כאשר נפתחת חברה כלכלית חדשה, המפתחת מספר מוצרים חדשים ומעניינים לשוק, אחד הדברים הראשונים שהיא עושה, הוא לעלות להיסחר בבורסה. למנהליה ידוע היטב, שעל-ידי הצורה בה היא משווקת את מוצריה, או על-פי מדד ההצלחות של המוצרים החדשים, כך ייקבע מחיר המניה שלה בבורסה, מה שכמובן כרוך יד ביד עם המשך ההצלחה או אי ההצלחה של החברה בעתיד.
אולם, לא מעט פעמים קורה שיש זעזועים בחברה. למשל, כאשר המנכ"ל לא מתפקד, כאשר המצב הכלכלי העולמי או מצב הכלכלה באותה מדינה בה שוכנת החברה רעוע, או כאשר נפוצים דיווחים שהמוצר בחברה לא מוצלח. כל הדברים הללו גורמים בדרך כלל לתנועות כלפי מטה במניית החברה בבורסה. זה מתחיל בתנועות לא חדות באותה מניה, ולאחר מכן זה ממשיך לתנועות חדות כלפי מטה. אחרי זה, אם אין איזו בשורה חדשה או תפיסה בזמן של הבעיה - המצב יכול להחריף ואף לגרום להתרסקות המניה.
כאשר חברה מגיע לשלב הקריטי הזה, יש לה בדרך-כלל שתי אופציות: האחת, שבעקבות התרסקות המניה מגיעה חברה חדשה שרוכשת את החברה הכושלת ומזרימה אליה כוחות חדשים, משקיעים חדשים וידע חדש, וכך מצליחה "להרים" מחדש את החברה, לפתח את המוצר ולהיכנס שוב לשוק. האופציה השנייה היא פשוטה: בעקבות ההתרסקות, החברה הזו מתרסקת, נסגרת ונמחקת.
•
הממשלה הנוכחית, התחילה את הקדנציה עם רעיונות חדשים, עם פיתוחים חדשים ועם "פוליטיקה חדשה" כביכול. אולם לאחר תקופה מסוימת התברר שהמצב עם המוצרים שהיא ניסתה למכור ושאנשים השקיעו בהם - לא הולך בדיוק כמו שהם ציפו וחשבו. ומטבע הדברים, בדיוק כמו בשוק הכללי, המניה של הממשלה התחילה לרדת.
ויש כמה הליכים בקרב קהל המשקיעים עד ההתרסקות עצמה: יש את אלה ה"פראיירים", הלא המקצועיים, שכאשר הם רואים מניה חזקה המתחילה לרדת, הם מיד נכנסים ומשקיעים דווקא בה, כי הם חושבים שהמניה הזו עוד תעלה. אבל מה שהם לא מבינים הוא, שהם שמים את כספם על קרן הצבי. לעומתם יש את החכמים והמנוסים יותר, שהם פשוט עומדים בצד ומחכים להתרסקות המניה, ואז, לאחר שהמניה מתרסקת, הם מתבוננים ובודקים מה נשאר, ולפי זה לוקחים החלטה האם לרכוש את החברה או פשוט "להוציא אותה מהמפה" ולחפש השקעה חדשה וטובה יותר.
ולענייננו: אנחנו נמצאים כעת, כאמור, בממשלה שהיא עכשיו במגמת צניחה חופשית. לא רק שהיא לא קיימה את כל מה שהיא הבטיחה לציבור הבוחרים, אלא היא אף דרדרה את המצב הכלכלי, דרדרה את המצב המדיני, והיא מדרדרת את המצב הביטחוני. מי היה מאמין שדווקא בעיר כמו ירושלים, נמצאים כיום האזרחים בפחד כמו אחיהם ביישובים ביהודה ושומרון.
והחוכמה תהיה עכשיו להמתין. לא להיות כמו ה"פראיירים" האמורים, אלה שנכנסים פנימה כאשר המניה בצניחה, אלא פשוט לחכות שתהיה התרסקות מוחלטת של המניה ואז להתבונן האם יש מה לעשות עם "המוצר", ולקחת החלטה אם לקפוץ על העגלה הזו או פשוט לחפש השקעה חדשה.
ומילה טובה לנציגינו: דווקא בשבוע הזה, בו הכל דיברו על התרסקות הממשלה, הם שמרו על שתיקה רועמת בכל מה שקשור לכניסה או לאי כניסה לקואליציה. על פניו, זה נראה שהם מתנהגים כמו המשקיעים החכמים: מתבוננים מרחוק על הצניחה החופשית ומחכים לראות מה יילד יום מהממשלה הזאת.
ולסיום, בימים אלה בהם הכותרות הפוליטיות עוסקות בעיקר בחוק הלאום ובמשבר שהוא יוצר לכאורה בממשלה, אני מבקש שוב להדגיש: כמו שכתבנו בטור לפני כמה שבועות, עתידה של הממשלה לא יקום וייפול על חוק הלאום. לא זו הבעיה האמיתית, אלא הבעיה האמיתית שעליה תיפול או תקום הממשלה - היא חוק 'ישראל היום'. "חוק הלאום", הוא רק כיסוי למשבר האמיתי שיוצר החוק הזה.
הטור פורסם הבוקר ב'כל ישראל' מבית "קו עיתונות"