כל אחד יודע, שגם בג'ונגל, הגם שהוא ג'ונגל על כל המשתמע מכך, יש כללים. אחד מהכללים הבסיסיים שקיימים בג'ונגל, הוא שכמובן לא יכול להיות ולא יעלה על הדעת שבן-אדם ילך ויסתובב בג'ונגל, בדיוק כמו שהוא מסתובב ברחוב שקט במנהטן או בעיר מרכזית באחת ממדינות אירופה.
כשאתה הולך ומסתובב בג'ונגל, יודע כל הרפתקן, בוודאי שב"חוויה" הזו כרוכים גם כל מיני מגנים מחויבי המציאות שהצועד בג'ונגלים צריך לקחת עמו, כדי לא להיפגע מהחיות שמסביבו.
ברור הוא מאליו שאף-אחד לא יילך לג'ונגל מבלי אף כלי הגנה, כשרוממות הגנת בעלי-החיים בפיו, וחוקי צער בעלי-חיים ההומניים מנחים את דרכו. כל החוקים הנכונים והנחמדים הללו, של אי פגיעה בבעלי חיים, נכונים לאדם שמסתובב במקומו הטבעי. שם הוא לא זקוק לכל ההגנות הללו, ושם חוקי צער בעלי החיים וההגנה עליהם יכולים לשלוט.
אבל, כמו שאומרים, ג'ונגל זה ג'ונגל. ג'ונגל זה מקום אחר לגמרי, ומכיוון שמדובר בג'ונגל, יודע כל אחד, כאן כבר אין כללים ואין חוכמות. כל מי שנכנס לג'ונגל צריך לדעת שאין כללים, ומי שנכנס לשם חייב לבוא מצויד כמו שצריך. אך למרות הכל, בוודאי ובוודאי שיש הסכמה בין כולם, גם בין ההרפתקנים ביותר מבין אלה שבוחרים להיכנס למרות הכל לג'ונגלים ונהנים להסתובב בהם - שאסור בשום פנים ואופן להתגרות בחיות, שהן גם ככה מסוכנות.
במה דברים אמורים?
אנחנו חיים בארץ הקודש, ובימים כמו אלה, שאנחנו לצערנו בגלות, יש לנו כללים ברורים מה הם המפתחות שבזכותם נוכל להסתובב בבטחה ברחובות ירושלים בפרט, וברחובות ארץ הקודש בכלל. אם להסתמך על המקורות שלנו, הרי מה שיכול להגן עלינו ברחובות ארץ הקודש - הן מצוות לימוד תורה, שמירת השמיטה כהלכתה (אנחנו כעת בעיצומה של השנה הזאת השנה ולא במקרה) וכו', אך עדיין, זה וודאי ובוודאי לא מספיק, כאשר אנחנו סובלים מאותם מטורפים ורודפים שעולים להר הבית ומתגרים באותם חיות-אדם שגם ככה אנחנו חיים בלית ברירה בשכנותם.
אני זוכר, שכל פעם שהייתה לי את הזכות להסיע את מו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אל הכותל המערבי, שבדרך-כלל זה היה בשלוש הרגלים ובערב ראש-השנה, תמיד הייתי מתקרב עם הרכב כמעט על הכותל המערבי עצמו. אך גם אז, הגרי"ש זצ"ל לא היה יורד מהרכב, אלא היה מבקש ממני לקרוא לרב של הכותל המערבי, ידידי הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א. הרב רבינוביץ היה מתקרב אל החלון, והגרי"ש זצ"ל היה שואל אותו: האם השלט בכניסה להר הבית, המזהיר מפני כניסת יהודים אל ההר, עדיין נמצא? ואז היה אומר לו הרב רבינוביץ: בוודאי.
הגרי"ש היה ממשיך ושואל: האם הוא גדול וברור? והרב רבינוביץ שוב היה משיב: בוודאי. ורק אז, אחרי שהגרי"ש שמע זאת במו אוזניו, היה יורד מהרכב אל הכותל המערבי עצמו.
כלומר, זה בודאי שאסור בתכלית האיסור לעלות להר-הבית, על כך אין ספק בכלל. אך במעשיו של הגרי"ש זצ"ל ובשאלותיו על הנעשה בהר הבית, היה ניכר בבירור שהוא ראה בעליה של יהודים להר הבית שפיכות דמים והתגרות מסוכנת שיכולה להביא לאסון. לא במקרה אותם רוצחים נתעבים בחרו השבוע דווקא בבית-הכנסת כדי לגרום את הפוגרום הנורא שהם עשו.
ואני כבר מזהה את אותה מקהלת בריונים שיתקפו אותי על הדברים האלה, אבל למען האמת אני מעדיף להידבק לגרסא של רבותיי - ולא של הבריונים והרודפים האלה.
הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית "קו עיתונות"