י"ג שנים חלפו מאז הסתלקותו לגנזי מרומים של רבינו הגדול, רבן של כל בני הגולה, ראש הישיבה הנערץ, שקולו הלך מסוף העולם ועד סופו, מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל. גדולי תלמידי החכמים, שהסתופפו בצלו של רבינו זיע"א אמרו בפה מלא, כי שנים רבות לא היה לכלל ישראל מנהיג בסדר גודל שכזה, שנטל על שכמו את משא הדור בכל התחומים ובכל הנושאים. מתוך עמל התורה המופלג שלו, הרבצת התורה בישיבה הקדושה, הוא מצא את הזמן ואת היכולת לפעול להקמת מוסדות תורה על טהרת הקודש בארץ ובעולם, להנחלת ההשקפה הטהורה, למאבק בלתי מתפשר נגד כל פורצי-גדר מבית ומחוץ, יחד עם מידותיו הצרופות והנאצלות, חביבותו שלא היה שני לה, אהבתו לכל מי שבא במחיצתו, ורק זעיר- אנפין מדמותו המיוחדת, העלינו בשורות אלו.
לדור הצעיר, שגדל על ברכי דמותו של רבינו הגדול מפרספקטיבה של שנים, נדמה כי הנהגתו של מורנו ה"אבי עזרי" היתה מובנת מאליה, והתקבלה ללא עוררין. אך מי שחי באותה תקופה, בתוך נבכי האירועים, יודע שמעבר למאבקים הקשים שניהל רבינו כדי להעמיד אמת על תילה, הוא היה צריך להתמודד עם גורמים מבפנים, שלא קיבלו את החלטותיו, הכרעותיו והוראותיו. לעיתים התקשו להבין, על מה ולמה הוא יוצא למאבק זה או אחר, ומה התועלת בהוראה זו או אחרת. אפילו מתוככי המחנה פנימה, העלו לעיתים תהיות על החלטות אלו ואחרות, כאשר רק לאחר תקופה ניכרה צדקתו בעליל, בשל מבטו הרואה למרחוק.
הנה – רק כדוגמא אחת מני רבות - בשנת תשל"ז, התחולל מהפך פוליטי במדינת ישראל. מפלגת השלטון 'הנצחית', זו שהקימה את המדינה וחיה במשך שנים תחת התחושה שהיא 'מפלגה שיש לה מדינה', הובסה בבחירות ומנהיג מחנה הימין הלאומני, עמד לראשונה בתולדותיו בפני האפשרות להקים ממשלה ולעמוד בראשה. האיש, מנחם בגין, שעמד בראש הליכוד, יכול היה להקים ממשלה גם בלי תמיכת אגודת ישראל – המפלגה החרדית היחידה באותן שנים – שהיו לה בסך הכל 4 מנדטים. אבל הוא רצה להקים ממשלה רחבה ככל האפשר ובהתאם להשקפתו הלאומנית, הוא ראה בצירופה של אגודת ישראל לממשלתו צורך אידיאולוגי. ההכרעה האם להצטרף לקואליציה אם לאו, היתה קשה מנשוא. הגאון רבי יוסף רוט זצוק"ל, מתלמידיו החביבים החשובים ביותר וממקורביו של מרן זצוק"ל, שנכנס לביתו באותם ימים, סיפר כי רבינו היה חסר מנוחה. הוא התבטא בפניו באומרו כי 'צריך את החזון איש בשביל להכריע בשאלה כזו'. בסופו של דבר נפלה ההכרעה, שהיתה ייחודית וחסרת תקדים: אגודת ישראל הצטרפה לקואליציה, אבל לא נטלה לעצמה תפקידי שרים, אף שראש הממשלה הנבחר מוכן היה לתת לה כל שתחפוץ.
