ביום חמישי האחרון נערך בהיכל הרבנות הראשית בירושלים אירוע פרידה מהרב שלמה דיכובסקי, מנהל בתי הדין הרבניים.
הרב דיכובסקי כיהן במשך 33 שנים כדיין בבתי הדין באשדוד, בתל אביב ובבית הדין הרבני הגדול, ושימש גם כראש מערך הבחינות לדיינות וכחבר הוועדה למינוי דיינים. באירוע גם ציינו הרב, משפחתו ומוקיריו, סיום כהונה של 4 שנים כמנהל בית הדין הרבניים.
בפתיחת הערב התכבד הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף: "הרב דיכובסקי זכה לשבת בבית הדין הגדול עם מרן אבא זצ"ל, אולי היחיד שזכה ועודנו עמנו בין החיים, והוא גם חריף וגם בקיא בתורה, בחינת סיני ועוקר הרים. דיינים משתמשים ועוד ישתמשו בספריו הנפלאים אשר יש בהם תרומה גדולה לעם ישראל". הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, סיפר שדמותו של הרב דיכובסקי זכורה לו לטובה ולגדולה מילדות בבית אביו, וכך המשיך והפליג בשבחו: "לרב דיכובסקי יש רגישות מיוחדת לאנשים, ולא לחינם קרא לספרו האחרון: "לב שומע לשלמה". ציבור הדיינים מאוד יקר לליבו, ובטוחני שנמשיך ליהנות מתרומתו".
שרת המשפטים, ציפי לבני, לה היכרות רבת שנים עם הרב דיכובסקי, אף סיפקה סיפור פיקנטי ומפתיע: "בפעם הקודמת שכיהנתי כשרת המשפטים הצעתי לרב דיכובסקי לכהן כשופט בבית המשפט העליון כי חשתי שהציבור הישראלי נקרע בין שתי הערכאות העליונות - בית המשפט העליון ובית הדין הרבני הגדול, ולרב הייתה יכולת לגשר על כך.
"נעם הליכותיו של הרב דיכובסקי ידועות ומפורסמות, וחבל שאי אפשר לשכפל אנשים כמותו" אמרה לבני.
לבסוף, סגן השר אלי בן דהן, אותו הרב דיכובסקי ירש בתפקידו האחרון, חתם בהלצה את איחולי המברכים: "אני רוצה שהרב דיכובסקי ידע שיש חיים אחרי התפקיד ממנו הוא פורש היום. הנה, תראו אותי..".
לאחר מכן אמר הרב דיכובסקי כי "כל חיי סברתי שלדיין או שופט מוכרח להיות לב, בניגוד לרבים בתחום זה שקידשו אך ורק את השכל. ולפיכך פעלתי וחינכתי ופסקתי. יש לכך גם מקורות בתורה, בין היתר בתפילתו של שלמה המלך: "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבדיל בין טוב לרע". אני רוצה להודות לכל האנשים שעובדים ושעבדו עמי בבתי הדין. היו בינינו לא מעט מחלוקות, אך הן אף פעם לא היו אישיות".
