"יתד נאמן ראיין השבוע בראיונות נדירים את ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין והגאון רבי שאול אלתר ראש ישיבת "שפת אמת".
"כיכר השבת" מביא כמה פנינים מעניינים מתוך הראיונות.
הגרמ"מ פרבשטיין פותח בסיפור אישי: "בזכרוני עולה כרגע אחת השליחויות שנשלחתי על ידי סבי ראש הישיבה מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל, לקרוא בדחיפות לרבי משה דוד טננבוים זצ"ל לדון בשאלה דחופה שעמדה על הפרק. היה זה בעיצומו של המאבק על מעמד הישיבות שהחל כבר בשנותיה הראשונות של קיום המדינה. בפגישות אלו שררה תמיד אווירה מיוחדת של תחושת כובד האחריות המוטלת על כתפי ועד הישיבות.
"כפי שהבינו גדולי ישראל בליטא ובפולין, בראשות מרנן החפץ חיים והגרח"ע גרודז'ינסקי זצוק"ל, כי עולם התורה עומד בפני סכנה המחייבת גם הנהגה כללית ומאחדת, כך ראו גדולי ראשי הישיבות שבא"י, שגם הישיבות בארץ הקודש זקוקות לוועד משותף שכזה. עיקר עיסוקו של ועד הישיבות מראשיתו היה בהנהגת והצלת הישיבות, וכשנשתנו העיתים והנסיבות - השתנתה גם מהותה של ההצלה.
"בעוד שלפני השואה היה עיקר תפקידו לאפשר קיום כלכלי של הישיבות עצמם, ובעת החורבן תפקידו היה לעסוק בהצלה הפיזית של הישיבות ותלמידיהם, להמשך בניינו של עם ישראל בעתיד על ידי לימוד התורה בבתי המדרשות והיכלי הישיבות, בשנותיה הראשונות של המדינה עסקו גדולי הדור וראשי הוועד בהצלה הרוחנית של הישיבות בארץ הקודש ובשמירת טהרתן.
"באגרת שתוכנה 'קריאה לשמירת טהרתם של הישיבות', שנכתבה עם קום המדינה, כתב סבי מרן הגר"י סרנא זצוק"ל: "הישיבה ברשות כל ישראל היא, אינה יתומה קטנה ואינה זקוקה לאפוטרופוס. כי אין לך שכחת הגדולה גדולה מזו אם התורה נעשית קנין של יחידים. התורה הקדושה קודש האומה כולה היא, מורשה היא קהילת יעקב. כל אחד מישראל יש לו חלק בתורת ישראל. הישיבה כמקדש התורה היתה תמיד מקדש עם ישראל כולו, כמרכז הרוחני לעם ישראל, ריכז מסביבו כל שבטי האומה, והיא מכרזת על עצמה ועל נותן התורה 'ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל'. וכמו בסביב מתן תורה היו כל ישראל חונים סביב ארון ה' משכן התורה, כך בכל הדורות חונים כל ישראל המאמינים בתורת ה' סביב הישיבה שלא פסקה מישראל בהיות ישראל בארצו וכל משך ימי גלותו על היום הזה. והיא השיור שהותיר ה' לנו לפליטה בחמלת ה' עלינו לכל עם ישראל כולו".
"דומני, שאגרת זו משקפת את דעתם של גדולי ישראל שראו את תפקידו העיקרי של וועד הישיבות בימינו אלה, בכך שהוא אמור לשמור ולקיים את הכלליות של הישיבות, ואת קיומן על טהרת הקודש, ועל ידי כך לקיים את הקשר הכללי של כל עם ישראל לעולם הישיבות.
"קריאה זו לא נס ליחה, ובימים אלו היא חוזרת ועולה ומהדהדת בפי כל, וכפי ששמענו מפי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א בכינוס שנערך השבוע במעונו - היא חומת המגן בפני הסכנות הגדולות האורבות לקיום עולם הישיבות במיוחד בימים אלו".
הגר"ש אלתר הוסיף ואמר כי "אם אנו מחפשים עצות לבטל מעלינו הגזירות הקשות שניחתות עלינו, רגיל אני לומר שאומרים אנו באבינו מלכנו בימים הנוראים 'וכלה דבר וחרב ורעב ושבי וכו' וכל מחלה וכל תקלה וכו', ומפרטים כל דבר, ואילו בסוף אומרים בכללות 'וכל גזירה רעה ושנאת חינם', הרי זה גם נכלל באחת? אלא שגזירה רעה היא הבאה מבחוץ, ושנאת חינם היא הקיימת בפנים, אם היתה קצת פחות שנאת חינם בתוכנו, וכולם היו מאוחדים באמת, היינו מתמודדים עם הגזירה הרעות שהיו פוחתות, והיתה יותר נכונות לפעול, ואין כמו ועד הישיבות להוכיח שאחדות יכולה לפעול גדולות ונצורות.