ההחלטה הזו, הביאה בהמשכה למהפכה אדירה בכל עולם התורה. הפריחה האדירה של מוסדות התורה, קשורה לאותם ימים, כאשר כל המגבלות הקשות שהטילו הממשלות הקודמות על הישיבות הקדושות, על מספרן ומספר לומדיהן, הוסרו מכל וכל, כמו גם תקציבים רבים שהוזרמו אל מוסדות החינוך החרדיים, וסייעו לפריחה חסרת התקדים שלהם. שלא לדבר על נושאים חשובים אחרים שפגעו בציבור החרדי במשך שנים, והוסדרו תחת ממשלת הימין. כמו למשל עניין 'ניתוחי מתים', אחד הנושאים בהם התנהלו מאבקים קשים ומרים מאז פרוץ המדינה, כאשר בתי החולים עשו בגופות הנפטרים ככל העולה על רוחם, בלי אישור ובלי הסכמה. זה רק מקצת מהדברים שהושגו בעקבות ההצטרפות לקואליציה. אבל ההתנגדות להחלטה היתה גדולה. חוגים קנאיים לעיתים במרכאות ולעיתים אף קנאי-אמת, לא קיבלו את ההכרעה. באותם ימים לא היו את אמצעי התקשורת ההרסניים כמו בימינו, שם יכול כל צרוע וכל זב להביע את דעתו הנלוזה בלשון ביביןבזויה, כך שהתנגדותם לא קיבלה תהודה כה רבה, אבל הם ראו בהחלטה זו פגיעה ב'השקפה הטהורה', ב'מסורת רבותינו', 'דרך חדשה שאינה מהווה המשך לגדולי הדורות הקודמים', ושאר הקלישאות המוכרות לנו מימים אחרים. רבינו הגדול זכה בתמיכת רוב מנין ובנין של עולם התורה על כל גווניו, ולפיכך ההתנגדות לדרכו נמוגה לה ברבות השנים ופרחה כעשן.
כך גם היה במאבקים אחרים שניהל רבינו הגדול, נגד גורמים שונים שפגעו בהשקפה הצרופה, כאשר שיחותיו, מאמריו והדרכותיו, זכו לביקורות נוקבות, כל פעם מפי גורמים אחרים, בהם גורמים מנוגדים, שהמכנה המשותף האחד והיחיד שלהם, היה ההתנגדות להנהגתו של רבינו הגדול ורצונם להשליט דעות אחרות. זכור אף כי משלחת של גוף מסויים נגדו נאבק רבינו הגדול, הגיעה אל ביתו של מרןהסטייפלר זצוק''ל, כדי 'להתלונן' על ביקורתו של מרן ה''אבי עזרי''נגדם, כאשר מרן הסטייפלר בשומעו את דבריהם, מורה להם עם 'המקל' המפורסם שבידו, לעזוב לאלתר את הבית...
ומי מאלו שהיו באותם ימים אינו זוכר את המלחמה שנוהלה נגד הקמת "יתד נאמן", או הקמת "דגל התורה", תוך הכפשות, השמצות, שהיום קוראים לזה 'רצח אופי', הצגת דמותו באופן מעוות, שקרי, מסולף. מרן שכל מהותו היתה שלום, הוגדר כ'בעל מחלוקת', כמי שמפלג את ציבור היראים, גורם לעימותים וסכסוכים פנימיים ושאר האשמות זדון, והכל כדי להשיג מטרות מסוג אחר לחלוטין, כאשר כתבי פלסתר מסוגים שונים, מציפים את תיבות הדואר והרחובות. (באחת ההזדמנויות התבטא מרן זצוק''ל בבדיחותא כי לאחר ה-120 שנה שלו, הוא היה רוצה שיניחו את ה'פאשקווילים' הללו על מיטתו...)אבל רבינו הגדול לא נרתע. האמת דיברה מתוך גרונו, והדבר החשוב ביותר – כל החלטותיו היו נקיות לחלוטין מכל נגיעה אישית. הן היו דעת תורה צרופה, פרי עמל התורה עד כלות הנפש במשך כל חייו עד זקנה ושיבה, כאשר ניצב בראש המחנה, מדריך ומוליך אותו דרך כל משברי הגלות, מול כל הקשיים וכל המתנגדים.
כאשר מציינים אנו היום י"ג שנה להסתלקותו מעימנו, צריך לזכור כי מנהיג אינו נבחן בכך שכולם מסכימים עם דרכו. נהפוך הוא, מרגלא בפומיה דרבינו זיע"א האמירה כי 'רב שבני הקהילה אינם רוצים לסלקו – אינו רב'. היינו, אם מדובר ברב שאינו מנהל מאבקים להעמיד הדת על תילה, תוך שהוא אינו נושא פנים לגדולים כקטנים, הרי אין זה רב. כי זה תפקידו של מנהיג אמיתי: לעמוד כחומה בצורה מול אלו המנסים לפגוע במחנה פנימה. לא לשאת פנים לאיש ולא להתפעל מביקורת לא עניינית שמניעיה מנוגדים לנקיות הצרופה. אין זה סותר את היותו אוהב שלום ורודף שלום, כי השלום האמיתי הוא השגת השלימות, ולא ניתן להשיג אותה כאשר מנסים לערער על ההנהגה, ליצור פילוגים בתוככי הבית, לחתור תחת יסודות הקיום של המחנה התורני ולהרוס כל חלקה טובה.