואמר: "מילא לפיד הינו רשע שגדל לאבא רשע אבל מדוע לבנט שהינו דתי מפריע שעולם התורה פורח?".

יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני תקף את בנט ואמר: "היום הזה, י"ט באדר, ייזכר לדיראון עולם כיום שבו מפלגה שמתקראת דתית, ושיושב ראשה כינה את החרדים 'אחים' - הכריזה מלחמה על עולם התורה".

גפני הוסיף: "מתברר שכשבנט אומר 'אחים' הוא מתכוון לשנאת אחים ולהחרמה של אחים... השנאה הזו כה תהומית שבתמורה הוא מוסר את גורל ארץ ישראל בידיהם של אנשי 'יש עתיד', ויאיר לפיד שתקף את המתיישבים ביו"ש".

גם נתניהו חטף ביקורת קשה מהסיעות החרדיות ובראשם מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל שהגדיר אותו "כפוי טובה".

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן תקף את הציונות הדתית שנתנה יד להחרמת החרדים ופסק כי למצביע 'הבית היהודי' "אין כפרה".

גזרת הגיוס

מיד לאחר הבחירות החל יאיר לפיד לממש את הבטחותיו להביא לגיוס חרדים, מה שבסופו של דבר, בחסדי שמים, לא צלח.

כחלק מההסכם עם לפיד, הוקמה ועדת ה"שוויון בנטל", בראשה עמד שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, נציגו של יאיר לפיד. וחברים בה היו: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שר הבינוי אורי אריאל, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ ושר נוסף מ'ישראל ביתנו'.

בחודש יולי 2013 אישרה ממשלת הזדון בראשות נתניהו את חוק הגיוס החדש - 14 שרים תמכו בחוק הגיוס וארבעה שרים נמנעו. השרים שנמנעו הם אורי אריאל, סופה לנדבר, יאיר שמיר ויצחק אהרונוביץ.

לפיד התגאה באישור החוק ואמר: "אחרי 65 שנה אנחנו מתקנים את העיוות של השוויון בנטל, זה לטובת החברה החרדית ולטובת החברה הישראלית, יהיה שוויון אמיתי. זה יום היסטורי".

"כולנו מתרגשים. זה הרי דבר שהפיל ממשלות, גמר קריירות של פוליטיקאים. היום, אחרי שלושה חודשים שהממשלה קיימת מעבירים שינוי היסטורי, זה דבר גדול לכולם", הוסיף לפיד.

אישור החוק עורר סערה גדולה בקרב הציבור החרדי שרובו לא יצא להפגנות כאשר הפלג הירושלמי ו'העדה החרדית' יצאו מידי מספר ימים להפגנות סוערות ברחבי הארץ שהביאו לעשרת עצורים וחסימת צירים רבים ברחבי ישראל.

לקראת סוף חודש יולי, מליאת הכנסת רעשה וגעשה עד שעות הלילה המאוחרות בעת הדיון הסוער על גזירת גיוס בני הישיבות והשלכתם לכלא בגין לימוד תורה.

שישים וארבעה חברי-כנסת, בהם כל חברי סיעת 'הבית היהודי' חובשי הכיפות ושומרי המצוות, תמכו בחוק הגיוס. 21 חברי-כנסת התנגדו, והחוק עבר בקריאה ראשונה. בנוסף, 66 ח"כים תמכו בחוק השירות האזרחי ו-29 התנגדו.

בעת הצגת החוק, יצאו חברי הכנסת החרדים לאמירת תהילים וסליחות. ובהמשך, ח"כ מאיר פרוש אזק את עצמו לדוכן הנואמים במליאה, כאשר במשך דקות ארוכות ניסו הסדרנים לשחררו עד שהוצא מהמליאה. החוק הועבר לוועדה בראשותה של ח"כ איילת שקד.

שבועות ספורים קודם פטירתו, תקף מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל את מחוקקי חוק הגיוס וקילל אותם: "יקוים בהם הפסוק שפוך עליהם זעמך. וחרון אפיך ישיגם, תרדוף באף ותשמידם, תכלם ותכניעם. שלא יישאר להם לא שורש ולא ענף, שיילכו לאבדון. ואתה האלוקים תורידם לבאר שחת, שלא יחצו ימיהם".

בחודש פברואר 2014, לאחר דיונים ארוכים ועימותים קשים עם חברי הכנסת החרדים אשרה הוועדה בראשות ח"כ שקד את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר יש עתיד השר יאיר לפיד בהסכמת ה'בית היהודי' להטיל סנקציות פליליות על לומדי התורה במידה ולא יעמדו ביעד של 5,000 חרדים שיתגייסו בשנת 2017.

עצרת המיליון

שעות קודם לאישור החוק בוועדה, מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן התבטא בחריפות לאור הסנקציות הפליליות כנגד לומדי התורה ואמר כי "זהו חילול ד' איום ונורא".

ראש הישיבה ביקש כי ראשי המפלגות החרדיות, דגל התורה, אגודת ישראל וש"ס יתכנסו יחד לדון בקיום עצרת זעקה ותפילה ברחובה של עיר נגד חילול השם הגדול.

קדמה לעצרת הענק ישיבה משותפת, ראשונה, של שלושת מועצות גדולי וחכמי התורה, שהתכנסו יחד בבני ברק, להביע את מחאתם נגד רדיפת לומדי התורה.

