כולנו יודעים את כוחם וראייתם למרחוק של גדולי הדור,אשר אין תקלה יוצאת תחת ידיהם אולם לעיתים נדירות ניתן לחזות בחוש כיצד ראייתם השמימית הינה מעל הזמן והמקום כאשר ניתן לומר שנזרקה בהם כמין רוח נבואה.
אברך בן תורה שמוצאו מאחת המדינות בארה"ב נוהג בשנים האחרונות לבוא אל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן פעם בתקופת זמן כשהוא מלווה בבחורים מתחזקים שהגיעו ממדינת הים אל ארץ הקודש ללמוד תורה, זאת בכדי שמרן ראש הישיבה יחזק אותם בדרכי התורה והיראה.
באחת הפעמים הגיע אותו אברך כשהוא מלווה בשני בחורים ששמו לעצמם מטרה להתעלות ברוחניות בארץ ישראל וזנחו את כל השפע החומרי שהיה להם מעבר לים ואכן מרן חיזק אותם במאוד.
במהלך השיחה אומר לפתע מרן הגראי"ל לאברך בשפת האידיש (בכדי שהללו לא יבינו) כי הנערים ערלים וכי עליהם לעשות ברית מילה. האברך עצמו השתומם ולא ידע כיצד לומר להם זאת עד שאחד מבני הבית אזר אומץ ופנה אליהם ותירגם את דברי ראש הישיבה.
הנערים פרצו בבכי וסיפרו כי אכן עשו להם ברית בילדותם ע"י רופא שאיננו יהודי, וסברו בטעות שזה בסדר. כעבור כמה ימים עברו את הטקס בארץ ישראל על פי כללי ההלכה ומייד לאחר מכן שבו אל ביתו של מרן ראש הישיבה בכדי להודות לו.
במהלך השיחה סיפרו למרן כי בשעת קיום מצוות ברית המילה חשו שמחה עצומה ושיבח את זה מרן והתפלא כיצד זכו להרגיש כך שמחה של מצווה.
לדברי המקורבים לאחר שנשאל מרן כיצד "הרגיש" שאותם נערים אינם מהולים כראוי" התחמק מרן הגראי"ל בענוונותו והסיט את השיחחה לנושאים אחרים.
האברך ותלמידיו השתוממו לראות כיצד מגיעה כוח ראייתו של הצדיק למרחוק.