גלוי וידוע לכל בר בי רב דחד יומא שישנן דעות קוטביות לכאן ולכאן באשר להיתר המכירה. יש כמובן את המתירים, ויש את האוסרים. לא לי הקטן ההכרעה. אך על כך אין חולק: בני התורה הספרדים אוחזים בשיפולי גלימתו של מרן פוסק הדור הגר''ע יוסף זלה''ה שקבע לדורות שההיתר יציב ונכון וקיים, והמחמיר היכא דאפשר תבוא עליו ברכה.
ומי יבוא אחר המלך?! כמובן, שכדרכם של בני תורה מהדרין אנו לשמור שביעית כהלכתה ובהידור רב. גם אינו דומה משק בית פרטי להחזקת מטעים שדות וכרמים. אך אין מי שירים ידו או רגלו לערער על דברי מרן זלה''ה שנשמעו מפיו עד שנתו האחרונה כמשה מפי הגבורה.
באותה מידה חונכנו כאמור לכבד מאוד גם את גדולי התורה זצוק''ל ושליט''א שחלקו וחולקים על ההיתר כדרכה של תורה. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. אך צר לנו, גם מעיון מקופיא ניכר שהמכתב שפורסם הבוקר ביתד נאמן מזוייף מתוכו.
הנוסח קטנוני, מבזה, מזלזל באינטלגנציה של הציבור, ובעיקר מזלזל בכבודם של רבותינו שליט''א שכביכול 'חתומים' עליו. הנימוק, במחילה, רדוד ברמה כזו, שגם רבנים מליגה ח' לא משתמשים בכיוצא בו. ובפרט, אחרון הכביד, יכולים הכותבים לציין את דעתם ברמה, אך ה'קביעה' החד משמעית שכיום 'כל' המתירים לא התירו לתשע''ה תמוהה לחלוטין ואין לה על מה שתסמוך.
הבה נבדוק בדברי הרבנים המתירים ובראשם מרן הגר''ע יוסף זצוק''ל ועימו הגרש''ז אויערבאך זצוק''ל (בהקדמת מעדני ארץ ובהוראתו בעל פה לראש''ל הרב בקשי דורון) ועוד, וניווכח עד מהרה, שכל הנימוקים שלהם רלוונטיים לחלוטין גם כיום.
מרן זלה''ה הסתמך על מציאות 'שעת הדחק' רק כסניף ותו לא. כי מלבדו ישנם שלל נימוקים כבדי משקל אחרים. כפי שעיני המעיין בספריו הק' תחזינה מישרים. מי שקבע בסכינא חריפא שכיום זו אינה שעת הדחק לחקלאים כנראה לא פגש אותם מקרוב. אני פגשתי.
זה לא פשוט עבורם כלל ועיקר! הם מוסרים נפש כפשוטו. הרי עינינו הרואות שמקימים קרנות סיוע כלכלי עבור גיבורי הכוח הללו. אשרי חלקם! אך האם זו לא שעת הדחק למי שהנסיון קשה עבורו?!
זאת ועוד: יש רבים מאחינו בני ישראל שיכשלו ונכשלים במלאכות דאוריתא בלעדי ההיתר, וכי זו אינה שעת הדחק?! וכי לא נציל מה שאפשר להציל?! מלבד זאת, מדוע רק היום נזכרו לפרסם מכתב, שלפי הפתיח שלו ותוכנו אמור היה להתפרסם טרם שנת השמיטה?! היום, למי שלא יודע, מכירת הקרקעות כבר הסתיימה, ונכתבה ונחתמה כדת וכדין.
אני גם לא מבין דבר נוסף: אם מרן פוסק הדור שינה את דעתו, מדוע לא שמענו זאת מבניו הגדולים ובראשם מורינו הראשון לציון שליט''א? ואדרבה בחיבורו ילקוט יוסף שביעית הנדפס מקרוב שב וחיזק את ההיתר ביתר שאת ויתר עוז. תוך הדגשה יתירה מתוקף הכרת המציאות כיום בשבתו על כס הרב הראשי לישראל ששעת הדחק שרירה וקיימת גם היום.
שמתי לב לנתון מוזר נוסף, מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן מוצב בראש החותמים על המכתב. לא מקובל שהחותם ראשון מצרף את המשפט: 'גם אני מצטרף להנ''ל' טרם החתימה, זהו נוסח שמשמש את מי שחותם שני והלאה.
חבל שב'יתד' לא טרחו לבדוק את מהימנותו של המקור, וששו על המכתב כמוצאי שלל רב. איני יודע מי עומד מאחורי המכתב. טביעות האצבעות מובילות ככל הנראה למאן דהו מהתת-זרם הידוע שמנסה לעשות (או ליתר דיוק: לקפח), נפשות לרעיונותיו ההזויים, הנובעים מתפיסה נחיתית הגורסת כי בני התורה הספרדים מחוייבים להזניח את פסקי רבותיהם הגדולים והעצומים, ולהסכים אוטומטית לפסקיהם ומנהגיהם של גדולים אחרים אשר ברור שכבודם במקומם מונח.
שנה אחרי פטירת מרן זצוק''ל הם כנראה ניסו את מזלם שוב. ובסיעתא דשמיא - והיא לא תצלח! אגב, לא ההנתי להעלות את מחשבותי על הכתב עד שהתברר לי כביעתא בכותחא שכאשר דמיתי כן היה: כמה מרבותינו ה'חותמים' כבר פירסמו הכחשה מוחלטת וגורפת. ואנחנו עוד חשבנו שאנו כבר מכירים לחלוטין את נכלולי עלמא דשיקרא.