הקרב על רבנות ירושלים - היום שאחרי: 11 שנים ירושלים המתינה לרגע הזה, לרגע בו ייצאו ראש העיר ויו"ר ועדת הבחירות ויכריזו מי יהיו הרבנים הראשיים של העיר, אתמול בלילה זה הגיע, הראשל"צ הגאון רבי שלמה משה עמאר והרה"ג אריה שטרן נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים של העיר.
אך בכל השנים הללו אף אחד לא חשב שהבחירות ייראו כפי שהם נראו, מלחמה פנים ספרדית שכנראה מסתיימת בתמיכת ש"ס בגר"ש עמאר, ששנה לאחר פטירת הגאון רבי שלום משאש זצ"ל נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל.
אין ספק שהמנצח האמיתי הוא ראש העיר ניר ברקת. במשך שנים הוא עשה הכל כדי שלא יהיו בחירות עם גוף בוחר שנשלט על-ידי ש"ס, בעת כהונת שר הדתות דאז יעקב מרגי, ובכך מנע בחירת שני רבנים חרדים. ברקת רצה רב אחד חרדי ורב אחד ציוני וניצח.
ברקת גם רצה שהרב החרדי יהיה הראשל"צ הגר"ש עמאר, וגם בזה הוא ניצח, הוא הצליח לגרור את יו"ר ש"ס אריה דרעי לתמיכה ברב עמאר, הוא הכניס אותו למצב בו אין לו סיכוי לנצח עם מועמד אחר ובכדי למנוע השפלה פוליטית נאלץ דרעי לתמוך בגר"ש עמאר.
אך מהרגע שבו דרעי הסכים להעביר את התמיכה לרב עמאר, ברקת הפך למתווך המרכזי, הוא תיאם בין השניים כמעט את כל הפרטים, כולל את השיחה הראשונה שהייתה בין דרעי לרב עמאר אתמול בערב, שיחה שהתקיימה דרך לשכת ברקת, ולמרות שהייתה קצרה - מדובר בשבירת קרח נוספת בין שני האישים.
מבחינתו של הרב עמאר, מהשעה שהוכרז כמנצח, הוא סולל את הדרך להנהגה - כדברי אחד ממקורביו, הוא סיים את השנה בה היה מושפל על ידי הנהגת ש"ס, מוחרם ולא רצוי, כעת לאחר תמיכת הגר"ש כהן ודרעי הוא חוזר לקדמת הבמה, ואולי אף להנהגה המרכזית של הציבור הספרדי.
אך למרות הכל ניתן להבחין שהרב עמאר לא סלח למה שתנועת ש"ס עשתה לו, בנאום הניצחון שלו הוא סרב להזכיר את אריה דרעי, ואת הגר"ש כהן שתמך בו הוא הזכיר בנשימה אחת עם הר' חיים דרוקמן.
אך הרב עמאר לא שכח להזכיר את אדריכלי הניצחון ובראשם את ניר ברקת וניסים אלקסלסי, האיש שכולם חשבו שיעלם מהמפה אחרי שהפסיד את הרבנות הראשית חזר ובגדול. למרות הניסיון להסתירו במהלך קמפיין הבחירות, אלקסלסי הביא לרב עמאר את הניצחון תוך כדי שהוא מצליח להביא את תמיכת סיעת 'התעוררות' ולמעשה להכריע את הבחירות. מי שחשב שהרב עמאר ינקה את לשכתו - הבין היטב שהוא נשאר שם ובגדול, והרב עמאר עצמו לא שכח להדגיש זאת לעיני עשרות העיתונאים.
הייתה עוד אישה אחת שבכל התקופה הזו שתקה ואתמול יצאה לראשונה לאור - הרבנית מזל עמאר, אשת הרב, במשך התקופה כשהרב עמאר היה מותקף היא זו שעמדה לצדו, היא זו שנלחמה למענו הרחק מזרקורי התקשורת, ואתמול היה ניתן להבחין בה יושבת לצד בעלה הגדול ומחייכת, כשהבינה, גם היא, שהשנה הקשה עברה ומתחילים דף חדש ומכובד הרבה יותר.
לצד זה יש את יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, מי שבנה על אפשרות להקים מפלגה עם הגר"ש עמאר ואתמול הבין היטב שזה לא יקרה. דרעי בטוח שבמינוי הגר"ש עמאר המטרד ששמו אלי ישי והרב עמאר כגוף פוליטי הסתיים בשל האיסור של רב עיר להתעסק בפוליטיקה, אך דרעי צריך לזכור שגם לרב ראשי אסור להתעסק בפוליטיקה, אבל ש"ס יודעת לנצל היטב את גלימת הראשל"צ הגר"י יוסף, מה שאלי ישי יכול לעשות בדיוק עם גלימת הגר"ש עמאר.
מנצח נוסף יש בבחירות האלו ושמו נפתלי בנט, האיש עם הכיפה סרוגה שהוכיח לפוליטיקאים החרדים שהפוליטיקה של פעם לא רלוונטית, גם הצנחת רב ברגע האחרון לא תעזור, הוא בנה את הגוף הבוחר והביא כבוד לציונות הדתית, וזה אולי אמור גם להדאיג את ש"ס ויהדות התורה שצריכים להבין שירושלים זו רק ההתחלה, מה שהם עשו לציונות הדתית במשך שנים הציונות הדתית מחזירה להם, והגלגל ממשיך להסתובב.
לסיום, יש גם מפסידים, הגאון הרב מרדכי טולדנו, היה בטוח אתמול שהוא ינצח. שעה קלה לפני פתיחת הקלפיות שאלתי את בנו האם נכונה השמועה שאביו פורש והוא ענה בזעם: "תפסיקו לבלבל את המוח, הרב נמצא בשיא, תשאלו שאלות לעניין". אכן הרב היה בשיא, שיא של השפלה, הוא לא זכה אף לא לקול אחד בגוף הבוחר.
הגיע הזמן שרבנים, מכובדים ככל שיהיו, יבינו שבמדינת ישראל אין סיכוי שתנצח בחירות ללא גיבוי פוליטי, ושימנעו מעצמם את הביזיון של הפסד מסוג זה.