צפו: גדולי ישראל משוחחים עם מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן
"עוד בזמנו של אאמו"ר הפני מנחם זצוק"ל, הוא עמל רבות לשגשג פעילות הועד, הוא היה הגוף היחיד שעבד מול הצבא, והיה בקשר מתמיד עם הרמ"ד טננבוים. אני עוד זוכר שלמדתי בספרים הזולים שנרכשו אז לפי תנאי החיים באותם ימים.
"כשאני נכנסתי לוועד, ב-30 השנים האחרונות דיברו לא אחת על צרכי עולם הישיבות בכלל ובפרט, כמו בשבת חנוכה כשהבחורים נוסעים לביתם שלא תהיה הפסקה גדולה באמצע זמן החורף, על האיסור הגורף לרשיונות נהיגה, אף שלאחרונה הסמכות בפועל הינה של כל חוג וחוג.
"דומני, שעתה עם התרחבות הועד בגדולי ראשי הישיבות, יוכלו להרחיב פעליו אף למטרות נוספות, וכולי תקוה שהאחדות השוררת בו תשפיע טובה על כלל ישראל בכל משאלותיו.
יו"ר ועד הישיבות הגרח"א קאופמן חושף על פגישה שהתקיימה בין נשיא ועד הישיבות הגר"י אברמסקי זצ"ך למנכ"ל משרד הביטחון דאז שמעון פרס בשנת תשי"ט זימן פרס כמה מראשי הישיבות בניסיון לשכנעם להסכים לפשרה מסוימת בעניין גיוס בני הישיבות.
הגר"י אברמסקי זצוק"ל שעמד בראש המשלחת כנשיא ועד הישיבות, פנה אל שמעון פרס ושאל: "האם יורשה לי להתחיל באותם מילים שהיה בדעתי לסיים בהם?" הלה ענה במבוכה - "רצונו של אדם זה כבודו".
פתח הגר"י אברמסקי ואמר בתקיפות - "באנו להגיד פה כי הנושא הנידון בכלל אינו נתון לויכוח, ואינו ניתן להתפשר עליו. התורה היא עצם חיינו, והישיבות הן בית חיינו, ועל החי כידוע לא ניתן להחיל את המשפט "גזורו".
המילים התקיפות שיצאו מפיו גרמו להלם מוחלט אצל איש שיחו, שאחז בידו את טיוטת ההצעה וביקש את אישורם של העומדים מולו, אולם לאחר דברים כדרבונות אלו הפך את המסמך על צידו וניתב את הפגישה לנושאים אחרים.
ושוב בשנת תשכ"ח כאשר כונסה ועדת שרים לדון מחדש בנושא גיוס בני ישיבות, ביקש הגר"י אברמסקי זצוק"ל, כנשיא ועד הישיבות להופיע בפני הועדה ולהביע את עמדת ועד הישיבות.
בפגישה, שאלו אותו השרים, האם אינו סבור כי חובת ההגנה על המדינה קודמת להגנה על התורה? הגר"י אברמסקי השיב על אתר כי כאשר דיבר הקב"ה ליהושע בן נון שהיה המצביא הראשון של העם היהודי וכובש ארץ ישראל, אמר לו בהתייחסות לכיבוש הארץ: 'רק חזק כי אתה תנחיל את העם הזה', ואילו כאשר דיבר עמו על שמירת התורה, אמר לו 'רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה'. הינו שעל לימוד התורה כתוב 'מאד', ואילו על כיבוש הארץ לא מוזכר מאד... ואכן הדברים התקבלו, ונושא גיוס בני הישיבות ירד מעל הפרק.
גזירת גיוס בני הישיבות עמד בכל עת מול עיניו והטריד את מחשבתו במידה מרובה, עד כדי כך, שכאשר עמד פעם לפני פגישה עם נציגי משרד הביטחון ולא היה מסוגל להתפלל מנחה בכוונה עקב המתח הנפשי בן היה שרוי, והעדיף להתפלל תפילת "הביננו".