פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות'

הגאון רבי דב לנדאו

תלמידיו מציינים כי גאונותו העצומה של ראש ישיבת סלבודקא הינה עצומה ובלתי נתפסת. "גם אם היה חי בדורות קודמים היה נחשב לגאון עצום". גדולי הדור מתבטאים עליו בהערצה ומכנים אותו "ספר תורה מהלך".

לשיעוריו יצא כאמור שם בכל עולם התורה, ולמרות חריפותם העצומה ועמקותם הרי שהם נדירים גם בבהירותם ובהבנתם אף לצעירים.

במהלך השנים, נערכו בינו לבין שר התורה הגר"ח קניבסקי מאות התכתבויות בענייני לימוד. כאשר הוציא בשנת תשכ"ג הגר"ח ספר על מסכת ציצית, אז שלח לו הגר"ד לנדאו שורת מכתבים על הנכתב בספר. עשרה מכתבים מופיעים.

עוד בין תלמידיו: הגאון רבי משה יהודה שלזינגר, הגה"צ רבי צבי מאיר זילברברג, הגאון רבי דניאל וולפסון, הגר"ש אלתר והגר"מ זילבר.

הגאון רבי אריה פינקל

הרב אריה פינקל נולד בתל אביב לאביו הגאון רבי חיים זאב משגיח ישיבת מיר. בגיל 13 נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' ושימש כחברותא של הגאון רבי ברוך דב פוברסקי. בגיל 16 עבר לישיבת מיר ודבק במורו ורבו מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, ושימש כחברותא עם מרן הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל.

בגיל 23 נשא לאשה את בתו של הגאון רבי שמואל אהרון יודלביץ זצ"ל, כאשר מיד לאחר חתונתו נקרא לכהן כר"מ בישיבת מיר.

לאחר פטירת אביו, כאשר היה בגיל 38, לקח אותו בליל שבת מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ לשיחה ובמהלכה שיכנע אותו להתחיל למלאות את מקום אביו במסירת השיחות בהיכל הישיבה. מה שיצא בסופו של דבר מאותה שיחה הוא שהגר"ח בעצמו שוכנע שהוא יתחיל למסור את השיחות. שנתיים לאחר פטירת מרן הגר"ח שמואלביץ, החל ראש הישיבה למסור שיחות בהיכל ישיבת מיר עד עצם היום הזה.

בשנת תשנ"ט, עם הקמתה של ישיבת מיר במודיעין עילית, נטל על עצמו את הנהגת הישיבה, כאשר במקביל המשיך במסירת השיחות בישיבת מיר בירושלים ובכוללים בביתר.

בשנת תש"ס פנה אליו מרן הגראי"ל שטיינמן וביקשו להתמנות כחבר במועצת גדולי התורה, אך הגר"א פינקל סירב ואמר שמרן הגאון רבי נתן צבי פינקל קודם לו, מה שהביא לצירופו של הגרנ"צ למועצה,

לאחר פטירת הגרנ"צ מונה ראש ישיבת מיר לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, בנוסף הוא משמש כחבר נשיאות "קופת העיר" ונשיא תנועות "בני עלייה" ו"אבות ובנים".

הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין

הרב פרבשטיין נולד בכ"ג תשרי תש"ד, הוא בנו של הרב אברהם פרבשטיין ונכדו של הרב יחזקאל סרנא, שניהם ראשי ישיבת חברון בעבר.

כאשר הגאון הרב ברוך מרדכי אזרחי עזב את ישיבת חברון ופתח את ישיבת 'עטרת ישראל', התמנה הרב פרבשטיין למגיד שיעור בישיבתו, ומילא תפקיד זה במשך כ-15 שנה. במקביל לעבודתו ב'עטרת', כיהן הרב פרבשטיין כראש כולל לדיינות ביישוב הדתי-לאומי פסגות.

ב-1990 נתמנה הרב פרבשטיין לדיין בבית הדין הרבני בנתניה. בשנת 1996, עם פטירת אביו, התמנה לראש ישיבת חברון, זאת לצד הגאון הרב שלמה כץ והגאון הרב דוד כהן.

רעייתו היא ההיסטוריונית וחוקרת השואה אסתר פרבשטיין. אחיו הם הרב דניאל פרבשטיין, ר"מ בישיבת נחלת הלויים בחיפה, והרב אלחנן פרבשטיין, משגיח בישיבת אופקים. אחיו הרב יוסף פרבשטיין שימש כר"מ בישיבת אור אלחנן ונפטר בגיל 59, בשנת 2006. אחותו עדנה נשואה לרב רפאל שמואלביץ, מראשי ישיבת מיר.

בנו הרב יעקב פרבשטיין הוא חתנו של הרב דוד יצחק מן ומשמש כדיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ וכאב"ד בבית הדין נתיבות חיים. חתנו, הרב צבי מרדכי פלדהיים, דיין בבית הדין של המועצה הדתית בירושלים ומחבר הספר "דברי התנאים". חתניו הרב יוסף אלפנט והרב יואל רייבין משמשים כמגידי שיעורים בישיבת מיר בירושלים.

הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק

הרב סולובייצ'יק, ראש ישיבת תורת זאב-בריסק הוא בנו של הרב משה סולובייצ'יק משווייץ (אביו היה חברו הקרוב ביותר של הרב שטיינמן. הם בני אותו גיל. נולדו יחד בבריסק. ברחו מפני גזרת הגיוס באותם ימים לשווייץ. שם שהו מספר שנים).

כבר בבחרותו ניכר בכוח עיונו ובבקיאותו בש"ס ופוסקים. כשהגיע לפרקו נישא לבתו היחידה של הגר"ח סרנא ראש ישיבת חברון. הרב ברוך למד מספר שנים בישיבת פוניבז', אבל את עיקר תורתו קיבל מאביו.

הרב סרנא לקחו לחתן בימי שליטתו בישיבת חברון כדי שיעמוד בבוא היום בראשות הישיבה. הרב ברוך נחשב למעמיק גדול ולמד בחברותא עם הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטין לאחר החתונה.במשך כל השנים היה החברותא ואיש סודו של הגר"ד כהן מחברון הנחשב גם לאדם המשפיע ביותר עליו.

לאחר הקמת ישיבת חברון גאולה, כיהן כר"מ במקום מספר שנים. לאחר מכן המליץ מרן הגראי"ל שטיינמן למליארדר החרדי רפאל הררי לקחתו לראש הכולל תורת זאב שהוקם על שם הרב זאב אידלמן שנפטר ללא ילדים והיה חבר נעורים של הרב שטיינמן והרב משה אביו של ר' ברוך מהעיר בריסק.

בהמשך, הכולל הפך לישיבה מצליחה בי-ם וצורף אליו הגאון הרב דוד כהן כראש ישיבה. הרב ברוך נחשב לפיקח עצום ובעל לב רחום ומשמש כעזר לגלמודים ונצרכים.

כינוס הרבנים (צילום: כיכר השבת)

הגאון רבי משה ברזובסקי

הרב משה ברזובסקי הוא בנו של האדמו"ר מסלונים, ידוע כת"ח עצום הבקי בכל מכמני התורה והחסידות. משמש כמגיד שיעור למעלה משלושים שנה בישיבה הגדולה בית אברהם סלונים בירושלים, המונה כיום למעלה מארבע מאות בחורים. שיעוריו העיוניים והעמוקים הפכו לשם דבר בהוויות עולם הישיבות.

לפני כעשור, לאחר שאביו ששימש גם כאדמו"ר וגם כראש הישיבה הפסיק לומר שיעורים כללים בישיבה, הוא מינה אותו לעמוד בראשות הישיבה, בנוסף לאמירת שיעורים יומיים כמגיד שיעור.

ראש הישיבה מנהל ומנווט את הישיבה ביד רמה ומשמש כאב וכמורה דרך לבני הישיבה ולרבים מהאברכים מסלונים ומחוצה לה.

הוא יד ימינו של אביו בכל הנושאים הציבוריים ומשמש כחבר ועדת החינוך שהוקמה ע"י מועצת גדולי התורה. כמו כן, הוא פועל רבות בשליחות אביו האדמו"ר בנושא הגיוס ואף נפגש מספר פעמים עם גדולי ראשי הישיבות והרבנים אשר התפעלו רבות מאישיותו התורנית.

לצד פגישותיו עם רבנים, נפגש בן האדמו"ר עם בכירים בצה"ל הקשורים לנושא ההתייצבויות בלשכות הגיוס. כעת, לבקשת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן צורף להיות כחבר בוועד הישיבות.

הגאון רבי יוסף משה דוב הלברשטאם

הרב הלברשטאם הוא בנו השני של מרן האדמו"ר מצאנז, והוא משמש מזה כ-12 שנה כראש רשת הישיבות של צאנז בנתניה, בני ברק, ירושלים וחיפה.

בתחילה, סלל לו דרך הגאון הגדול זקן ראשי הישיבות רבי אליהו שמרלר ראש ישיבת צאנז, לאחר שהזדקן ונחלש, כיום, מגיע הרב שמרלר לשיעורים כלליים מידי תקופה, אך כראש הישיבה בפועל משמש הגרימ"ד, בנו של האדמו"ר.

במשך השבוע, מקפיד הרב הלברשטאם לבקר בכל הישיבות שבראשותו, להדריך את הצוות ולתת מענה לצרכים השונים בכל ישיבה וישיבה.

הרב שמרלר נחשב כיום לדמות הכי חשובה בחסידות, אך בשנה האחרונה הוא ממעט לצאת לאירועים. לכן כאמור מינה את הרב הלברשטאם לממלא מקומו בחברות בוועד הישיבות.