שלום בית? יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי נענה לבקשתו של אריה דרעי ונפגש עמו לפגישה חשאית בביתו של מאיר גל בבני ברק. השניים דברו על שלום, או יותר נכון איך להגיע לשלום במפלגה הספרדית.
התקווה הגדולה של הציבור הספרדי היא כי אכן מדובר בדרך לשלום אמיתי. התקווה היא שדרעי וישי לא משחקים בציבור הספרדי כולו בכדי "להוכיח" שהם רוצים שלום.
מאחורי המילים המרגשות של אריה דרעי במלון כנען בסוף השבוע שעבר, עומד נתון נוסף שהדאיג את דרעי. סקרים פנימיים של המפלגות החרדיות העלו כי המחלוקות בתנועת ש"ס מאבדות בין 2-3 מנדטים לתנועה הספרדית וכוחו של הציבור החרדי בכנסת ירד בצורה דרמטית (וזה בלי להזכיר את משה כחלון שגוזל עוד שני מנדטים).
דרעי ניצל את הבמה ועשה את מה שהוא לא רגיל לעשות, הוריד את הראש בפני נבחרי הציבור של ש"ס וקרא לישי להושיט בחזרה יד לשלום. ישי שתק - לא הגיב. הבוקר הוא הסביר את פשר שתיקתו. לדבריו, במקום הוצבה מצלמה בכדי לפרסם כל מילה שלו עם שלל פרשניות. ישי, לא הסכים לשתף פעולה עם דובריו של דרעי.
ישי, מבחינה ציבורית, היה חייב להיענות לקריאת השלום של דרעי. הוא שלח לדרעי מסר כי הוא מוכן לפגוש אותו בבני ברק, דרעי לא אהב את המיקום אבל השיב בחיוב. דרעי הגיע לפגישה במטרה אחת ואמיתית - ולא משנה הסיבה - להביא שלום. יו"ר ש"ס יודע שגם על העוזרים אסור לסמוך ולכן יצא אל הפגישה בלי לעדכן את העוזרים, מקורביו של דרעי ידעו על הפגישה דרך התקשורת.
במהלך הפגישה ניסו השניים "לשבור את הקרח", נראה שהשלב הראשון צלח. השאלה לכמה זמן. בפעם הקודמת השניים נפגשו בחדר סיעת ש"ס, הבטיחו שלום ולא קיימו, אולי לא יכלו לקיים. דרעי עכשיו נמצא במצוקה של מנדטים, הוא יעשה הכל לשמור על שלום ואחדות, ואם הוא יצליח - המרוויח הגדול יהיה הציבור הספרדי.
אך כדי שדרעי וישי יצליחו לשמור על השלום, אם באמת הוא יגיע, הם חייבים להרחיק מהם את "נערי הווטסאפ", אותם נערים - חלקם קרובי משפחה, שהתעסוקה היחידה שלהם היא לעבור מקבוצה לקבוצה ולהטיל את הרפש שלהם כנגד הצד השני. עם אנשים כאלו אי אפשר להגיע לשלום.
אותם נערים, בלי שדרעי וישי ירצו בכך, יכולים לקבוע באמת האם ישרה השלום על התנועה הספרדית. השניים לא יוכלו להגיד שאין להם קשר לאותם נערים, בבדיקה של דקות ספורות מול מקורביהם הם ידעו את השמות של מעריציהם שעסוקים בלהרוס כל שלום אפשרי. מוטב שישתיקו אותם, במידה וזה לא יקרה, חבל על הזמן של דרעי וישי, ושל התקשורת שעוסקת בשלום, כי זה לא יקרה.
קשה להתעלם, לסיום, מהאמירות המגוחכות של אנשי דרעי, החל מאנשי הלשכה ועד למקורביו ומעריציו, שטוענים כי התקשורת היא זו שאחראית לפילוג הספרדי, טענה שמביישת את העומדים מאחוריה.
בקשת השלום של דרעי (באדיבות המצלם)
התקשורת החרדית לא מסקרת את מרבית המחלוקת בתוככי המפלגה שמתיימרת להחזיר עטרה ליושנה. אם נוח להם להאשים כלי תקשורת כזה או אחר, שיבושם להם, אך העיקר שבתוך תוכם הם יודעים את האמת, שהם אלו שאחראים לקרע הספרדי ובידם לשנות זאת, והלוואי ויצליחו.