אחרי ימים של תכנון, ביום ל' באדר א' התקיימה עצרת המיליון על פני רחובה של עיר בירושלים. כאשר למעלה מ-600 אלף איש הגיעו להשתתף בעצרת זעקה ותפילה בעקבות הרדיפה של עולם תורה, בעצרת לא היו נאומים, והעצרת התפזרה בסדר מופתי.

אחד מרגעי השיא בעצרת היה כאשר בהוראת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, מאות אלפי משתתפי העצרת בירכו יחד עם הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי את ברכת "חכם הרזים" הנדירה וההיסטורית.

גזירות כלכליות

עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, החל יאיר לפיד לעבוד על תקציב דו שנתי, תקציב שפגע אנושות בעולם התורה, בשכבות החלשות ובמשפחות ברוכות ילדים. גם עכשיו עם פיזור הכנסת מתגאה לפיד בקיצוץ הרחב לתלמידי הישיבות ומזהיר כי אם נתניהו יקים ממשלה עם החרדים - הישיבות החרדיות יקבלו את הכסף בחזרה.

בנימין נתניהו לא התערב ללפיד בתקציב, ולמעשה כראש ממשלת ישראל הוא תמך בגזרות הקשות על עולם התורה. החרדים הבטיחו שלא יסלחו לו על כך, אך עם פירוק הממשלה נראה שהם נאלצו למחול לו על כך.

אם נסכם שנתיים של ממשלת הזדון בראשות נתניהו ולפיד, הרי שהקיצוץ לעולם התורה היה מתקציב של מיליארד שקל ל-460 מיליון שקל בלבד.

במהלך דיון במליאת הכנסת, דיון בו התקציב עבר בקריאה ראשונה, תקף שר האוצר לפיד את יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני והאשים את הציבור החרדי בשוד הקופה הציבורית: "הוא היה יו"ר ועדת הכספים האגדי, האם מצלצל לו מוכר המשפט 'הגיע אליי קיצוץ בתקציב הישיבות וזרקתי אותו ישר לפח'? אני הלכתי לנבור לך בפח וגיליתי שם את הקיצוץ של השנה שעברה וזו שלפניה - זה שוד הקופה הציבורית וגרעון שאני מתמודד איתו ושאתה אחד מאדריכליו".

בעקבות הגזרות הקשות על המשפחות החרדיות איים יו"ר ש"ס אריה דרעי לפנות לבית הדין הבין-לאומי בהאג: "אין כאן שום מידתיות. 7.2 מיליארד שקל זה תקציב של כל קצבאות הילדים במדינת ישראל והולכים להוריד 4 מיליארד שקל. תקציב קצבאות הילדים, מה זה משנה לכם, זה בעיקר חרדים וערבים. זה לא בקונצנזוס. הציבור החרדי והערבי לא צריכים להאכיל את הילדים שלהם?".

"עוד נצטרך להגיע לבית הדין בהאג, אתם פוגעים בזכויות אדם בצורה הכי קשה שיכולה להיות", הטיח דרעי.

מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל זעק במהלך שיעור שמסר ואמר: "בצרה גדולה אנחנו, יש משנאי השם, מתקוממים נגד התורה הקדושה שלנו ועושים כל מיני קיצוצים".

חוק הגיור

החלטה נוספת של ממשלת ישראל שעברה וגרמה לנזק אדיר לעולם היהודי והרבני הייתה הצעת המחליטים בנושא הגיור שאושרה בחודש שעבר. על-פי הצעת המחליטים יוקמו בתי דין לגיור, שבראשם יעמדו רבני ערים, רבנים אזוריים ושני רבנים בעלי כושר לדיינות, ובסמכותם יהיה לגייר מה שנועד לאפשר לרבנים שלא מקובלים על גדולי ישראל לגייר, כדוגמת הר' דוד סתיו.

הצעת המחליטים הגיעה לאחר שח"כ אלעזר שטרן (התנועה) ביקש להעביר את חוק הגיור שהיה קחמור יותר, אך לאחר זגזג של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא החליט שלא לשמוע לגדולי ישראל והעביר את הצעת המחליטים בשיתוף פעולה עם 'הבית היהודי'.

הראשל"צ ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון רבי יצחק יוסף, תקף את הצעת המחליטים וביקש מנתניהו שלא להעבירו. במכתב ששלח הגר"י יוסף לנתניהו הזהיר הרב: "ההצעה הנדונה מהווה פגיעה קשה במעמדה של הרבנות הראשית לישראל כמוסד הדתי-ממלכתי העליון במדינת ישראל, אשר זוכה מאז קום המדינה לאמונם של כלל החוגים".

מאוחר יותר נפגשו הרבנים הראשיים עם נתניהו והזהירו שוב: "החלטת הממשלה הנוכחית תקרע קרע עמוק ותפלג את העם. המתגיירים על פי ההחלטה ייהפכו ליהודים סוג ב' כאשר במצב הנוכחי פתוחה בפניהם הדרך להתגייר על פי ההלכה וללא כל הכבדה מצד המערך הגיור הממלכתי".

יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני תקף את ההצעה ואמר: "אנחנו נמצאים על פרשת דרכים כאשר אלעזר שטרן לוקח את האחריות על עצמו, לחתוך את העם היהודי, זה לא יסולח, לא נדע מי יהודי ומי גוי. מתגייסים כל האנשים, שלא יתנו לעשות משהו נגד בית המשפט, פה הם ייתנו קו נרחב, הולכים לחתוך, לקרוע את העם היהודי".